"הרעיון הגיע אלי באמצע הלילה", משחזר המוזיקאי הצעיר ניצן בירנבאום. "קמתי איתו מהשינה כשאני משוכנע שהאלבום הראשון שאוציא יהיה קשור בסבא שלי. זאת, לאחר שבמשך הילדות  גדלתי על סיפורי הגבורה שלו בשואה, כפי שאבא שלי היה מספר לי לפני השינה. אני לא יודע איך ילדים אחרים היו מגיבים על כך, אבל אני הייתי מבקש ממנו עוד. בעקבות הסיפורים ראיתי בסבא גיבור ואגדה מהלכת".

התוצאה לא פחות ממופלאה. בימים אלה הוציא בירנבאום, עדיין לא בן 22, את חלקו השני של "פרויקט סבא" המרהיב שלו, שבו זימן לאולפן את סבו הנערץ, הרב פרופ' ארווין בירנבאום, כמעט בן 92, כדי להקליט אותו מספר את סיפורו על רקע מוזיקה נהדרת שהלחין. "משואה לתקומה", קורא בירנבאום הנכד למבצעו. לאחר שפרק א' באלבום, שיצא לפני כחצי שנה, הוקדש לתקופת השואה בחיי סבו, פרק ב', "התקומה", עוסק בקורותיו מאז.

יצוין, שהנכד מצא בסבו שותף אידיאלי למבצעו המפעים. פרופ' בירנבאום, שעלה ב-70' מארצות הברית, שם הוסמך לצד פועלו הרב לרבנות ולפרופסורה, הוא זה מכבר פעיל מאוד בחיים המוזיקליים בעירו, נתניה וה"הופעה" באולפן איננה זרה לו, כשהוא רגיל לשתף את הרבים בסיפורו.

אגב יצירת ה"פרויקט" זכה הנכד לזמן-איכות רב, שלא יסולא בפז ו"הכי כיפי בעולם" עם סבו האהוב, בנסיעותיהם לאולפני "ברדו" היוקרתיים ברמת-גן, שם הקליט אותו מספר על עצמו כמו קריין מקצועי. כדי לשלב את דבריו עם המוזיקה שלו, טס לניו-יורק, שם "לקחתי את הנגנים הכי טובים מבחינתי", כולל פסנתרן הג'ז המוערך שי מאסטרו.

"ברגע הראשון הנגנים אולי לא הבינו מניין נפלתי עליהם עם כל הקטע", נזכר בירנבאום. "אבל כשהשמעתי להם את סבא מספר איך שבעקבות השואה לא היה יכול היה עוד להאמין באלוהים, שלא מנע את השמדת ששת המיליונים, הנגנים נסחפו לעניין ברגע".

לא יכולת לעשות בארץ מה שעשית בניו-יורק?
"הרגשתי שאני צריך לקפוץ על כל החלום. כאמן צעיר באלבום ראשון רציתי לטרוף את העולם".

מה הנחה אותך ביצירת המוזיקה לאלבום?
"בעיקר לתת מקום לסיפור, כשבניגוד למוזיקה האינסטרומנטלית שבה אני עוסק בדרך כלל והכל מונח בה על הכתפיים שלי, כאן סבא במרכז והוא ההתרחשות עצמה. כלומר, המטרה הייתה הפעם לא ל...הפריע לו. והמוזיקה שיצרתי היא מה שקוראים לה ג'ז חופשי עם הרבה אלתור".

איך תרגמת למוזיקה את סיפור הגבורה של סבך בשואה?
"פשוט קפצתי ראש למים וזרמתי עם מה שהרגשתי. יש גם מקהלה, שמייצגת באלבום את העם והיא מורכבת מחברים קרובים".

בירנבאום נסחף בסיפור עם סבו, אבל בתחילה הוא איננו מספר ביוזמתו איך שכאמן צעיר יכול היה להעמיס על כתפיו לא רק מבצע אמנותי כה מרשים, אלא גם מבצע הפקתי מורכב. מסתבר שמשפחת בירנבאום התגייסה למענו. את עטיפת האלבום צילמה שי בירנבאום, "אחותי שביקרה במחנות". וגל בירנבאום, שמשמיעה קולות בהקלטה אחרת שלך ל"דגל החיים"? - "אחותי השנייה. אנחנו ארבעה אחים, כשאחינו הבכור לא במוזיקה. השיא אצלנו היא אמא שלנו, הזמרת בת אלה בירנבאום".

כאן יוצא המרצע מהשק. בירנבאום, שמתוך חתירה מובנת לעצמאות לא סיפר על הרקע המשפחתי, פרט לסב, כוכב הפרויקט, חושף. האם, זמרת מלהיבת קהל, הוציאה ארבעה אלבומים תוך תקופה קצרה, יחסית. מי שלצידם ואיננו מסתפק בעידוד במחיאות כפיים הוא אביו, דניאל בירנבאום, יו"ר "סודה סטרים".  

ראשיתו של המסע המוזיקלי שלו היה בגיל שש, כשהתחיל לנגן בתופים. "אני משתדל להיות מוזיקאי לפני שאני מתחיל לתופף", הוא מבהיר. "אני שר, מלחין וגם מתופף, כאשר ביום-יום אני יושב בעיקר על התופים ומזה אני מתפרנס. גם בפרויקט סבא נשמעים תופים בפרופורציה נכונה וסבא הוא כמו החצוצרן המוביל".

לאחר שכילד הפליא את נחת זרועו בכריות שבבית, קנו לו מערכת תופים, השמורה אצלו עד היום. לג'ז התחבר בלימודיו בתלמה ילין. בצבא שירת כמוזיקאי מצטיין ו"כאן הייתה לי זכות עצומה לנגן לבני גיל הזהב, שלהם יכולתי לספר על איש גיל הזהב שלי, סבא".

חרף גילו הצעיר, בירנבאום מנגן בהרכבים של גדולי הג'ז בישראל. ביניהם הפסנתרנית ענת פורט, ש"היא כעין גורו בשבילי"; אלי דג'יברי; רביד כחלני; דניאל זמיר; אלי מגן; עופר פורטוגלי ועוד.

רובם מבוגרים ממך בהרבה!
"במוזיקה אין פקטור של גיל. מצד שני אני משתף פעולה עם נגנים צעירים יותר, ביניהם ניצן בר, בן גילי, שהוא כמו אחי התאום".

למה ברצונך להגיע?
"אני מחפש את האיזון הנכון בין כל המוזיקה שאני מייצר וחותר לגוון אותה ככל האפשר. זה כולל אפילו את ניצן הזמר. כעת, אני עובד על אלבום, שכתבתי, הלחנתי, שרתי והפקתי. זה עומד לצאת בחודשים הקרובים".