דודו אהרון. קובי אפללו. עדן בן-זקן. רינת בר. אייל גולן. רן דנקר. רותם כהן. שירי מימון. מירי מסיקה. ליאור נרקיס. הראל סקעת. רמי קלינשטיין. ואחד, עומר אדם - על רשימה מפלצתית וחלקית זו של מבצעי שיריו של אליה רוסיליו, השם החם בפזמון הישראלי ואשתקד זוכה פרס אקו"ם על השיר המושמע ביותר בשנת 2019, "שני משוגעים", מאיים מתחרה רציני ביותר על ביצוע שיריו וזה... הוא עצמו.
למרות שהוא איננו שש להיחשב כזמר, בשירו החדש "שוב נופל", שאותו הוא חיבר עם רובי פאייר, רוסיליו, כולה בן 27, מוכיח שגם כמבצע, לא רק כיוצר, מקומו בליגה של הבכירים וזאת עם סיפור-חיים דרמטי, שמי יודע, אולי ייעשה עליו פעם סרט מרגש.
"אני שר סבבה ולא זמר-זמר", הוא מצטנע. "אני עושה את זה כבדרך אגב לצד הכתיבה, אבל את השיר הזה כתבתי במיוחד לביצוע שלי. אמרתי לעצמי שגם אם עומר אדם ירצה אותו, זה שלי".
מילא, המוזיקה, אבל מדהים יותר כיצד הגיע לכתיבת מילות שיריו. "כשלמדתי במקיף, לא הייתי תלמיד כזה מוצלח. אני זוכר את עצמי הרבה פעמים לא לומד, לא בא לשיעורים. זה נראה היה כאילו שהמערכת ויתרה עלי. למזלי, היו כאלה שאיכשהו עזרו לי לסיים את הלימודים".
רוסיליו נולד בחיפה בבית עם שורשים בצפון אפריקה. גדל במשפחה מעורערת מיסודה, ש"ממנה אני זוכר הרבה את הורי 'עושים סמים'". "כל אחד מהם הביא לקשר ביניהם מטען של שני ילדים מקשר קודם - אמי לאחר שהתגרשה ואבי לאחר שהתאלמן", הוא מוסיף. "אני הייתי הילד המשותף שלהם".
בגיל חמש חולץ רוסיליו בהוראת השלטונות מהבית והועבר לחזקת דודתו, יפה, אחות אביו ובעלה יוסי, שלהם הוא קורא "המלאכים שלי". "הגעתי אליהם עם כל הדברים השליליים שספגתי בבית הורי", מספר רוסיליו. "אני לא יודע איך הם לא זרקו אותי. יפה הפכה אותי ביד קשה לבנ'דם ממושמע ומחונך וארבעת הילדים שלהם, שהם מבוגרים ממני, קיבלו אותי כאח שווה לכל דבר.
"עם זאת, המעבר לשכונת רמת אליהו, בראשון לציון, לא היה קל. כמות המכות שחטפתי שם יכלה להספיק לגדוד. ברחתי מזה למוזיקה. כתבתי שירים גם אם הם היו על הפנים עד שהזמר יובל בן-דוד התחיל להקליט שירים שלי. רציתי יותר, אז לפני ארבע שנים פניתי לאייל גולן עם השיר 'בלי להתכוון' עם מילים שלי ולחן שהלחינה סתיו שמש".
אתה חצוף!
"מה כבר עשיתי?!"
ילדון בן 23 שולח שיר אוטוסטרדה לאייל גולן. איך העזת?
(צוחק) "כשיש לי מטרה מול העיניים, אף אחד לא יכול לעצור אותי. עם אייל זה דווקא הלך קל, אבל היו כאלה שישבתי להם על העורק עד שלקחו שיר שלי. היום, ברוך השם, אני נמצא במקום אחר ולא צריך לפנות ככה. מאז התהפכו היוצרות ופונים אלי".
אם "בלי להתכוון" היה לרוסיליו בבחינת אדן-זינוק, היה זה השיר "שני משוגעים", שהפך אותו לתפוח-אדמה לוהט בשדה הפזמון. "זה הודות לסתיו בגר", רוסיליו הגון דיו כדי להצדיע לשותפו לחיבור הלהיט, שעם קשריו פתח לרוסיליו את השער לאדם ונהיה ספק הלהיטים מס' 1 שלו. "היית מאמין שכל האינטראקציה ביני לבין סתיו נמשכה פחות מ-40 דקות?", הוא נפעם.
