"מה נשאר? רק אהבה, רק אהבה/ אין שום דבר - רק אהבה, רק אהבה/ הכול חולף, הכול נשבר, הכול טועה, הכול נגמר/ רק אהבה, אוי אהבה".
כך נפתח "רק אהבה", דואט רומנטי קסום וממיס של איה כורם עם בן זוגה, המוזיקאי והזמר אדם בן אמיתי. שיר ראשון משותף לשניים, שהפכו בשנה האחרונה הורים לבת, וסינגל ראשון לקראת אלבום חדש של איה כורם, השביעי במניין, שצפוי לצאת במהלך השנה.
היי איה. אחרי כל המסע שעשית סביב כדור הארץ, גילית את הדבר הבנאלי ביותר בעולם. זה נשמע כאילו גילית את אמריקה.
"וואו. לגמרי. אני מניחה שבשבילי ולעצמי, גיליתי את אמריקה. כן. אני מניחה שככה זה תמיד. אתה לא באמת מחדש שום דבר. אתה רק מספר את הדברים שאתה חווה בעצמך".
את שרה את השיר עם בן זוגך, אדם בן אמיתי, שהוא גם שותף מלא לחייך המקצועיים. אפשר להגיד שהשיר הזה מבשר על אלבום שהולך להיות בסימן של אהבה, בית חם ומשפחה?
"אני חושבת שכן. הפרויקטים האחרונים שעשיתי השאירו אותי עם צורך לעשות משהו שהאנרגיה שלו יותר בהירה וחיובית. טוב לנו. אנחנו שמחים. זה רק מתבקש שזה יצא באמנות שלנו. הדברים האחרונים שעשינו היו הרבה יותר כבדים ומורכבים. ואם, בראש ובראשונה, אני צריכה לעניין את עצמי כיוצרת, בשבילי זאת חגיגה גדולה ורגע לעשות שינוי של צבע, למשהו קצת יותר צבעוני".
נשמע שהפכת למפעל משפחתי.
"הסינגל הראשון מתוך האלבום הוא אומנם עם אדם, אבל שאר האלבום הוא שירים שאני כתבתי ושרה. זה לא הולך להיות אלבום זוגי, או של שנינו, זה עדיין אלבום שלי. אבל אדם כן שותף ליצירה שלי, הוא המפיק המוזיקלי שאיתו אני עובדת מאז האלבום הרביעי. הוא היה שותף מכריע ביצירת '2023', ובגדול, הוא הבן אדם שאני הכי סומכת על טעמו ודעתו".
האהבה מניבה.
"לגמרי. אני לא יכולה לדמיין חיים משותפים עם מישהו שלא יכול להבין אותי ואת היצירה שלי - כמו שאדם יכול. לא רק בגלל שהוא מוזיקאי, אלא באמת בגלל שהוא אמן בכל רמ"ח אבריו, ופשוט מכיר אותי כל כך טוב ברבדים הכי עמוקים של היצירה שלי".
בהודעה לעיתונות שיצאה עם השיר נכתב: "זה לא שיר של התאהבות, אלא על אהבה שמחזיקה מעמד. אהבה שאינה שברירית, או חולפת, ונמצאת בבסיס כל הדברים - בית, משפחה, חיים". גילית אהבה אחרת?
"יש המון שירים על התאהבות ועל הסערה הראשונה הזאת שמגלה משהו חדש. הייתי מאוד שמחה לכתוב על אהבה שהיא לא חדשה, אלא על אהבה שעודה קיימת בחיים. אז עם כל הטוב והרע שבה, זאת לא אהבה מושלמת, אבל היא הדבר היחיד, בסופו של יום, שהוא לא חולף, לא עובר, נשאר קבוע. התכוונתי פה גם לאהבה של משפחה, של חברות מאוד גדולה וקרובה, לאהבה של הורים לילדים ושל ילדים להורים. זה לא משהו שמלווה אותי אך ורק בזוגיות. אבל משם זה הגיע".
צטטת את אריק איינשטיין ז"ל, מתוך אחד הראיונות האחרונים שלו שבו אמר בתשובה לשאלה על הקריירה הארוכה והמפוארת שלו: "בסוף, מה נשאר לך? רק אהבה". השיר הזה נוצר בהשראת אריק איינשטיין?
"ממש ככה. השיר הזה בכלל לא היה נכתב אם לא הייתי שומעת את הראיון הזה. אני כזאת מעריצה של האמן הזה. אני לא חושבת שהיה פה אי פעם אמן כל כך גדול. הפשטות והדיוק של האמירה, והקושי הגדול שממנו היא נאמרה, פשוט שלחו אותי לעשות הכול כדי לכתוב את השיר הזה. הוא לא היה נכתב אחרת".
את גם משלבת את איינשטיין בתוך השיר: "אריק איינשטיין שר ברדיו/ שהלילה הוא לא לילה". יש כאן גם התחברות למורשת תרבותית־מוזיקלית עמוקה יותר?
"חד־משמעית. זאת המוזיקה שאבא שלנו היה משמיע לנו בבית כשהיינו קטנים: אריק איינשטיין, יוני רכטר, שלום חנוך, מתי כספי. ואריק איינשטיין - הקול שלו והאישיות שלו - זאת מוזיקה בשבילי. משם אני באה ולשם אני חוזרת. ואם אני מצליחה לכתוב שיר פשוט, שאני מבסוטה ממנו - וזה לא קורה בכלל - אז זה בא בדיוק מהמקום הזה. אלה השירים שהייתי שמחה לכתוב כל החיים".
הכרת את אריק?
"לא. לא היה לי שום קשר איתו".
אחרי כל המאבקים שעברת במשך שנים עם "חוק איה כורם" שנחקק בכנסת, המגן על זכויות המוזיקאים מול חברות התקליטים, מרגישה עכשיו את מנוחת הלוחמת?
"ממש כן. אני מרגישה, גם במובן האישי וגם במובן המקצועי, שלראשונה אני במקום שאין לי צורך להוכיח שום דבר, ואני לא צריכה להילחם. בשנים האחרונות קיבלתי המון מתנות. ומתנות, טיבן להרגיע אותך קצת. קיבלתי בעיקר פרספקטיבה מכל המאבקים שהיו לי, עד כמה אני אוהבת את מה שאני עושה, עד כמה זאת מתנה גדולה להיות מסוגלת לעשות את זה, לא רק לפרנסתי, אלא להעביר ימים שלמים ביצירה וביופי של אמנות, והכרת תודה על עצם זה שזה מה שאני עושה, כשאני קמה בבוקר. אני מניחה ששומעים את זה".