"תודו שהתגעגעתם לקצת תרבות. אני ממש התגעגעתי לשיר ונראה שכמה אנשים יצירתיים אולי מצאו פיתרון לאומנים שייתן הזדמנויות להופיע", כך פונה הזמרת אנינת הקול מיטל טרבלסי לשוחרי שירתה באמצעות הפייסבוק ומזמינה אותם להופעתה בדרייב-אין מנשה, קרי החניון הצמוד לבניין המועצה האזורית מנשה, בשישי בעוד שבועיים, בשעה 21:30.
"אתם במכונית בבטחה, 100 ש"ח למכונית", כותבת עוד ב"פייס" הזמרת רבת החן והתושייה, "עם חלונות פתוחים, רדיו פתוח ומכוון על הערוץ הנכון, מסך ענק והשירים המהממים של נתן יונתן ונחום היימן. יורם רותם (מומחה הזמר העברי של גלי צה"ל - י. ב-א) ינחה, תומר קלינג ינגן וישיר ואני אתענג על כל שיר ושיר. אז, יאללה, כנסו לאתר 'כרטיסים במנשה' ורכשו כרטיס. אני מחכה לכם".
אז מה, מיטל, אופנה חדשה של הופעות זמר באה למדינה? - אני שואל בסקרנות את הזמרת של "הו, רב חובל".
"יורם רותם ואני הופענו לא פעם במועצה האזורית מנשה, אם כי באולם של קיבוץ גן-שמואל", היא משיבה. "מכיוון שהדבר נמנע מאיתנו בגלל מגבלות הקורונה, הם הציעו את חניון המועצה, שאליו אפשר להכניס כמות מכוניות גדולה. אני שמחה מאוד על ההזדמנות הזאת, שהיא ראשונית עבורי. מצד שני סוף-סוף תהיה לי האפשרות לשיר מחוץ לבית".
איך זה אמור להתבצע בפועל?
"הקהל ישב במכוניות שלו ואיש-איש יכוון את הרדיו שבמכוניתו לערוץ מסוים, שמספרו ייאמר בכניסה ובד-בבד יראה את ההופעה באמצעות מסך ענק. כפי שאני מבינה, המסך והבמה יהיו בגובה כזה שכולם יוכלו לראות ולשמוע".
אתם עלולים להתאהב בפטנט הזה...
"אני לא חושבת. אין כמו הקשר הבלתי אמצעי עם הקהל בהופעה. שום דבר לא יחליף את זה".
מה קרה לך עם בוא הקורונה?
"ביום אחד נעצרו לי כל ההופעות שהיו מתוכננות לי ממרץ והלאה. בהתחלה זה היה אפילו נחמד קצת איזשהו חופש. אמרתי לעצמי זאת ההזדמנות לעשות כל מה שלא הספקתי במרוצת השנים, כולל משימות תיוק שהצטברו במשך הזמן. בסדר, הבנו את הרעיון, מה עם לשיר?"
שום הופעה לקהל?
"הייתה כאילו הופעה ביום הזיכרון, שהועברה מאיזשהו אולפן בשידור חי דרך הפייסבוק שלי. אני שרתי, תומר (קלינג) ניגן מול מיקרופונים ומצלמות אולפן, בלי לראות קהל, משהו בהחלט מוזר. רק כשנכנסתי אחר כך לפייסבוק יכולתי לראות ב'דיליי' את התגובות וזה היה מאוד מרגש".
פרט לכך?
"ב'חלון' שנפתח לנו במאי הופעתי פעם על גג גדול עם היסטוריון הזמר ד"ר מוטי זעירא וזה היה מהמם, בפרט שנשמר שם ריחוק חברתי וכולם הרגישו בטוחים. זאת הייתה גיחה קלה לרגע ומיד הכל נפסק".
"רק" ההופעות התבטלו לך מחמת הקורונה?
