אין אחד שלא מכיר את הקלאסיקה "הקסם השחור" שזכתה ללא מעט ביצועים בהם של ג'קי מקייטן, זהר ארגוב, אייל גולן, דקלון, חיים משה, משה הלל, דודו אהרון והרשימה אינסופית. אולם, לא כולם מכירים את הסיפור המצמרר מאחורי מבצע השיר המקורי בארץ - ניסו מתיתיה דריו.

קודם כל, השיר נכתב במקור בשפה הספרדית על ידי המשורר הוונצואליאני אנדרס אלוי בלאנקו, והולחן על-ידי מנואל אלוורז ("מצ'יסטה") רנטריה בראשית שנות ה-40. השיר הוקלט לראשונה בשנת 1942 בביצוע הזמרת המקסיקנית הנודעת טונה לה נגרה. במקור נשא השיר את השם "Angelito Negros".

השיר זכה לפופולאריות עולמית עצומה דווקא בשנת 1953 כשהוקלט על ידי הזמרת האמריקאית ארת'ה קיט והפך להיט ענקי. בשנות ה-50, עם פריחתה של סצנת הריקודים הסלוניים לישראל, סצנה שהייתה די וטו ו"מוקצה" בפני הממסד, החליט הפזמונאי הנודע  אברהם ברושי ז"ל לתרגם את השיר לעברית והחליט לקרוא לו "הקסם השחור".

"במוזיקה הייתה אווירה חושנית ורומנטית והמילים פשוט יצאו לי מהלב", סיפר לי ברושי בראיון שקיימתי עימו בשנת 2014, "רציתי לתאר בשיר אהבה אקזוטית מרוחקת שקיימת בעיקר בדימיון".

בשנת 1954 השיר הוקלט לראשונה על-ידי הזמר הישראלי ניסו מתיתיה דריו, ויצא בתקליט מהירות 78 סל"ד בחברת התקליטים "מקולית" (חברת תקליטים ישראלית פופולארית שפעלה בשנות ה-50 וה-60).

דריו , יליד 1920, יליד האי קורפו ביוון, היה זמר שאיבד את משפחתו בשואה, רצה בכלל לפנות ללימודי רפואה, אך משקעי מלחמת העולם השנייה לא אפשרו לו זאת מבחינה מנטלית ובשנת 1948 עלה לישראל והחל לעבוד בעבודות מזדמנות. בשנת 1950, לאחר נישואיו, הבין שהוא יכול לתרגם את יכולות הנגינה שלו על הגיטרה ושליטתו בכמה שפות לכסף והחל להופיע במועדונים קטנים עם שירי עם מכל העולם.

לאחת מהופעותיו הזדמן "סלים" - הבעלים של חברת "מקולית" שהתרשם והציע לדריו חוזה הקלטות. במחצית הראשונה של שנות ה-50 הקליט דריו מספר סינגלים (כמו "ירח אדום", "הפרח פורח" ו"סרנדה בשלכת") שנטו לכיוון הריקודים הסלוניים ופריצתו הגדולה אירעה כאמור בשנת 1954 עת הקליט את "הקסם השחור" בליווי תזמורתו של לאו אמורבן.

תוך שבוע, כדברי אברהם ברושי, מכר התקליט כ-5,000 עותקים. "זה היה הישג לא נורמלי", סיפר לי ברושי, "זה כמו תקליט זהב במונחים של היום. אל תשכח שזו הייתה מדינה קטנה. אני זוכר שמיד עם פרסום נתוני המכירות, נפגשנו ניסו דריו ואני בפאב יחד עם סלים ופתחנו שמפניה. זה היה שלאגר היסטרי. הרדיו לא הפסיק לנגן את השיר הזה על אף שהוא שוייך לז'אנר הריקודים הסלוניים".

בשנת 1963 פרש דריו ממוזיקה בשל דעיכת הז'אנר של הריקודים הסלוניים ועבר לעבוד בבנק עד פרישתו לגמלאות. הוא נפטר בשנת 1998. בראשית שנות ה-80 השיר, שבמשך 30 שנה נשכח מהתודעה כלא היה, זכה לעדנה מחודשת כשהוקלט עם ליווי גיטרה מכשף של יהודה קיסר ובוצע על ידי היוצר והזמר ג'קי מקייטן שהפך את השיר לקלאסיקה ב"תקופת הקסטות" של התחנה המרכזית הישנה.

מאז ועד היום, השיר, שנכתב כשיר במקצב לטיני, מקוטלג כקלאסיקה ים תיכונית וממשיך להבעיר את נחלת מורשתם המוזיקלית של מתרגם השיר לעברית, אברהם ברושי, ומבצעו המקורי, ניסו מתיתיה דריו, שהיה הראשון להחדיר את השיר הזה למדינה הקטנה ולמעשה בזכותו הוא הפך למוכר בכל בית.