עם כל הכבוד לחיים נחמן ביאליק, שעוד בחייו הוכתר כמשורר הלאומי, כיום רבים מייחסים את התואר הזה לנתן אלתרמן, מי שהיה המשורר של הקמת המדינה. מניפת שיריו של אלתרמן רחבה ומגוונת, אך בניגוד למשוררים עבריים אחרים מהמעלה הראשונה, לרבות ביאליק, הוא איננו זכור כמשורר לילדים. כשנירה הראל הוציאה ב-2007 בהוצאת "אחוזת בית" את הספר "שרשרת זהב", נפקד בו שמו של אלתרמן מבין 20 מחברי שירי מופת לילדים. למעשה, הוא הוכנס לספר ההוא רק מהדלת האחורית כמתרגם מיידיש של השיר "גלגוליו של מעיל" מאת קדיה מולודובסקי.
השבוע חושף המוזיקאי נדב הולנדר את הפן הלא מוכר של אלתרמן כמשורר שהיטיב לכתוב גם לילדים באלבום "מגש הקצב", שלו הפליא להלחין את שיריו. אגב, במקרה מאיירת עטיפת אלבומו של הולנדר, בתיה קולטון, היא גם מאיירת ספרה של נירה הראל.
כפי שתיווכחו עוד מעט, הולנדר הוא יוצר רב תחומי מוכשר ויזם סדרתי, אבל הוא לא נכנס להרפתקה האלתרמנית המבורכת שלו ביוזמתו. לדבריו, זה קרה לו בסתיו האחרון כשעינת בסר, ממפיקי פסטיבל הפסנתר, הציעה לו להופיע בו עם מופע של שירי אלתרמן לילדים. פנייתה לא הייתה מקרית. זמן לא רב קודם לכן בסר הייתה בקהל שנהנה ממופע של שירי אלתרמן למבוגרים, שהולנדר חלק עם שילה פרבר.
לדברי הולנדר, הוא הרים את הכפפה על המקום ובלי היסוס, "כמי שלא רק מכיר את שירתו של אלתרמן, אלא גם אוהב מוזיקה לילדים". כשערך תחקיר בנידון, גילה בתוך יצירתו הענפה של אלתרמן - בנו של המשורר יצחק אלטרמן (בט'!), מחבר השיר "יש לנו תיש" - שירים שכתב לטף ואיכשהו נדחקו לקרן זווית. גם אם לאי אלה מהם היו לחנים קודמים, העדיף הולנדר להתבסס על לחנים מקוריים שלו.
נגינת כלי המיתר וכלי הנשיפה באלבום מהווה שדרוג להרכב במופע, שכלל מלבד הולנדר את הזמרת ענת מושקובסקי, את נגנית כלי ההקשה רוני וגנר ובתפקיד המספר את הזמר (והמורה לאזרחות) יובל מנדלסון, שיש שיתהו מה לסולן להקת הרוק "שייגעצ" ולאלתרמן הכה נחשב. זאת התרסה? - אני שואל את הולנדר במחויך.
"שום התרסה", הוא מרגיע. "יובל הוא אחד האנשים הכי רהוטים שאני מכיר ובעל כריזמה משחקית שפונה גם לילדים. כמו כן אנחנו חברים וב-2012 שיתפנו פעולה בסרט "חתולים על סירת פדלים". אם יש התרסה, זה בונוס, מפני שכאשר פונים כיום לאלתרמן, עדיף להסתכל על זה בצורה חדשה ומרעננת, בפרט כשמדובר בילדים".
צריך מידה של העזה להציב בספר מול לחניך את לחני שניים מגדולי הזמר העברי - סשה ארגוב ("הבלדה על חמוריקו") ודניאל סמבורסקי ("שיר העמק").
"קראתי פעם ראיון עם חוה אלברשטיין שבו אמרה שביער יש לצד האילנות הגבוהים גם שיחים קטנים. לכן, מבחינתי זה כבוד להופיע כשיח מול שני הענקים הגדולים. זאת, בפרט שכאשר הלחנתי את שירי המופע והאלבום, שמתי מולי את הלחן של סשה בתור מגדלור שמראה לי את הדרך להלחנה מאוד איכותית של טקסט, כפי שרק גאון כמוהו ידע לעשות. מדוע שילבתי את שני השירים? - נראה לי נחמד שיהיו שתי יצירות-מופת באלבום".
