ב"הפוך מהיקום", אלבומו החדש וה־22, ניסה אייל גולן להיות ורסטילי ורלוונטי לרוח התקופה. אז הוא קפץ קפיצת ראש נועזת היישר לזרועות הטראנס, האלקטרו, הדאנס, הטכנו והפופ ורקח מהם משהו חדש. רק שההימור הזה הצליח באופן חלקי בלבד.
האלבום הכפול, המונה 20 שירים, מורכב משני חלקים: החלק הראשון הוא סינגלים שגולן הוציא בשנתיים האחרונות: "לא מבינה עברית", "הפוך מהיקום", "הולכים להשתגע", "כמה ימים" ועוד. החלק השני הוא שירים חדשים.
בשיר הנושא ("הפוך מהיקום"), וגם ב"לא מבינה עברית", "הולכים להשתגע" ו"סוף שבוע", אין עניין או חינניות. הם בעיקר עושים רעש וצלצולים. שיר נוסף באלבום שבקלות אפשר היה לוותר עליו הוא "ממחר", שנשמע כגיבוב מילים, שביניהן חריזה מאולצת.
לעומתם, שירים כמו "שיכור בלילות" ו"טירוף מתוק", מזכירים את גולן במיטבו. ובכלל, החוליות החזקות באלבום הן דווקא הבלדות השקטות והמלנכוליות, "ממה את מפחדת" (דואט עם בניה ברבי), "כמה ימים" ו"המילים החסרות" (דואטים עם משה פרץ), "אהבה ראשונה", ובעיקר "אחי אמר לי", בו נשמע גולן בשיאו ומצליח לרגש ולגעת.
למרות הבלדות הנוגות, קשה לראות איך האלבום הזה ייכנס לפנתיאון הקלאסיקות של גולן, כי שירים רבים מדי בו לא יטביעו שום חותם מוזיקלי, בניגוד למבצעם.