חולת נפש או לא, מוסלמית או לא, שינייד או'קונור בת ה־53, ששמה כיום שוהאדה סאדאקאט, היא קודם כל זמרת גדולה בעלת קול חד־פעמי, ואת זה בדיוק היא מתכוונת להזכיר לכולם בקאמבק שלה לבמות, שקורה ממש בימים אלו.
הכוכבת האירית מופיעה כעת שוב ברחבי אירופה - בין היתר באנגליה, אירלנד, גרמניה, בלגיה, איטליה, הולנד והונגריה - ומתכוננת לסיבוב ההופעות הראשון שלה בצפון אמריקה זה שש שנים, שתחילתו מתוכננת לפברואר הקרוב.
אמריקה היא המקום שהפך את הסינגר־סונגרייטר האירית לכוכבת ענקית מלכתחילה, ועל פי האתר הרשמי שלה, הכרטיסים אזלו למרבית ההופעות באמריקה שאליהן המכירה כבר החלה. מה שאומר שאמריקאים המעוניינים לראות הופעה שלה צריכים לעקוב אחרי הפרסומים ולהזדרז לרכוש כרטיסים ברגע שהקופות ייפתחו באזור שלהם.
בסיבוב האמריקאי תייצג את הזמרת סוכנות ICM Partners, שאיתה היא חתמה לאחרונה בלוס אנג'לס. "אנחנו נרגשים מאוד, וזה כבוד עבורנו לעבוד עם אומנית כל כך מוכשרת, ייחודית ופורצת דרך", הצהיר רוב פרינז מ־ICM, "אחנו מצפים בכיליון עיניים להופעה שלה בצפון אמריקה".
אין ספק כי רבים מחכים לקאמבק של או'קונור, שמגיע 29 שנים אחרי שכבשה את העולם עם הבלדה קורעת הלב "Nothing Compares 2 U"; 27 שנים אחרי שעוררה מהומה כשקרעה את תמונת האפיפיור בשידור חי בתוכנית "סאטרדיי נייט לייב" (במחאה על התעללות מינית בכנסייה הקתולית); וארבע שנים מאז הופיעה בפעם האחרונה.
אנחנו יכולים להמשיך לחכות, כי אין ממש סיכוי שהיא תגיע גם אלינו במהלך סיבוב ההופעות העולמי. היא אומנם הופיעה בארץ ב־1995, אך מאז ביטלה שתי הופעות מתוכננות בישראל: ב־1997 הייתה אמורה להופיע בירושלים באירוע בשם "שתי בירות, שתי מדינות", אך ביטלה לאחר שקיבלה איומים על חייה. ב־2014 ביטלה הופעה נוספת שלה בישראל בעקבות לחץ של ה־BDS. על כך אמרה בזמנו שלא הייתה מודעת לכך שיש חרם תרבותי על ישראל, וברגע שגילתה זאת ביטלה את הופעתה (אחרי שווידאה שהיא לא תצטרך לשלם קנס מכיסה על הביטול).
לא רק הופעות מתוכננות, או'קונור מתכוונת להוציא את אלבומה החדש שבדרך, שעדיין אין לו תאריך יציאה. על פי הדיווחים, שמו יהיה הציטוט הרוחניקי המפורסם "בלי בוץ, אין לוטוס". סנונית ראשונה מהאלבום, הקלטת דמו של בלדה חדשה בשם "Milestones", שעליה עבדה או'קונור עם המוזיקאי האלקטרוני מצפון־אירלנד דייוויד הולמס, שוחררה לפני שנה ומשהו, אך עדיין אף סינגל רשמי לא הופץ.
קוראים לי שוהאדה
בפרסומים לקראת הופעות הקאמבק הראשונות שלה באירלנד לפני כחודשיים נכתב כי או'קונור עזבה את הבמות לפני ארבע שנים במסגרת "מסע של התחדשות עצמית", ושהיא חוזרת אליהן אחרי שהיא "נולדה מחדש בעקבות ההמרה הרוחנית שלה".