אולי גם שיריך יהיו פעם כאלה?
"קטונתי".
כיצד מאהיבים בלחנים את שירי אלתרמן לילדים של היום?
"בגדול אפשרתי למילים להלחין את עצמן. כלומר, לתת למוזיקה שבתוך הטקסטים של אלתרמן להפוך לצלילים ושזה יהיה בצורה מלודית והכי נעימה להאזנה - ומצד שני גם לא פשוטה מדי. רציתי שתהיה איזו מורכבות הרמונית, כפי שיש ב'כבש השישה עשר', לדוגמה".
אגב, הואיל ואלתרמן איננו שומע, האם תודה שערכת שינויים בשיריו כדי להתאים אותם להלחנה?
"אם שינויים, אז מאוד מאוד קטנים, כאלה שהתבקשו, או שנאלצתי לוותר על בתים בשיר ארוך מדי, כפי שארגוב לא כלל ב'שמרי נפשך' את כל הבתים הרבים של השיר. בשיר 'קשה להיות ים'..."
שגרי אקשטיין כבר הלחין אותו.
"אכן, בשיר הזה, שאגב פורסם לראשונה בעיתון, הרשיתי לעצמי להוסיף מונולוג של מציל בכעין תוספת משעשעת. זאת, כשחשבתי שלא יזיק במופע קצת הומור עכשווי, כמו השם שלו, מגש הקצב', על משקל 'מגש הכסף' ההמנוני של אלתרמן".
לא רק שהלחנת כאן את השירים, עיבדת אותם ואתה שר, אתה גם חצי תזמורת.
"מה לעשות, אני מנגן בכמה כלים, אבל לנגינה בכלי המיתר והנשיפה גייסתי את אלה שמתמחים בכך".
וההשקעה?
"הכל בא ממני. במשך זמן הסתובבתי עם המחשב הנייד שלי בין נגנים חברים ושאלתי אם יהיו מוכנים לנגן לו. לשמחתי, הם הסכימו".
והקורונה?
"למזלי הספקתי לסיים את ההקלטות ממש לפני הקורונה. כשכולנו היינו סגורים בבתים, עשיתי בנוסף לכל את המיקסים. אמנם הייתי מעדיף לשתף בכך מישהו מקצועי, אבל ככה זה בהפקה דלת תקציב".
הולנדר הוא בן 39, יליד קרית טבעון, וכיום מחלק את זמנו בין עין הוד לתל-אביב. במאזנו אלבום אחד, "מתת ועוגן", ששמו מעיד כי הרחיק עד מצפה מתת הגלילי כדי ליצור בשקט שם את שיריו והקליט באולפן שבקיבוץ העוגן. קרוב לעשור הוא מנגן בבס בהרכבו של אלון עדר ש"בו מבצעים לפעמים גם שירים שלי". שנים עסק בעריכה ובכתיבה בתקשורת אם כי הוא איננו שש להיקרא "עיתונאי". לצד כל אלה, כאיש-אשכולות יש לו, בוגר לימודי תסריטאות ב'סם שפיגל', דריסת רגל גם בקולנוע ובתיאטרון.
כמו כן, כמלחין הולנדר חתום על פס הקול של סדרת "פלמ"ח", שעלתה באחרונה בטלוויזיה. במענה לשאלה האם הלחין לה ברוח שיריו של אלתרמן ענה: "לא, דווקא הלחנתי כאן משהו ברוח המוזיקה לסרטי טרנטינו, שהיא קצת מערבונית. זאת, בכעין דימוי של ימי המדינה שבדרך כמערב פרוע בלב המזרח התיכון".
מופע "מגש הקצב" יתקיים בשבת ה-25 ביולי לפני הצהריים במרכז סוזן דלל.
קודם לכן יופיע הולנדר בפסטיבל הפסנתר, שייערך ב-12 ביולי ב"לבונטין 7". "לכבוד יהיה לי לארח שם את אלי מגן, זמר ונגן בס שאני מאוד מאוד אוהב", הוא מצהיר.
לבסוף, מהן הציפיות שלך מ"מגש הקצב"?
"שהורים ישמיעו אותו לילדיהם וגם יאהבו אותו בעצמם".
בתקווה שהאלבום יתרום להעלאת הרמה של שירי הילדים בארץ?
"אין לי שאיפות חוץ-מוזיקליות. אני בטוח שלילדים זה יעשה רק טוב לשמוע קצת אלתרמן".