שלוש שנים מאז אלבומו האחרון ("אחרי כל השנים"), ואחרי לא מעט סינגלים מגה־מצליחים שהפכו את המדינה על פיה, עומר אדם, הזמר הלאומי החדש, פתח את השנה החדשה עם OMER, אלבום חדש, שישי במניין.
האלבום מונה 22 שירים, חלקם כבר יצאו כסינגלים מצליחים מאוד בשלוש השנים האחרונות: "חברות שלך", "בחורים טובים", "שני משוגעים", "פעם בחיים" ו"אוהבת אותי אמיתי". כל אחד מהם צבר עשרות מיליוני צפיות.
עם זאת, השירים החדשים, הלא מוכרים, שנחשפים באלבום, די גנריים ומעוררים פיהוקים מקיר לקיר. נכון, שירים כמו "מים שקופים", "שגרה מפוארת", "וואי" ו"אדון מרפי", יושבים בול על הד.נ.א של אדם, אך זה נשמע כמו אותה גברת בשינוי אדרת.
בניגוד ללהיטים המוכרים מהאלבום המציגים את הוורסטיליות והרבגוניות של אדם - כמו גם את ניסיונותיו המאולצים משהו להישמע פרֵשי - שיריו החדשים אומנם מציגים בגרות וכובד ראש, אך נטולי בשורה חדשה ולא חושפים שום פן חדש של אדם.
יוצא דופן בהם הוא השיר "לשון הרע לא מדבר אליי", אחד הלהיטים הבטוחים באלבום, שסביר שיזכה לחיי מדף קצת יותר ארוכים משאר שיריו החדשים והמשמימים.
התובנה בלתי נמנעת: אם אדם לא ימציא את עצמו מחדש – ומהר - ימי ההצלחה הגדולה עלולים להתפוגג מהר מהצפוי. וחבל, כי אדם הוכיח עד היום שהוא מנווט נכון את הקריירה שלו.
השיר שמלווה את צאת האלבום, Beg, דואט עם נטע ברזילי, היה אמור להיות הדובדבן שבקצפת, אך עם טקסט ולחן טיפשיים ומייגעים, סלסולים מוגזמים של אדם, ובליעת מילים והגייה קלוקלת של ברזילי, הפוטנציאל, כמו גם הניסיונות המאולצים להבריק באלבום – מתפקששים ובגדול.