בביוגרפיה שלה המלווה את הפרסומים כתוב שהיא "נולדה לתוך זמנים טרגיים עם סיפורה הטרגי האישי, אחד מני רבים באותם ימים". הכוונה להתעללות שחוותה בילדותה בידי אמה ולזמן שבילתה בבית המחסה מגדלנה בדבלין בימי נעוריה.
בתי המחסה מגדלנה של הכנסייה הקתולית, הידועים גם כ"מכבסות מגדלנה", פעלו ברחבי העולם מהמאה ה־19 והאחרון שבהם נסגר באמצע שנות ה־90. הם שימשו כבתים עבור נערות "אשר סטו מדרך הישר", ונשלחו לשם בדרך כלל בניגוד לרצונן. או'קונור, שנולדה במחוז דבלין ב־1966, נתפסה בגיל 15 אחרי שסחבה משהו מחנות, ונשלחה למוסד האימים למשך 18 חודשים, שבהם עברה אין ספור זוועות.
בעבר סיפרה או'קונור שהיא ברחה משם, אך הודתה לנזירה שהעניקה לה את הגיטרה הראשונה שלה, במחשבה שמוזיקה היא הדרך היחידה להציל את הנערה האבודה. כפי שהיא בעצמה מעידה, המוזיקה הצילה אותה לא פעם ולא פעמיים.
הפעם ההצלה שלה לא הייתה המוזיקה אלא האסלאם. בשנת 2017 שינתה את שמה משינייד או'קונור למגדה דאוויט - על מנת להשתחרר מהוריה ומעברה - ובאוקטובר 2018 הודיעה כי התאסלמה. היא עשתה זאת בטקס שנערך על ידי אימאם סוני שהוא אחד מבכירי המנהיגות המוסלמית באירלנד. אחר כך שינתה את שמה שוב, כאמור לשוהאדה סאדאקאט.
דת תמיד הייתה אחד הדברים המשמעותיים בחייה של או'קונור, לטוב ולרע. במשך מרבית חייה היא נאבקה עם הנצרות שלתוכה גדלה ועל ברכיה התחנכה, והאשימה את הכנסייה הקתולית בלא מעט מהסבל בחייה - כולל בהתעללות שעברה בידי אמה. לנוכח כל זאת, לא פלא שהיא חיפשה מפלט ודת אחרת לאמץ. באשר לבחירה באסלאם, הסבירה או'קונור בטוויטר: "זו המסקנה ההגיונית של מסעו של כל תיאולוג אינטליגנטי".
העניין של או'קונור בתיאולוגיה הוא לא חדש. בסוף שנות ה־90 היא הוסמכה לכמורה (אף על פי שהכנסייה הקתולית לא הכירה בכך, בהיותה אישה), והייתה לה גם פאזה בודהיסטית. ואז, בספטמבר שעבר, העולם עצר את נשימתו כשאו'קונור, לבושה בחיג'אב אדום ומכוסה מכף רגל ועד ראש, ביצעה בתוכנית הלילה של ערוץ RTE One האירי את השיר שמזוהה עמה יותר מהכל, "Nothing Compares 2 U".
בתוכנית היא נראתה מבוגרת יותר ומוסלמית יותר, אך הביצוע היה מרגש ומפעים מאי־פעם. בראיון שליווה את ההופעה דיברה או'קונור באופן טבעי על ההתאסלמות שלה. "הרעיון הוא שאם היית לומד את הקוראן היית מגלה שהיית מוסלמי כל חייך ולא ידעת את זה", היא הסבירה. "זה מה שקרה לי. אני בת 52 וגדלתי באירלנד מאוד שונה מזו של היום. היא הייתה מדינה מאוד מדכאת מבחינה דתית, וכולם היו מדוכאים. אף אחד לא קיבל שום סוג של שמחה מאלוהים. כל מה שהכנסייה לימדה אותך נראה לי לא הגיוני, כי כולם מדוכאים. אז אני התחלתי לקרוא את הכתובים בתור ילדה צעירה, ואז התחלתי לקרוא את הכתובים של דתות אחרות בניסיון למצוא את 'האמת' על אלוהים.
