היא הייתה הכוכבת הראשונה של להקת הנח"ל לאחר הקמתה; הוא היה סולן להקת פיקוד מרכז. יונה עטרי ז"ל ואילי גורליצקי יבדל"א נפגשו על במת המחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר", גרסה מבדרת של גדול משוררי התקופה נתן אלתרמן ל"בן המלך והעני", שהעלה תיאטרון הבימה ב־1964. שני השחקנים הראשיים בהצגה, שהייתה לשלאגר, הפכו לחביבי הקהל ומאז לא נפרדה דרכם המקצועית, עד שהזמן עשה את שלו.
הם הופיעו יחד באלפי הצגות ומופעים מוזיקליים. הם הוציאו את האלבום "שוק המציאות", משיריו ומפזמוניו של אלתרמן, וחרכו את הבמות, את הרדיו ואת הטלוויזיה - שהייתה אז בחיתוליה - עם "קונצרטינה וגיטרה", "לימון וצלחת" ו"יש חור בדלי". שירי הסאטירה החינניים שלהם היו האתנחתא הקומית של שנות ה־60 וה־70, בין המלחמות. למעשה הם היו גדולים כמו סטטיק ובן אל של פעם.
בואו נדבר רגע גם עליהם. על "טודו בום" מול "יש חור בדלי". על קליפים שעולים המון כסף, על סטיילינג מוקפד. על הציניות של אלתרמן שמתחלפת בספוקן וורד וביט בוקס עם מילים קליטות שלא תמיד אומרות משהו, אבל בכל זאת מצליחות לגעת בהמונים ולשבור את הרשת. השניים מסוגלים להיות כוכבי פסטיגל ולתחזק מערכת עסקית משומנת של מרצ'נדייז עם עשרות הופעות ביום העצמאות. הם כבר קיבלו אפילו את תו התקן הממסדי המכובד: פרס אקו"ם.
סטטיק (לירז רוסו), בן אל תבורי (שהתנער בהצלחה מהקשר המשפחתי) והמפיק הצמוד ג'ורדי (ירדן פלג) הוכיחו לעולם שמי שרוצה לעמוד היום בפרונט של תעשיית הבידור הישראלית - בעידן שבו אפילו שוק המציאות כבר מקוון מזמן - חייב להיות אשף שיווק ברשת ואיש עסקים לכל דבר. פלא שהם עוד לא הוציאו אלבום?