כמו במשפחות רבות, הונף נבוט הקורונה גם על משפחתה של הזמרת מאיה אברהם  - "מכל האהבות", זוכרים? - המוציאה היום את "על מה", סינגל חינני חדש. ברז ההופעות התייבש לה עד תום ולא נשארה לה אפילו טיפה. איציק, בעלה, מדריך נוער בעברו, שסגר זמן קצר לפני הקורונה בית ספר משפחתי קטן למוזיקה שהיה להם ליד הבית בראש"צ, עבר קורס באל על, בתקווה לשקט כלכלי ופוטר אחרי חודשיים. "חשבנו שזה מקום טוב להיכנס אליו", היא אומרת בגיחוך. "פתאום מצאנו שנינו, הורים לארבעה, את עצמנו מובטלים וככה זה נמשך ממרץ".

איך מתמודדים עם זה?
"ממשיכים להאמין שישתנה המצב הקטסטרופלי שנראה כבניין קלפים שמתמוטט, משתדלים  לשמור על המורל ומתעקשים להוציא את השיר, שהעבודה עליו, כולל קליפ, הסתיימה עם בוא הקורונה".

נראה, שהשיר החדש, על המוטיבים האתניים שבו, מפיח רוח רעננה במפרשיה. סיפורו מעיד על הקלילות שבה מתנהלת אברהם. כשעבדה על הסינגל הקודם שלה באולפנו של אוריאל וינברגר, בדרום תל-אביב, בא לה הפסקת קפה או תה, היא איננה זוכרת. לשם כך סרה לאולפן הצמוד וגילתה בו את בעליו, גיא מר, איש להקת "הדג נחש", מתרגל על המחשב ביטים אלקטרוניים. אז הם החלו את השת"פ שלהם ביצירת "על מה", שיר שהם כתבו על-פי לחן שהתנגן אצלה קודם לכן.

אברהם, 40, היא ילידת ראשון-לציון. שורשיה האתניים הרחוקים נעים בין תימן למצרים. היא שרה מאז שהיא זוכרת את עצמה בעידודו של אביה. כך מצאה את עצמה מזמרת בלהקת "קולות ראשון" ומסתובבת באולפנים מנעוריה. לדבריה, היא שרה קולות לעמיר בניון וחברה ללהקת "סהרה", להקת האם של שמעון בוסקילה.

הנערה העובדת התגייסה ללהקה צבאית של חיל הקשר. כאן אנחנו מצליחים לחלץ ממנה סקופון חביב. "זמן-מה הייתי בלהקה המפקדת של...הראל סקעת", היא חושפת.  איך הוא היה אז? - "מתוק אמיתי, זמיר שכל הזמן שר וכולן היו מאוהבות בו".

בכך לא תמה מסכת השמות שהיא מגלגלת. אחרי הצבא היא הייתה זמרת הליווי של שרית חדד, ש"ממנה למדתי המון". אל המפגש הגדול בקריירה שלה הגיעה אברהם באקראי. "בתקופה שהייתי חתומה בחברת התקליטים 'הליקון' נאמר לי שחתום שם באותו זמן בחור ששמו עידן רייכל ויש לו חומרים נהדרים", היא משחזרת. "בואי ניסע אליו לכפר-סבא', הציעו לי עם הערה שיש לו איזה שיר בשבילי, אולי מתאים, אולי  לא".

הסכמת לנסוע אליו?
"איזו שאלה. הגענו למרתף שלו, בבית הוריו - ומאז באופן לא רציף אני עם עידן. השיר שעליו דובר לא היה סתם שיר, אלא 'מכל האהבות', מלהיטי האלבום השני שלו, 'ממעמקים'. וזה לא היה הכל. אחרי חודשיים עידן התקשר אלי והזמין אותי ל'טור' של חודש בארצות הברית. זאת הייתה הזדמנות פז שאסור היה לוותר עליה, הגם שהייתי זמן קצר אחרי הלידה של רות. מאז נסעתי עם הפרויקט בכל העולם, מיפן ומאוסטרליה עד מקסיקו וארגנטינה. עידן פתח בפניי עולמות שלא חלמתי עליהם". 

"אולי זה נשמע ככף אחד גדול, אבל לא תמיד זה פשוט", היא מעירה. "מכיוון שקודם כל אני אמא, הדס, הקטנה שלי, הצטרפה בגיל שלושה חודשים למסע אחר שלנו בארצות הברית. ידעתי שלא יהיה קל הן להופיע, הן להיניק, אבל אמרתי לעצמי - 'את תהיי גיבורה ותעשי זה!' הספיק לי שאת הבכורה שלי השארתי כתינוקת בבית עם בעלי ונסעתי. נפשית, זה היה קשה בשבילי".

כיום, מקבלת אברהם בעצמה את ההחלטות לגבי מהלכי הקריירה שלה. "כל השנים כשעבדתי עם מפיקים חשבתי שאולי אני מפספסת משהו, עד שלפני שלוש שנים הרגשתי שאני רוצה לעשות את זה לבד", היא מספרת. "אני קובעת לעצמי עם מי לעבוד והיכן לשיר, כשהעצמאות עושה לי טוב".

לפני חמש שנים, בטרם תפסת עצמאות, הקלטת את הדואט "ליום הזה חיכיתי". את כבר היית זמרת מפורסמת ואילו שותפך לדואט היה בשלב של פריצת דרך. היום כולם יודעים מיהו איתי לוי.
"כל אחד והדרך שלו ואני ממש-ממש מפרגנת לאיתי. לא הופתעתי מאיך שהוא התקדם. איתי לא רק שהוא מוכשר, אלא חרוץ מאוד".

אם איתי פרץ כפי שהוא פרץ, איכשהו עדיין לא הגעת לאן שציפו שתגיעי.
"אני מסכימה אתך, אבל לא אומרת 'די', בטח שלא ממהרת לשום מקום".

השנה הגשימה אברהם חלום להופיע על במת תיאטרון ומצאה את עצמה על במת הקאמרי, כמחליפתה של יסמין לוי (בעת נסיעותיה לחו"ל) בהצגת "זה אני", בעקבות שיריו של אייל גולן. "הספקתי להופיע שם ארבע פעמים עד שהקורונה הפסיקה לנו את זה", היא מעירה.

כאן מגלה אברהם שקודם לכן, כשבחנו מועמדים להצגה, "לא התקבלתי". כשהבינה שאחת הסיבות לכך היה חוסר ניסיון משחקי, למדה משחק אצל טלי שרון "כדי לקבל כלים להופעה בתיאטרון".

אגב, היית מודעת לרחש-בחש סביב ההצגה.
"כשהסבירו לי שהעלילה של ההצגה בכלל לא קשורה לאייל גולן ורק משתמשים בשירים שלו, הבנתי שאין שום בעיה. כמובן שאמשיך לשיר כפי שאני רגילה, אבל כעת הכיוון של מחזמר, בשילוב של שירה ומשחק, מאוד קוסם לי".