"ראיתי איך דוחפים לזוהר ארגוב סמים בכוח, כדי לדרדר אותו לתהום"

איך הרגשת?
"אני הבאתי את הרעיון והביאו אותו ליואב. מה יואב קשור לשיר הזה? הוא יודע בכלל מי זו ליסה? דודו אמר לי: 'כולם מקנאים בהצלחה'. אם לא אני, הוא בכלל לא היה כותב על ליסה. על מה הוא מדבר?"

אז עידן החליט לכתוב בעצמו שיר המשך לליסה, "ליסה שלי", שיצא בימים אלה, ולדבריו עוסק במי שהייתה אהבתו הראשונה. "ליסה הייתה אהבת חיי כשהייתי בתיכון", הוא מספר. "היא האישה הראשונה שאהבתי. במקור, רציתי לומר בשיר שגם שכבנו לראשונה ליד הגורן, אבל בגלל שלא רציתי שהרדיו יפסול, שיניתי את זה ל'אהבתי הראשונה'".



עידן (59) נולד ברמת גן, ועל אף שרוב שיריו שייכים לז'אנר המזרחי, הוא דווקא גדל על שירי ארץ ישראל היפה. "כשהייתי בן חמש אבא שלי הביא הביתה תקליטים של יהורם גאון, אריק איינשטיין ולהקות צבאיות" הוא מספר. "אלה השירים שאהבתי וגדלתי עליהם. למוזיקה המזרחית הגעתי בזרימה, כי זה מה שהלך אז".

בשנות ה־80 נחשב עידן לאחד השמות המבטיחים בז'אנר, עם להיטי ענק כמו "ליסה ליסה", "אהבתי הראשונה", "נרקיסים", "היא מתנועעת" ועוד, שכיכבו חזק במצעדי הפזמונים. "הופעתי ערב ערב עם כל הקליקה של חיים משה, שימי תבורי, אבנר גדסי וזוהר ארגוב", הוא מספר.

"הופענו המון ביחד. כששרנו יחד, זוהר היה החבר הכי טוב שלי בעולם. מחוץ לבמה התרחקתי ממנו, אחרי שראיתי איך דוחפים לו סמים בכוח, כדי לדרדר אותו לתהום. שבוע לפני שזוהר נפטר, הוא ביקש ממני אישור להקליט את 'ליסה' כקאבר. כל הפישרים הקטנים הקליטו בלי לבקש, והוא, זוהר ארגוב, הגדול מכולם, ביקש. כזה בן אדם הוא היה".

בזכות הקשר שלו עם ארגוב ז"ל, התוודע עידן לננסי ברנדס ולעוזי חיטמן - שכתב את מיטב להיטיו הגדולים. "עוזי היה חבר נפש", הוא אומר. "הוא כתב לכל הזמרים הגדולים, ואצלו מילה הייתה מילה. אם הוא היה כותב שיר לפי רעיון של זמר, הוא היה שומר את השיר לאותו זמר ולא מוסר או מוכר אותו, בעד שום הון שבעולם. פעם היו ערכים בתעשייה, לא כמו כל הגועל נפש של היום".

ב־1989 פקדה את עידן טרגדיה אישית, כשבתו הקטנה, שירן, נפטרה מדום לב, מה שגרם לו להוריד הילוך בקריירה. זמן קצר לאחר מכן התגרש מאשתו, בגלל מחיר התהילה, לדבריו. "היו לי מעריצות וכל יום מישהי אחרת הייתה מחכה לי בבית, או משאירה אודם בתוך האוטו שלי", הוא נזכר. "הייתה לי חולשה לנשים יפות, ואשתי לא יכלה לסבול את זה יותר, אז התגרשנו, והמשברים האלו גרמו לדעיכת הקריירה שלי. בשלב מסוים עברתי לגור באילת לכמה שנים, הופעתי שם ואז חזרתי להופיע במרכז".



אתה חי בתחושת החמצה?
"ברור. בשנות ה־80' נלחמנו על הז'אנר שלנו. לא כמו היום שכל אחד יכול להיות זמר. אז היה קשה להיכנס לטלוויזיה ולמיינסטרים - ונכנסנו. הייתי אמור להיות היום במקום גבוה יותר. הייתי במצעדים לפני משינה".

מה דעתך על הכיוון שתפסה המוזיקה המזרחית?
"הזמרים המזרחיים של היום לא היו מצליחים להתאקלם באייטיז. עם כל הכבוד לעומר אדם, אף אחד לא היה יורק לכיוון שלו באייטיז. אייל גולן הוא היחיד שהיה מצליח להשתלב, אבל גרמו לו עוול. דחפו לו נשים כדי להפיל אותו. התעשייה המזרחית היום היא גועל נפש אחד גדול. אנחנו צריכים ללמוד מהז'אנר השני".