רשימת שמות לפנתיאון מעטרת את מיזם "צו השעה", גרסת שנות האלפיים ל"עבודה עברית", במימון המבורך של "קרן נכט", שיצא לדרך בימים אלה. די אם נזכיר את ריטה, המחדשת את "אל נבקש" וגם ברי סחרוף ("את חירותי"), ירדנה ארזי ("עורי עור"), דני סנדרסון ("חידה את לי") ושולי רנד ("שיר על התוכי יוסי") לשם דוגמה. אבל מבטי התאפס מיד על הרצועה השלישית בתקליטור הראשון מבין שניים, שבו ישי ומיכאל סוויסה מארחים את רועי כפרי בחידוש השיר "אני אדם פשוט".
פשוט? - לא לגמרי, אבל תיכף תיווכחו שלפנינו מבצע חוצה דורות, שבו האחים ישי ומיכאל סוויסה מחדשים לראשונה שיר של כלת פרס ישראל, יפה ירקוני, סבתם הנערצת. השניים הם ילדיהם של רותי, בתה ושל מאיר סוויסה, חתנה, שלו הם מאוד דומים. כלומר, משפחולוגיה במיטבה, מה גם שאת המילים חיברה דודתם, אורית ירקוני.
"כשהתקשר אלי - כבוד! - ניצן זעירא, מנהל 'נענע דיסק'' ואמר שמגייסים לפרויקט הזה כל מיני מפיקים, נראה היה לי כאן לעשות משהו עם מיכאל, אחי", מעיד ישי בן ה-28 (לשניים אחות בכורה, טליה, שאיכשהו יצאה עורכת דין מהמשפחה האמנותית הזאת). כלומר, שהוא ישיר ואני אפיק אותו וכך נאחד כוחות במה שכל אחד מאיתנו טוב בו".
"ישר חשבנו שאם לחדש שיר ולהזרים בו דם חדש, אז כמובן שיר של סבתא יפה", מוסיף ישי. "השאלה הייתה רק מה לבחור מבין מאות השירים שהיא הקליטה. לעומת הלהיטים הרבים שלה, בחרנו לחדש את 'אני אדם פשוט', דווקא שיר פחות מוכר שלה, בבחינת ללכת על הלא צפוי".
"בעיניי מצאו חן המילים של השיר - 'איני חכם גדול, איני מבין פליני/ אני בוחר תמיד בפתק הלבן/ כי איש בי לא מאיץ וכלום לא מדאיגני/ אני רוצה להישאר אדם קטן'", מספר מיכאל, אחיו בן ה-24. "גם אני לא כל כך אוהב להגיד את דעתי בנושאים פוליטיים ואני מאוד נייטרלי. גם מוצאת חן בעיניי הצניעות שבשיר".
ישי, פניתם למחברת המילים של השיר?
"פנינו, אבל יש לומר שדודתנו, אורית, אוהבת פחות את השיר הזה ומבחינתה היא לא עומדת כיום מאחורי מה שהיא כתבה לדבריה בגיל 17. למרות זאת, כדודה שלנו, היא אישרה לנו להקליט את השיר, שיצא לפני 50 שנה בדיוק".
אגב, שמו של מי שהוזכר כמלחין "אני אדם פשוט", רובי רנן, אפוף מסתורין. "אני לא באמת יודע מי זה", סח ישי. "ככל שניסיתי לברר, לא הצלחתי להגיע אליו".
כפי שמנחם זילברמן, עליו השלום, חבר אל ירקוני בקטע מילולי שהשמיע בביצוע המקורי של "אני אדם פשוט", האחים סוויסה ציוותו את רועי כפרי, קומיקאי ומוזיקאי, לביצוע השיר עם מיכאל, שכמו זילברמן בשעתו נטל חירות לעצמו להוסיף מילים לא מזומרות לגרסת המקור של דודתו. "מה שזילברמן אלתר בשעתו, מיכאל עושה כעת בתור מי שמופיע כראפר", מעיר ישי.
"במקום הקטעים הקומיים של זילברמן הוספתי קטעי ראפ משלי", מדייק מיכאל. "גם שינינו מילה פה, מילה שם, בשביל שזה ירגיש יותר עדכני. כמובן, עשיתי זאת בידיעתה של הדודה שלי, אורית".
מה שמעניין הוא שהסגנון של השיר שונה לחלוטין מסגנון השירים שלך בדרך כלל.
"כן ולא. זה סגנון שאני דווקא מחובר אליו, אבל לא יצא לי לעשות מספיק דברים כאלה".
ואתה, ישי?
