נטע ברזילי, זוכת אירוויזיון 2018 עם השיר TOY הייתה חדשנית, פורצת דרך ומאוד מקורית ומיוחדת. בשירה אחרי האירוויזיון, "באסה סבבה" היא עוד הביאה משהו מיוחד ונישאה בעיקר על הצלחת TOY. עם זאת, לאחר "נענע בננה", שירה הקודם שלא נשמע רחוק מדי מ"באסה סבבה" (אותה גברת בשינוי אדרת), נראה כי נטע הגיעה למעין צומת דרכים.
היא אמנם עדיין מזוהה בעיקר עם TOY, אך הפופ הנוסחתי שהיא שרה נשמע כבר מעייף, מייגע ולא מעניין. אין ספק שברזילי היא זמרת אדירה ויוצרת מוכשרת, אך הניסיון להמשיך ולסחוט את מיץ הפופ הנוסחתי של TOY במקום להביא משהו חדש, מקורי ומיוחד, נשמע לי די פתטי, והשיא של זה הוא בשירה החדש שיצא הבוקר – "ריקי לייק" (RICKI LAKE).
השיר מנסה לשלב פופ עם אלמנטים ים תיכוניים, כולל טקסט רדוד ולחן גנרי. ברזילי נשמעת בשיר טכנית מדי וללא שום רגש או ניסיון להרשים, ונשמע כי היא מזלזלת באינטליגנציה של המאזין בדגילתה בטראש להמונים במקום באמנות או לפחות ייחודיות. השיר, לכל אורכו, נשמע כמו גרסת השקל וחצי לשירים של סטטיק ובן אל, רק שלסטטיק ובן אל זה עוד איכשהוא עובד. השיר מציג אותה כמריונטה שבלונית של צלילים מבולגנים ולא כאמנית.
אם ברזילי רוצה להמשיך להישאר במפה ולטפח קריירה לאורך זמן, היא צריכה להפסיק להוציא שירים גרועים, להתחבר לאמת המוזיקלית והאמנותית שלה ובעיקר לרגש ולהביא את הכישרון שטמון בה (וטמון) לידי ביטוי כי בקצב הזה, היא תיצרב בתודעה רק בתור "ההיא שזכתה באירוויזיון" ותו לא.