לאחר 12 עונות של תוכנית הריאליטי "האח הגדול", שבמהלכן הפורמט עבר ידיים מ"קשת" אל "רשת", יש תחושה מסויימת של מיצוי והדבר ניכר גם בטבלאות הרייטינג שבהן התוכנית לא מצליחה להגיע לנתונים שבעבר הגיעה אליהם בקלות. כנראה שעובדה זו גרמה לקברניטי הערוץ לשלוף את נשק יום – הדין, ולהחליט להתמקד בעונה ה-13 בנושא שנחשב כטאבו עבור תוכניות ריאליטי: פוליטיקה.
אף פוליטיקאי ואף מתמודד שעיקר משנתו ומהלכיו בתוך הבית סבבו סביב התחום הפוליטי, לא הצליחו להתנחל בלבבות הצופים ולהתקרב לזכייה באף אחד מהעונות הקודמות של התכנית. הסברה הרווחת הייתה שהצופים מעדיפים לראות דמויות עם סיפור חיים מעניין שעוברות תהליך מסוים בבית (בעיקר אם התהליך מלווה בהתחברות רומנטית עם בן/בת זוג), מאשר עוד תכנים פוליטיים, שבעצם לא מממשים את האסקפיזם שתכנית כזאת אמורה לספק בהגדרתה. ההחלטה של הזכיינית למקד את העונה הנוכחית בעולם הפוליטי, בעיקר בעידן שבו מערכת בחירות רודפת מערכת בחירות ונראה כי מעולם לא הורגש מיאוס כה גדול מצד הציבור בנושא זה, היא החלטה נועזת שעשויה לחרוץ את גורל הפרנצ'ייז לשבט או לחסד.
השבוע הראשון כולו נסוב סביב כניסתו לבית של הח''כ לשעבר, אורן חזן, ביום שבת, וגובה במשחק מקדים שבו דובר "שוברים שתיקה" לשעבר, ניר אבישי כהן, התחזה במסגרת משימה סודית לדתי לאומי, שומר נגיעה, כשגם הדובר לשעבר של אורן חזן, אסיף אלקיים, שותף לסוד. פרולוג זה הבטיח שהבית יהיה ספוג באמוציות פוליטיות בעת כניסתו של חזן לבית, שלושה ימים לאחר הדיירים האחרים ודי מצא את עצמו דיי לבד בתוך הבית, כשכמעט כל הדיירים מסתייגים ממשנתו וממעשיו (שכללו סירוב ללחוץ את ידו של ניר בעת כניסתו לבית).
אולם בתוך הטקסט הגלוי לעין, ניתן למצוא גם סבטקסט, שבו אפשר להבחין בפנטזיה הפוליטית שהזכיינית הצליחה לייצר: מיקרוקוסמוס שבו ה"ביביזם", שאורן חזן מייצג, נשאר מבויש לבד בפינה (בליווי השוליים הסהרוריים המיוצגים על ידי המתמודד גד פניבילוב), כשכל המתמודדים "הממלכתיים" מצטרפים למחנהו של ניר, ולבסוף גם עוזב הרבה לפני סיום העונה.
אם הדמות של אורן חזן היא ייצוג טלויזיוני של המהות הביביסטית והשלטונית בישראל של 2020 (זה שלא מוכן לתת לגיטימציה ל"שוברים שתיקה"), על פי תפישתם של היוצרים, הרי שניר הוא יצוג טלויזיוני של בני גנץ (קצין במיל', ואדם לא כריזמטי בעליל, שמצליח לסחוף אחריו המונים מכורח הנסיבות) ולכן ניתן לומר ש"רשת" הצליחה לייצר, לפחות בבית שלה, את המהפך הפוליטי של 2020, כשכמעט כל הכוחות בבית מואסים בהתנהגות הנפסדת של נציג הימין וממהרים לחבור אל נציג השמאל, למרות ש-90 אחוז מהם ימניים (כפי שנאמר בתכנית על ידי אחד הדיירים).
בסופו של דבר, השאלה הכי חשובה היא איך הקהל יגיב והאם יהיו קונים לסחורה הזאת, והשאלה שנשאלת היא האם העניין הפוליטי ימשיך גם אחרי עזיבתו של חזן. במקרה שהרייטינג לא יתרומם, ב"רשת" ימהרו לחתוך לפלאן בי, שכולל את כל המרכיבים המוכרים מהעונות הקודמות: חגית, חרדית לשעבר, בת 36, שנואשת להיכנס להריון, תקווה, אתיופית בת 31, שסבלה מגזענות ויותר לא מוכנה לתת לאף אחד לפגוע בה בגלל מוצאה, ירדן, בת 25, אוצרת במוזיאון ויותר לא מוכנה לתת לאף אחד להתנשא מעליה רק בגלל שהיא מעדות המזרח, הבן של (שייע), האבא של (טילטיל), הדוגמנית היפה וגם שני יהלומנים.
אהה וגם יש את יעל פפר, אחת מנשותיו לשעבר (שמתם לב כמה לשעברים יש בעונה הזאת?) של גואל רצון, אבל כמעט ושכחנו ממנה, כי בתוך כל הבלאגן הפוליטי, הדמות שלה הלכה קצת לאיבוד.
נ.ב. הזכיינים כל הזמן מאיצים בנו לרכוש את הערוץ של התכנית, כדי שלא נפסיד שום דבר שקורה בבית, אבל ממילא הם מקפידים לחתוך את השידור החי בכל פעם שקורה משהו מעניין, אז למה שמישהו ירצה לרכוש ערוץ, שבהגדרתו, לא משדר שום דבר שעשוי להיות בעל עניין?
אולי אני לא בדיוק דוגמה מייצגת לקהל היעד של הערוץ הנ''ל, אבל אני באמת לא מצליח להבין את זה.