כשהזמר מאור ארגמן כתב את שירו "אהובתי", שעלה בימים אלה לרשת, הדבר האחרון שהיה לו בראש זה שלפני שנים הנפיקו מופלאי "משינה" להיט נושא אותו שם. הגעגוע לאהובה שאותה עדיין לא פגש חולל בו פלאים והוציא ממנו שיר שהוא בגדר פנינה אמיתית ומהיפים שיצאו באחרונה. בטרם ילך השיר לאיבוד עקב אלמוניות הזמר הצעיר, אנחנו כאן כדי לשים אותו על המפה.
"את השיר הזה כתבתי בחמש דקות מתוך פרץ של רגשות, מבלי לתכנן אותו בכלל", ארגמן חושף במפתיע. "אם השיר נשמע כפי שהוא נשמע, הרי זה הודות להפקה המוזיקלית של צחי אלוש, שאותו פגשתי באודישן ל'דה פור' (תוכנית מציאות שעלתה לפני שנתיים ב"רשת" ונעלמה כלא הייתה - י.ב-א). הוא נדלק על השיר והביא אותו לאן שהביא".
העיבוד המבריק של אלוש נתן ל"אהובתי" חותמת של מוזיקת עולם יפהפייה בעזרת שניים מנותני הטון שבה - מארק אליהו בקמנצ'ה ומארק קקון בטאר, שנכבשו בקסמו של השיר והאדירו אותו. אליהם הצטרף גלעד שמואלי, מתופף מליגת העל.
עם כל הכבוד להם, הרי הזמרת ניצן בלום, חברת "מסדר האלמונים" כמו ארגמן, תורמת בשירתה לצידו ארגמן תרומה מכרעת ליופיו של "אהובתי". "נפגשנו בדה פור'", הוא מעיד. "לא ציפיתי שניצן תשיר איתי, לאחר שבעוד שאני במוזיקה הים התיכונית, היא שרה בדרך כלל באנגלית".
אתה יודע מי תזכה להיקרא על ידך "אהובתי"?
"לא, אבל אני מבטיח לה בשיר - 'וכשיבוא היום, אהובתי/ אשא אותך אז/ בשתי ידיי, לא נעצום עיניים מלשאול/ מי יוסיף/ ומי ישמיע קול".
בן 28, ארגמן, מרמת השרון. הוא "תערובת" עם שורשים תימניים מצד אביו ובולגריים מצד אמו. "הסלסולים הם מהצד של אבא", מספר ארגמן. "הוא היה לוקח אותי בשבתות ובחגים לבית הכנסת של התימנים, שם כולם זמרים ומסלסלים. ואם יש בשירים שלי איזשהו צבע בלקני, זה בא מהצד של אמא".
למרות כשרונו הטבעי, ארגמן לא שירת בלהקה צבאית. לדבריו, בשירותו בהנדסה קרבית חווה פציעה שהוציאה אותו מכלל איזון והביא אותו עד דיכאון וגם התקפי חרדה. עם ה"חבילה" הזאת צלח את לימודיו ברימון ועלה על מסלול של זמר, ששר את שיריו, אם כי את לחנו של שירו הקודם, "פוגעת", הלחין עם אלוש.
מה הסיפור של "פוגעת"?
"השיר הזה הוא המחאה שלי נגד התופעה החמורה של אלימות כלפי נשים. כתבתי אותו מתוך דאגה לאחותי וכתמרור אזהרה".
וכעת?
"מה שאני הכי רוצה כעת, זה לחזור להופיע. הגיע הזמן".