פרופסור יוסי גמזו, מהפזמונאים והמשוררים המשפיעים והבולטים בתרבות הישראלית, הלך לעולמו בגיל 81 בנסיבות בריאותיות. גמזו היה פרופסור לספרות עברית, משורר, סופר, מתרגם ופזמונאי, זוכה פרס אקו"ם 2014 למפעל חיים, פלוס 13 פרסים ספרותיים בישראל, בארצות הברית ובאוסטרליה.
בין הקלאסיקות עליהן חתום: "הכותל" (צמד דרום), "איפה הן הבחורות ההן?"(יהורם גאון), "סימן שאתה צעיר" (שלישית גשר הירקון), "זוהי יפו" (אבי טולדנו), "סתם יום של חול" (שמעון ישראלי), "מה הוא עושה לה?" (הגשש החיוור), "ירושלים האחרת" (יזהר כהן), "השעות הקטנות של הלילה" (אריק אינשטיין) ו"לילך רוצה לקטוף את הירח" (אילנה רובינא).
הוא נולד בפריז למבקר האמנות חיים גמזו וכבר כילד החל לכתוב שירים ומאמרים. "בגיל תשע הראיתי לאבי, שיר שלי, כשהוא סעד בקפה 'קרלטון' עם אברהם שלונסקי, שהעתיק אותו בחשאי ופרסם אותו ב'משמר לילדים''", סיפר בראיון ל"מעריב" ביוני 2019. "השיר הראשון שלי שהתפרסם ברדיו היה 'השעות הקטנות של הלילה', שהיה גם השיר הראשון בקריירה האזרחית של אריק איינשטיין, אחרי שהשתחרר מלהקת הנח"ל והופיע בתיאטרון הסמבטיון. זה היה השיר הראשון שלי והראשון של אריק".
את שירותו הצבאי עשה גמזו כעורך ועיתונאי ועם שחרורו פנה ללימודי ספרות באוניברסיטה העברית בירושלים. לצד לימודיו, כתב פזמונים שהפכו ללהיטי ענק וביססו מעמו כפזמונאי מוביל וכן הקפיד לכתוב שירה לירית רצינית וטורים בשלל העיתונים שהתאפיינו במשחקי לשון פרי עטו.
בתחילת שנות ה-70 ערך והוציא לאור את השבועון הפופולארי: "פופאי/חבריה" ובשנת 1973 עבר לאוסטרליה לצורכי עבודה,. במשך 20 שנה חילק גמזו זמנו בין אוסטרליה לארה"ב כשהוא מלמד ספרות עברית באוניברסיטאות השונות.
בשנת 1993 חזר לישראל והתמקד בלימוד לצד כתיבת שירים והוצאת ספרים. בשנים האחרונות התגורר בחיפה. הוא הותיר אחריו בת.