"מעולם לא חשבתי שאצטרף לדת כלשהי, והשארתי את האסלאם לסוף, כי גם לי היו כל כך הרבה דעות קדומות עליו. אז כשהתחלתי לקרוא, וקראתי אז רק את הפרק השני בקוראן, חשבתי: אלוהים, אני בבית. הייתי מוסלמית כל חיי ולא ידעתי את זה. האסלאם הוא דרך מחשבה. אתה יכול להיות מוסלמי בלי להיות מוסלמי מבחינה רשמית. מוסלמי הוא אדם מאמין שלא צריך לסגוד לשום דבר ביקום מלבד לאלוהים".
לאחר שהתאסלמה היא הכעיסה רבים כשצייצה בטוויטר שהיא "לא רוצה יותר לבלות את זמנה עם אנשים לבנים דוחים (אם ככה קוראים למי שאינו מוסלמי)". מאוחר יותר היא התנצלה על ההערה הזאת וטענה שלא התכוונה לזה, ושההערה הייתה תוצאה של האסלאמופוביה שהופנתה כלפיה לאחר פרסום דבר ההתאסלמות שלה. היא גם הוסיפה הערה מבודחת ומודעת לעצמה על כך שההערה הגזענית שלה הייתה רק אחת מאין ספור "הציוצים המשוגעים" שלה. ואכן, או'קונור נמצאת שם למעלה, לצד קניה ווסט ודונלד טראמפ ברשימת אלופי ציוצי השטויות בטוויטר. מאז היא מנסה להיות מוסלמית מפויסת ונחמדה יותר.
הזמר שפגע בי
היו ימים שבהם שינייד או'קונור הייתה הדבר הכי חם בעולם הפופ. מצד אחד היא הייתה זמרת אלטרנטיבית מוערכת שקליפים שלה שודרו ב"120 דקות" - התוכנית המשפיעה של MTV - והפכו ללהיטים בתחנות הרדיו נותנות הטון של הקולג'ים באמריקה. מצד שני היא חדרה ללב המיינסטרים - שאותו היא הרגיזה והקסימה בעת ובעונה אחת - בעזרת שילוב מנצח של לוק יוצא דופן (כמה כוכבות פופ קירחות אתם מכירים?), אמירות פרובוקטיביות, קול גדול ולהיט אחד עוד יותר גדול.
על עטיפת אלבום הבכורה שלה, "The Lion and the Cobra", שיצא לקראת סוף 1987, צולמה או'קונור פותחת את פיה לזעוק כמו נחש העומד להכיש. זה היה יותר מדי עבור אנשים מסוימים מחברות תקליטים, ובארצות הברית ובקנדה העטיפה עוטרה בתמונה אחרת של או'קונור מאותו סשן צילומים: פריים מרוכך יותר, שבו היא מביטה למטה במבט מהורהר.
האלבום הוליד את הלהיט "מנדינקה", שאותו היא שרה באמריקה אצל דייוויד לטרמן ובטקס הגראמי ב־1989. האלבום כולו הצליח מאוד: הוא הגיע למעמד אלבום זהב גם באנגליה וגם באמריקה. אבל זה עוד כלום לעומת ההצלחה שעוד עתידה הייתה לבוא.
במרץ 1990 יצא אלבומה השני, "I Do Not Want What I Haven't Got", שעל עטיפתו התנוסס קלוז־ אפ על פניה המוארים מגיחים מתוך האפלה, עם עיניים כחולות אקספרסיביות, כמו מלאך יפה וטהור.
האלבום השני של או'קונור היה סנסציה עולמית. הוא הגיע למקום הראשון באנגליה, אמריקה, אוסטרליה, גרמניה ועוד מדינות רבות אחרות. והכל בזכות שיר אחד. אומנם הזמרת האירית ידועה בתור מי שכותבת את מרבית החומרים שלה בעצמה, בעיקר את הטקסטים - אך הלהיט הכי גדול שלה מהאלבום הזה היה דווקא קאבר לשיר של פרינס.
"Nothing Compares 2 U", שעד היום רבים בכלל לא יודעים שהוא שיר של פרינס - בילה ארבעה שבועות בראש המצעד האמריקאי. שתי הדמעות שירדו על לחייה של או'קונור בסוף הקליפ, אחת על כל לחי - מקבילת הווידיאו־קליפ לציור "הילד הבוכה" - הפכו לאחד הרגעים הקיטשיים ביותר בהיסטוריה של MTV. הדמעות הללו, שלטענתה של או'קונור ירדו כי היא חשבה על אמה המנוחה בזמן שהיא שרה את השיר, תורגמו להצלחה בינלאומית ענקית.