"כן, רק, אני לא עושה משהו אחר. זה היה מעבר חד מארבע הופעות בשבוע לאפס. התסכול הלך וגבר. אנחנו בערפל. וישנו עניין הפרנסה, כשכמו אחרים שמשלמים לביטוח הלאומי, חשבתי שמגיע לי פיצוי. כשאני לא עובדת, ולא באשמתי, זה נראה לי כדבר הכי בסיסי. באשר למענקים שהגיעו מרשות המיסים, הרגיש לי כמו נדבה שמישהו נתן לי, עד כדי היה לא הגיוני מה שהעבירו".
וכשסיימת לתייק מה שרצית?
"חיפשתי תעסוקות אחרות בבית, בפרט שכמי שנמצאת בקבוצת סיכון (טרבלסי התמודדה עם שתי מחלות ויכלה להן - י. ב-א) כדאי לי לשמור על עצמי ולא לצאת שלא לצורך. התחלתי לעבוד על מופעים חדשים שבהם אצא בשנה הבאה, גם הלחנתי שירים, אבל כמה אפשר להסתובב סביב הדברים האלה?"
סליחה על השאלה, אם אין הופעות, כיצד את מפרנסת את עצמך כגרושה?
"כשאין הופעות, מתחילים לאכול את החסכונות".
היו לך מחשבות על פרנסות אחרות?
"לא, זה מזמן מאחוריי, לאחר שבתחילת דרכי כזמרת עבדתי בגני-ילדים ובחנויות-בגדים ואז זה נראה היה לי הגיוני כהשלמת הכנסה. כיום, לא נראה שזה מתאים לי, מה גם שכרגע אני אחת ממיליון שלא עובדים. הם לא שרים".
גם אין להם מרגי.
"אכן, גם אין להם מרגי".
כשראיינתי את טרבלסי לפני ארבע שנים וחצי, הראתה בגאווה אמהית את חדר המוזיקה המשוכלל בביתה ביהוד-מונוסון. "שני הבנים שלי מוזיקליים, מנגנים בפסנתר ושרים", סיפרה. כששאלתיה, מי שניאותה להשתתף "לאחר התלבטויות קשות" ב"דה וויס" וחטפה שם מכה בכנף, אם תרשה לבניה - יהונתן, כיום בן 20 וחצי ואלעד, כיום בן 16 וחצי - להשתתף בתוכנית כזאת, השיבה בהחלטיות: "הייתי מנסה למנוע אותם מכך. לא נראה לי שילדים אמורים להתחרות בתוכניות ריאליטי".
אז אמרה. תוך שנה התמודד יהונתן שלה ב"הכוכב הבא" ואלמלא נטע ברזילי, הוא, שזכה לכינוי "ג'סטין ביבר הישראלי", היה מייצג את המולדת באירוויזיון".
ידעת שהוא יצליח ככה?
"ידעתי שהוא יכול. הפתיעה אותי המהירות שבה הכל קרה".
מכוכבת זמר בפני עצמה הפכה בבת אחת ל"אמא של מרגי". בימי הקורונה השתבש ביניהם הקשר. "כל החודשיים הראשונים לא ראיתי אותו, חוץ מאשר בערב פסח, כאשר הגיע מתל-אביב, שם הוא עם אבא שלו, כשהוא לא בצבא", היא מעידה." נפגשנו למטה ומרחוק - וזה היה מאוד עצוב. באמת נורא מפחיד כל הדבר הזה".
טרבלסי מביטה נכחה - ואיננה מאמינה. "בכל תקופת המדינה התגייסו האומנים למען ובכל מצב שהיה", היא אומרת. "כעת, כשאנחנו צריכים עזרה, אני מרגישה שלא רואים אותנו. מזעזע אותי לשמוע מאנשים בתחום שהמקרר ריק אצלם ויש מהם שנדרשים לסלי מזון. אני רוצה לעזור ולהשתתף בהפגנות ובהיותי בקבוצת סיכון, אני מחוץ לעניין וזה מעצבן אותי לאחר שבעבר הפגנתי על נושאים חברתיים ולמען השלום. מצד שני, על רקע האלימות, מזל שאני לא שם".