השבוע האחרון היה אינטנסיבי מאד מבחינת סינגלים של אמנים שנטו בעיקר לכיוון הבלדות, כהכנה לחורף, כשזמרים כמו מוטי טקה, שרית אביטן ונדב פיליפס נופלים לתוך נוסחתיות ובנאליות משוועת. עם זאת, ישנן הפתעות נעימות מהכיוון של איזי, מירי מסיקה ועידן רפאל חביב שמנסה מזלו בצרפתית.
מירי מסיקה ממשיכה להוציא חומרים שכתבה בעצמה והפעם מגיע תור "כמה כמה", שיר שהלחינה סתיו שמש למילות מסיקה שמגישה מוסר השכל בדמות בלדה מרגשת כמו שרק מסיקה יודעת לבצע. מה שאהבתי בשיר הוא שהבתים כמו מרימים ל"וולה" לפזמון, שחוזר על עצמו פעמיים ונדבק באוזן למן השמיעה הראשונה.
עידן רפאל חביב הבריק ב-Tant De Bonheur ("כל האושר הזה") - בלדה חדשה בצרפתית שמזכירה את הסרטים הפרנקופילים של אז, כשקולו של חביב, עם המבטא הישראלי שבו, תפור היטב ללחן הדרמטי שממזג בין מוזיקה מערבית למוזיקה מזרחית במידה מדויקת למדי.
זה לא שיר קליט מדי ולא שיר שקל לעיכול, בייחוד כשלא מבינים את הטקסט בשירה (רק בתרגום שמצורף לשיר), אבל הכנות והרגישות של חביב נשמעת אותו דבר בכל השפות.
טקסט סתמי וטריוויאלי על אישה שהגבר שלה שבר לה את הלב ומנסה לשמור על כבודה תוך הטחת האשמות בו, לחן די מונוטוני ולא מקורי במיוחד שנשמע כמו אלף שירים אחרים וניסיון לא מוצלח של שרית אביטן לזנק לפסגת הזמר הים תיכוני.
בשיר "לא מתאימים" שכתב והלחין אופיר כהן יש את כל מה שלהיט לא מורכב ממנו: אין טקסט עם פואנטה, אין לחן עם פזמון קליט ואין את הרצון לשבור את השבלונה הצפויה של שירי פופ ים תיכוניים מהסוג הזה. אכזבה.
מוטי טקה, גם הוא לא מקורי במיוחד עם שיר בשיק לטיני חרוש כבר, אך "גיטרה" שלו נשמע אמיתי וכן, כשהוא שר עממי וללא ניסיונות להישמע משהו שהוא לא. אותה האמת היא שמסבה לי הנאה מהשיר הבנאלי שנשמע הכי טוב כשטקה מבצע אותו, כמו תפר אותו למידותיו.
לא נעים לי לשמוע את השיר החדש של נדב פיליפס ("הכוכב הבא לאירוויזיון"). בניגוד לשיריו הקודמים שהותאמו לו, השיר הזה גורם לקולו להישמע קצת מחריד ולא ערב לאוזן עם מעין אנמיות קולית שלא מצליחה לרגש או לגעת אלא מתפספסת.
השיר עצמו הוא שיר פופ אולטימטיבי מהסטייל של מרגי, וזה בסדר גמור כי זה נושא בשורה חדשה, אבל משהו הפעם מתפספס בשירתו של פיליפס, שחסרה לו הפעם את האנרגיה שאפיינה אותו בשיריו הקודמים. טעון שיפור.
אמילי קופר (17), שברזומה שלה כבר הופעות ב"גוט טאלנט" ישראל ו"דה וויס" רוסיה, משחררת שיר ראשון בעברית – "זמן שאבד". מדובר בבלדה שאני מודה שלא נשמעת לי כלהיט פוטנציאלי מהרגע הראשון, אבל נשמעת כבלדת פופ איכותית שמציגה ווקאליסטית נהדרת ומדויקת שמצליחה לסחוף בשירתה. בתור שיר ראשון זו יריית פתיחה נהדרת, גם אם לא תניב תוצאות מרקיעות שחקים, אך יש לה בהחלט במה להתגאות בשיר זה.
איזי השיק השבוע קליפ ושיר חדשים, "עוד אחת". השיר משלב בין ביטים משפדים לבין פזמון רומנטי על סף הקיטשיות, שהולמים היטב את הראפר שתמיד מצליח להביא איתו וייב חדש ומסקרן.
חם בחו"ל
דואה ליפה מחזירה אותנו לימי הדיסקו עם Don't Start Now הלוהט, המקפיץ והמרקיד שלה, כאשר הקליפ הסקסי שלו נערך במועדון ריקודים כמסיבה אחת מתמשכת. להיט בטוח.
לא רק אנה זק שלנו שרה "הולה מאמאסיטה", אלא גם טייגה, YG וקרלוס סנטנה השיקו השבוע את "מאמאסיטה", השיר החדש והמשותף שלהם שמשלב בין היפ הופ לגרוב לטיני עם ייבבות גיטרה מכשפות מבית היוצר של סנטנה. תופס את האוזן משמיעה ראשונה.
פייד, סקיי ומאלומה מביאים לנו ניחוחות אחרונים של קיץ עם FRESH KERIAS - שיר רגאטון רומנטי כמיטב המסורת.