סטטיק ובן אל חוברים לנסרין ל"חביב אלבי", המנון מצעד הגאווה שאמנם נשמע כמו להיט, אך הטקסט המיני והבלגאן המוזיקלי שבו די גורעים מההנאה שבו.
כמדי שנה, מצעד הגאווה הרשמי של תל אביב מלווה במסורת של שיר פופ קליט וקצבי שאמור להפוך ללהיט החם של הקיץ, ממש כמו שלעומר אדם היה את "תל אביב" ולעדן בן זקן את "מלכת השושנים".
הפעם מי שתפסו את המושכות היו הצמד סטטיק ובן אל (שהרבה זמן יחסית לא הוציאו שיר חדש) והזמרת נסרין קדרי שאיחדו כוחות לשיר "חביב אלבי" בהפקתו המוזיקלית של ג'ורדי.
כששמעתי את השיר לראשונה די התקשיתי לעכל אותו: הסלסולים היו יותר מדי מוגזמים, השילוב בין עברית ללועזית נשמעו לי לא במקום והשינויים המהירים בין מקצב למקצב גרמו לי לאבד תשומת לב.
עם זאת, לאחר שהאזנתי לו שוב ושוב מצאתי בו חלקים קליטים ומעניינים, בין אם זה בפזמון ובין אם זה באמירת המילה "חביב אלבי" בלופים חוזרים ונשנים. השילוב האוריינטלי עם הפופ וההיפ הופ נשמע אמנם נוסחתי כמו שיריו של הצמד, אך אין ספק שהתוספת של קדרי, שמתנסה בשיר קצת אחר מהסגנון לו רגילה, היא הכרחית להצלחת השיר ומוסיפה לא מעט חום ונשמה למכלול.
הטקסט לא הכי מעניין ויש בו יותר מדי חריזה מאולצת, מה גם שהשובבות שבו פחות רלוונטית בתקופה של הטרדות מיניות שמציפות את החדשות: "יש מקום לכל אחד, רק שלא תגמור לבד". בהקשר זה הייתי מעדיף טקסט יותר שובב ורציני מאשר רמזים מיניים שכבר מזמן הפכו לפתטיים בשירים.
זה לא מסוג השירים שבאופן אישי הייתי טורח לשמוע יותר מדי פעמים כי באופן אישי עדיין הוא נשמע לי בלאגניסטי ועמוס מדי, אבל הקסם שיוצרים סטטיק ובן אל יחד עם נסרין הוא קסם שקורה רק באירועים מיוחדים ועם הרבה יחסי ציבור והשמעת השיר שוב ושוב, אני בטוח שהוא יהפוך ללהיט רגעי.