לאורך השנים היא כמובן נשאלה רבות על מערכת היחסים שלה עם פרינס. בתגובה היא נוהגת לספר סיפור שלפיו אחרי שיצאה הגרסה שלה לשיר, הוא "זימן" אותה לביתו והביע את התנגדותו לכך שהיא מדברת מלוכלך בכלי התקשורת. או'קונור טענה שמה שהפריע לפרינס לא באמת הייתה הנטייה שלה לנבל את הפה אלא העובדה שהיא הוציאה את השיר באופן עצמאי ולא כבת טיפוחיו. לטענתה הפגישה הסתיימה בחמש בבוקר לאחר שהוא ניסה להרביץ לה והיא נמלטה מפניו.
בראיון ל"Good Morning Britain" ציינה הזמרת שהיא לא האישה היחידה שהוא הכה, או ניסה להכות. לדבריה, הוא הותיר חברה בלהקת הליווי שלו עם צלעות שבורות. את הנטייה שלו לאלימות כלפי נשים היא ייחסה לשימוש שלו ב"סמים אפלים". "חשבתי שפרינס יתאהב בי והכל יהיה מקסים", סיפרה בקיץ האחרון ל"Irish Post", "אבל הוא היה האדם המפחיד ביותר שפגשתי בחיי, אפילו יותר מפחיד מאמא שלי".
שמונה ניסיונות התאבדות
עד כה הוציאה או'קונור עשרה אלבומי אולפן, והאחרון "I'm Not Bossy I'm the Boss" יצא ב־2014. שם האלבום ניתן לו בעקבות קמפיין Ban Bossy שמטרתו להפסיק את השימוש במילה "Bossy" ("שתלטנית") כדי לתאר ילדות או נשים אסרטיביות.
המסר הפמיניסטי הזה הצטרף לאין ספור פעמים אחרות שבהן או'קונור נקטה עמדה פמיניסטית אל מול העולם, כמו למשל ב־2013, כשפרסמה מכתב פתוח לכוכבת הפופ מיילי סיירוס, שבדיוק הוציאה קליפ בעירום מלא. או'קונור הפצירה בסיירוס הצעירה שתפסיק לתת לתעשיית המוזיקה לסרסר בה ונזפה בה על המסר שההתנהגות שלה מעבירה לנשים.
חייה האישיים של או'קונור היו לא פחות סוערים מהקריירה המוזיקלית שלה. היא הייתה נשואה ארבע פעמים - אף על פי שאמרה בהזדמנויות שונות שהיא בעצם מעדיפה נשים - ויש לה ארבעה ילדים, אחד מכל בעל. כיום ילדיה הם בני 32, 22, 15 ו־13, והיא סבתא לשני נכדים מבנה הבכור.
בתור סלבריטאית שמגלחת את ראשה, והחליפה שם ודת, או'קונור תמיד הייתה דמות שנויה במחלוקת, שחלק מהציבור העריץ ואחר שנא. אך הרגש העיקרי שהיא עוררה בשנים האחרונות הוא רחמים. ב־2007 היא סיפרה בתוכניתה של אופרה ווינפרי על כך שאובחנה כבעלת הפרעה דו־קוטבית. מאוחר יותר היא טענה שהאבחון היה לקוי ושהיא למעשה סובלת מדיכאון ומ"הפרעת פוסט־טראומה מורכבת" בשל טראומות הילדות שלה.
ב־2012 היא ביטלה סיבוב הופעות עולמי עקב מאניה־דפרסיה, ופרסמה פוסט שבו הודיעה שהיא מחפשת פסיכיאטר בדבלין שיבדוק אותה דחוף באותו יום. לפני ארבע שנים היא הודיעה בפוסט בפייסבוק שהיא מאיימת להתאבד, וטענה שנטלה מנת יתר במלון. המשטרה מצאה אותה וטיפלה בה. כעבור שנה פורסם כי היא נעלמה בפרברי שיקגו. חברים מודאגים יצרו קשר עם המשטרה המקומית כשאו'קונור לא חזרה מטיול אופניים. בסופו של דבר היא נמצאה בריאה ושלמה. לאחרונה פורסם שבנה הצעיר נעלם בדבלין. כמו שהיה עם אמו, גם אותו מצאו.