רוסיליו איננו מפסיק להפתיע. כשאני מעיר לו שבגר הגיע עד לאירוויזיון עם ""Toy, שכתב עם דורון מדלי, הוא מנחית: "היום האירוויזיון מעניין אותי פחות. לשם אתה לא יכול לכתוב מה שבא לך, מה גם שהיום נהוג לכתוב לאירוויזיון באנגלית, בעוד שאני נאמן לעברית".
והוא גם איננו חדל מלהיות כן. כשאני שואל אותו אם נהיר לו סוד ההצלחה של "שני משוגעים", רוסיליו איננו משחק משחקים ומשיב בפשטות - "תהרוג אותי אם אני יודע. זה בא בטיימינג פיצוץ אחרי דואט של עומר עם שלמה ארצי וכשהוא נהיה קונצנזוס".
אתה כותב רק ל...כוכבים?
"לא, ממש לא. כוכבות היא לא בשיקולים שלי למי לכתוב. כשמנסים להזמין ממני להיט כמו זה שכתבתי לזמר אחר, אני משיב שאני לא...איקאה".
ברם, כל מה שרוסיליו אמר עד כה, הוא כאין וכאפס לעומת המדורה שהוא הולך להצית כאן. כשאני מבקש ממנו להתייחס ללהיטו החדש "שוב נופל", הוא נענה: "בשיר מקופל הדיסונאנס בין להיות ...מלצר לבין להיות עם הכוכבים הגדולים ביותר, כפי שהייתי. הניגוד הזה הביא אותי בעבר למצב לא פשוט. אם כרגע זה לא קורה, לך תדע מה יכול לקרות. דיסונאנס אחר הוא בין הצלחה של שיר לבין לא לקבל שום שכר עליו".
שמעתי נכון?
"ממש ככה. איך שזה הולך פה לא נדרש מהזמרים לשלם תמורת מה שהם כותבים. 'בין כה וכה תקבלו מאקו'ם', אומרים ליוצרים, אם כי יש זמרים שמתעקשים לשלם. כך צריך להיות. כתיבת שיר היא עבודה שיש לשלם עליה ואכן בא לי להתפרנס ממנה".
יש פוליטיקה בשירים שלך?
"אני חי ונושם פוליטיקה, אבל לא הולך להפגנות, כי אני עצלן. בפייסבוק אני מפרסם את הדעות שלי בלי שום מסננת".
אומרים עליו שעם כל ההצלחה הוא נשאר אותו אליה, או כמעט. לפני שמונה חודשים עקר ממגוריו אצל משפחתו המחבקת בפרבר בראשון למרכז עיר היין. גם אם הוא איננו מקבל בדרך כלל תמורה ישירה על שיריו, הוא יכול להרשות לעצמו מגורים בשכירות ולהיות לראשונה בחייו לבד, מה שנותן לו ראש שקט ליצירה.
אגב כך רוסיליו חווה משהו שלא חווה עד כה. לאחר שאביו, שאיתו היה בקשר, נפטר לפני שבע שנים מדום לב דווקא לאחר שנגמל, אמו חוזרת אט-אט לחייו, בעקבות הנתק ביניהם מאז ילדותו המוקדמת. "אמא שלי מזמן רצתה את זה, אבל אני נרתעתי", הוא אומר. "כעת, אני מרגיש בשל לכך ומבין כמה זה חשוב לבנות את הקשר מחדש".
לסיום, הביצוע שלך ב"שוב נופל" הוא מבחינתך הצהרת כוונות שמעתה ואילך אתה מעלה הילוך עם הזמר שבך?
"אמנם זה מרגש אותי בצורה לא רגילה שזמרת ענקית כמו מירי מסיקה שרה שיר שלי, אבל יש לי שירים אישיים שאף אחד לא יכול לשיר כמוני. אם אפשר, למה לא?"
לבסוף, האם כיוצר אתה לוטש עיניים גם לעבר העולם הגדול?
"קריירה בחו"ל לא מעניינת אותי. רוצה רק פה, בעברית, לקהל שלי ולהתפרנס מהשירים שלי בכבוד".