בשנת 1970, כשהטלוויזיה בארץ עוד הייתה בשחור לבן (אך לא כך באמריקה) ותעשיית המוזיקה הייתה הרבה יותר קטנה מהיום, פרץ השחקן והזמר דיויד קאסידי כמטאור לעולם הפופ העולמי והפך לאחד הכוכבים הגדולים ביותר בעשור.
היה לו, בשנות השיא, מועדון מעריצים יותר גדול מאלביס והביטלס ביחד, להיטים שכיכבו בצמרת מצעדי הפזמונים והפרצוף שלו היה בכל מרצ'נדייז אפשרי: מתיקי אוכל ועד שעונים.
קאסידי, שהתפרסם בזכות התפקיד שגילם בסדרת הטלוויזיה המצליחה "משפחת פרטרידג'" שגוללה סיפורה של משפחה מוזיקלית שנוסעת באוטובוס פסיכודלי ברחבי ארצות הברית ובה גילם את דמותו של קית' פרטרידג', הוציא בנובמבר 1970 את שירו הראשון – I Think I Love You שהפך בסוף אותה שנה לסינגל הנמכר ביותר בארצות הברית כשהוא מוכר יותר עותקים מ-Let It Be של הביטלס ו-Bridge Over Troubled Water של סיימון וגרפונקל.
מי שגילמה בסדרה את אמו, השחקנית שירלי ג'ונס, הייתה גם אמו החורגת של קאסידי בעולם המציאותי.
בזכות להיטי פופ קליטים ומתקתקים שביצע בסדרה, בהם I Woke Up In Love Thins Morning, I’ll Meet You Halfway, Doesn’t Somebody Wants To Be Wanted?, I Can Feel Your Heartbeat ועוד הפך קאסידי באותן שנים למלך "מוזיקת הבאבלגאם". בהמשך פיתח קריירת סולו מצליחה שכללה להיטים שצעדו בצמרת מצעדי הפזמונים כמו Cherish, Rock Me Baby, Daydreamer, Could It Be Forever? ו- How Can I Be Sure?. כשהחל את סיבוב ההופעות הראשון שלו – ההיסטוריה חגגה.
במקומות שונים בעולם, בעיקר בהולנד, התנגדו להופעותיו שכן המעריצים נהגו להסתער על האולם ולטפס ולהשחית גדרות ועמודים. השיא היה בהופעתו באנגליה בשנת 1974, הופעה שבמהלכה נפצעו 800 מעריצים וילדה בת 14 נפטרה מדום לב במהלך ההופעה.
בעקבות האירוע הזה קאסידי החליט לפרוש מהופעות, לקחת פסק זמן ו"להיעלם" מהתודעה. בראיונות שונים סיפר כי הרגיש שבוי בתוך הדמות של קית' פרטרידג' שהיה "ילד טוב ירושלים" לעומת קאסידי שניהל אורח חיים של סקס, סמים ורוקנרול.
במהלך "פסק הזמן" התמקד בעיקר ביצירת שירים רציניים ועמוקים וניסה לקבל תפקידים דרמטיים בטלוויזיה ובקולנוע ועל אף שזכה לשבחים על משחקו, דמותו של קית' פרטרידג' רדפה אותו. בתחילת שנות ה-80, כשהוא מכור לאלכוהול ולא מצליח למצוא עבודה, קאסידי הפך להומלס ונאלץ לישון על הספה של חברו הטוב מהתיכון, סאם, עד שיצליח להתרומם.
הישועה באה מהתיאטרון, ברודוויי, מקום בו גדל קאסידי כילד (שכן אביו, השחקן ג'ק קאסידי, היה שחקן תיאטרון מצליח בשנות ה-40 וה-50). הוא כיכב בהצגות מצליחות ("יוסף וכתונת הפסים", "אחים בדם"), חידש את סיבובי ההופעות שלו והצליח להמציא את עצמו מחדש, כולל סדרת הופעות מוצלחת בלאס וגאס.
התמכרותו של קאסידי לאלכוהול פגמה בבריאותו ובשנת 2017 חשף בראיון לד"ר פיל כי הוא חולה בדמנציה. זמן קצר אחרי הראיון הלך לעולמו בגיל 67.
סיפור עלייתו ונפילתו של אחד מכוכבי הפופ הגדולים הוא דוגמא לרכבת ההרים שעוברים לא מעט כוכבים שמתחילים בגיל צעיר מאד ולא מצליחים להתמודד עם ההצלחה, וקאסידי, שהיה לאחד הגדולים מהם וכיום נשכח כמעט כליל (למעט הדור שגדל עליו), היה כישרון ענק שנפל אף הוא קורבן על מזבח התהילה.
בפודקאסט הקרוב חוזר חוקר המוזיקה דודי פטימר, מעריצו של קאסידי, אל סיפורו המטלטל של הזמר, אל שיריו הגדולים ואל פיסת היסטוריה נאיבית משנותיו הראשונות של הפופ העולמי.