העדות הכי מזעזעת למצבה הנפשי הרעוע של או'קונור הגיעה באוגוסט 2017. או'קונור העלתה סרטון באורך 12 דקות מחדר במוטל בניו ג'רזי, שבו צילמה את עצמה במה שנראה כמו התמוטטות עצבים. בסרטון היא נראית נסערת, בוכה ומתלוננת שהיא לבד ושכל מקורביה נטשו אותה. "חיי סובבים סביב הניסיון לא למות, וזה לא נקרא לחיות!", אמרה. כמה חודשים לפני כן היא איבדה את המשמורת על בנה הצעיר ואיימה להתאבד אם הרשויות באירלנד לא יחזירו לה את הילד. לטענתה, אחרי שהיא איבדה את המשמורת על הילד, אביו הכניס אותו למשפחת אומנה מאחורי גבה ולא נתן לה לראות אותו. בנוסף לכל הצרות, היא נאלצה למכור את ביתה באירלנד כי הייתה שקועה בחובות.
חודש לאחר פרסום הסרטון המטריד, הופיעה או'קונור בתוכניתו של ד"ר פיל, במעין סשן טיפולי מצולם, והודתה שניסתה להתאבד שמונה פעמים בשנה אחת. הטענה הרשמית הייתה שאו'קונור פנתה אל ד"ר פיל והציעה להתראיין על מנת להסיר את הסטיגמה מבעיות נפשיות, שלטענתה מוזיקאים רבים סובלים מהן. בפועל, התחושה הייתה שהתוכנית פולשנית ונצלנית כמו כל פרק אחר שלה. הדוקטור דובב את הזמרת לדבר על אמה המתעללת, והיא מצדה סיפרה כי אמה הייתה מפלצת שהזניחה אותה, הרביצה לה והתעללה בה רגשית, פיזית ומינית. היא סיפרה סיפורי התעללות מחרידים ומזעזעים, ומי שרוצה יכול לשמוע אותם ביו־טיוב.
כשד"ר פיל שאל מה היא אוהבת באמה, היא אמרה שהיא אוהבת את זה שהיא מתה. היא גם אמרה שהיא מתגעגעת לאמה ואוהבת אותה ושהיא חושבת שהנטייה האובדנית שלה נובעת מהרצון שלה להתאחד עם אמה, שמתה בתאונת דרכים כשאו'קונור הייתה בת 19. בהמשך שאל אותה מנחה התוכנית אם היא חולת נפש. "אני לא חושבת", היא ענתה והוסיפה: "אלא אם כן אתה קורא לאנשים בעלי הפרעת פוסט־טראומה מורכבת חולי נפש". עוד אמרה: "כילדה עברתי התעללות חמורה, אז אני קצת קיצונית. אני קצת מוזרה, שונה, אקסצנטרית".
מעבר להתעללות שעברה בידי אמה ובידי הכנסייה הקתולית, היא ייחסה את בעיות הנפש שלה גם לניתוח כריתת רחם שעברה באירלנד לפני ארבע שנים, וסיפרה על הכעס שלה כלפי משפחתה, שלטענתה נטשה אותה כשאיבדה את שפיותה לאחר הניתוח.
אין ספק כי הפרק על שינייד או'קונור אצל ד"ר פיל היה מזעזע, אך כבר באותה תוכנית היא הביעה את הרצון להחיות את הקריירה המוזיקלית שלה. לטענתה, בזמן שעבר מאז היא התאוששה, ובזכות האסלאם התייצבה ועתה היא מוכנה לקאמבק הגדול שלה. אלבומה החדש שאמור היה לצאת עד סוף 2019 אומנם מתעכב, אך הביקורות על הופעותיה החדשות יותר ממצוינות. כולנו תקווה שהאלבום החדש יגיע בקרוב ויהיה מצוין אף הוא, בעזרת אללה.