"אני כעת פחות בעניין של שירה ומתרכז בהפקה מוזיקלית ובנגינה. אני עומד יותר מאחורי מה שעשינו כעת עם 'אני אדם פשוט' מאשר מאחורי ניסיון להקליט בעבר מהשירים של סבתא".
איך, לדעתכם, סבתא יפה הייתה מגיבה על החידוש שלכם לשיר?
מיכאל: "כנכד הצעיר שלה הכרתי אותה פחות מישי, אבל מההיכרות שלי איתה אני זוכר שהיא לא הייתה מקובעת וככזאת היא הייתה אוהבת את מה שעשינו עם השיר".
ישי: "ממש לא מקובעת. פעם לקחתי שיר שלה ושיר של הראפר אמינם ועשיתי רמיקס. זה יצא כל כך גרוע, שכעת אני לא זוכר באיזה שיר שלה נגעתי. אבל היא עדיין אהבה את זה והתלהבה מעצם העניין שעשיתי משהו עם מוזיקה".
מה אתם הכי זוכרים ממנה?
מיכאל: "את הארוחות שלה. סבתא הייתה אלופה בלבשל ולארח, חוץ מזה שהיה לה חוש הומור לא רגיל".
ישי: "אני אזכור אותה בעיקר בתור סבתא טובה, אוהבת ומפנקת, שתמיד חיכתה לנו בבית עם סירי אוכל, מלאים בכל טוב. מצד שני יש לי זכרונות מההופעות שלה, מה שלא כל כך עיכלתי כילד ואז לא ידעתי להעריך אותה, כפי שאני מעריך כעת את הסבתא המדהימה שלי".
ואחרון-אחרון חביב - מה לגבי שיתוף פעולה של שניכם עם אביכם, מאיר סוויסה?
"זה בתוכניות שלנו. מקווים שזה יקרה".
הראיון עם האחים סוויסה מחזיר אותי לימי השלום עם מצרים של קיץ 78' ולראיון עם יפה ירקוני שפרסמתי במעריב של אז תחת הכותרת "אני מוכרחה לשיר מול הפירמידות", שהיה הראשון מבין הראיונות שערכתי עמה במרוצת 26 שנה. להלן קטע מאותו ראיון, שאולי יאיר לדור של היום את דמותה של סבתם של ישי ושל מיכאל:
"אני לא זמרת המלחמות, תואר שלא אני המצאתי", חוזרת ומטעימה יפה ירקוני בכל הזדמנות, תוך מאבק בלתי פוסק בתדמית שהודבקה לה. גם כשהתייצבה לשיר מול קהל של 40 אלף איש שנאסף בכיכר מלכי ישראל בערב שלאחר חתימת הסכם קמפ-דייויד, היא הציגה עצמה כ'זמרת השלום'.
למחרת, כבר החלו להיקשר החוטים הראשונים להופעתה במצרים מיד לאחר שייכון השלום. "אין לי כבר סבלנות", היא נלהבת. "שלושים שנה אני מופיעה ברחבי עולם, ולרגע הזה אני מייחלת יותר מכל".
דברים אלה אומרת זמרת שהקריירה שלה נולדה בסערת מלחמה כששום מלחמה לא התנהלה כאן בלי קולה המלחש, אך תמיד חלמה לשאת את דגל השלום. מאז ביקורו בירושלים של נשיא מצרים, אנואר סאדאת, כמעט איננה מופיעה מבלי לכלול שיר ערבי בהופעתה. "זה השטר הראשון שלי לקראת קאהיר", היא אומרת.
תדמית "זמרת המלחמות" איננה התדמית היחידה שיפה ירקוני יוצאת נגדה בלהט. דומה שאין זמר עתיר "תוויות" ממנה, גם אין זמר שייאבק נגדן בצורה נמרצת כי שעושה זאת יפה. מה לא אמרו עליה? - כינו אותה "זמרת הנוסטלגיה" והפכו אותה ל"בונבוניירה לתיירים", גם טענו שהקהל הישראלי שכח אותה.
כדי להזים כינויים אלה, שלדעתה הודבקו לה שלא כדין, מוכנה יפה להזמין את ממציאי הכינויים לבלות חינם-אין-כסף במועדון שפתחה באחרונה ביפו. שם אולי ייווכחו בטעותם ויגלו שיפה ירקוני איננה מוכרת נוסטלגיה. השירים בהופעתה מעודכנים ברוח הזמן ואוי לה אם תשכח לשיר את...'אבניבי". (שעמו זכה יזהר כהן באירוויזיון חודשים אחדים קודם לכן).