חג חנוכה הגיע ועמו לא מעט תוצרת ישראלית טובה, גרועה ומסקרנת שקשה להתעלם ממנה (גם אם רוצים). הדבר הראשון שאני רוצה לעשות בו ותפס את גולת הכותרת השבוע זה הדואט המדובר בין עדן בן זקן לראש הממשלה בנימין נתניהו. בטרם אחווה דעתי הלא מלומדת על הדואט אציין ואומר כי לביקורתי זו אין שום אספקט פוליטי, אין שום נטייה פוליטית כזו או אחרת אלא נטו התייחסות לשיר עצמו.
כזכור, אריק אינשטיין הקליט בשנת 1995 את אחד האלבומים הטובים שלו בניינטיז (לצד "מוסקט", לדעתי) – "יש בי אהבה" שמכירותיו נסקו בייחוד אחרי רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, כשהשיר "לבכות לך" מתוכו, שכתב והלחין אביב גפן, הפך לאחד השירים המזוהים עם המקרה. שיר הנושא, שכתב והלחין ארקדי דוכין, הוא לטעמי אחד משירי האהבה הקסומים. אמנם, אין שני לביצוע של אינשטיין, אך לאורך השנים הושמעו כמה וכמה גרסאות כיסוי לא רעות לשיר, בהן של דוכין עצמו ושל עמיר בניון.
הדבר הראשון שבלט בעת ההאזנה לדואט, זו העבודה הטכנית הרבה שנעשתה באולפן בתיקון הזיופים של שניהם, ובניסיון להפוך אותם ל"זמרים". נתניהו עצמו כאמור אינו מתיימר להיות זמר, ובשירים אחרים שביצע באירועים אחרים ו"חיים" (כמו ב"מעגל" עם דן שילון או באירועי ימי עצמאות למיניהם) הוא מזייף מאד. עם זאת, הפעם, בעריכת האולפן, הוא שר אמנם בזיוף אבל פחות גרוע מב"הופעה חיה".
עדן בן זקן, שמתיימרת לנפנף בכך שהיא "זמרת העשור" (מה שלטעמי האישי הוא תואר שהיא אינה מצדיקה מזה מספר שנים) היא אחת הזמרות המצליחות בישראל, ויש לה לא מעט להיטים טובים, אך כזמרת בהופעות חיות היא מזייפת עצמה למוות. נכחתי בכמה וכמה מהופעותיה, והבנתי שהזיופים הם חלק מהשואו שלה (שלא באשמתה - אם כי הייתי ממליץ להקדיש יותר זמן בפיתוח קול) וכי באולפן, כמעשה קסמים, אינה מזייפת.
אני חושב שזו טעות לזמר לבצע דואט עם ראש ממשלה (ולא משנה מאיזה מחנה הוא, ימין או שמאל), שכן מה שאני אוהב באמנות זה שהיא נשארת טהורה ונקייה ממניפולציות פוליטיות, אבל מצד שני, אולי התשלום נאה ובתקופה הזו הכסף הוא מצרך חשוב לאמנים (לכן, מי אני שאחווה דעה בהקשר זה?).
לסיכומו של עניין, הביצוע בין בן זקן לבין נתניהו, שניהם זמרים בינוניים ומטה (כשאחד מהם לא זמר בכלל), רחוק מלהיות מרגש, רחוק מלהיות נוגע ורחוק מלכבד את כבודם של אינשטיין ודוכין ומלבד גימיק מנצח – מדובר בביצוע פתטי ומיותר שהצליח להשיג את המטרה של לגרור תשומת לב, שכן הריני כותב אודותיו, לא? מה שבטוח, שאת הדואט הזה, איש לא יזכור בשבוע הבא.
לוסי אהריש וצחי הלוי / Seen
אחרי שגרפו רייטינג נאה בגמר "הזמר במסיכה", חוברים לוסי אהריש וצחי הלוי לדואט משותף המושר בשלוש שפות: ערבית, אנגלית ועברית. השיר "Seen" נכתב על ידי זוכת פרס הגראמי דיאן וורן כשיר הנושא לסרטה החדש של השחקנית הוותיקה סופיה לורן (THE LIFE AHEAD).
האמת שמבחינה מוזיקלית השיר לא כל כך מעניין לדעתי, הוא נשמע כמו מוזיקה רומנטית מהסרטים ומתאים היטב לז'אנר הזה ומשרת את המטרה בהקשר זה, אך מה שכן מסקרן זו האהבה וההרמוניה הקולית הנהדרת בין אהריש להלוי, הקולות הנהדרים שלהם והמשמעות הטקסטואלית של השיר, לאהבה כנגד כל הסיכויים, ממש כמו סיפורם שלהם.
לא הייתי מהמר שהשיר הזה יהפוך ללהיט או משהו כזה (והוא לא צריך להפוך, אני בטוח שזו לא הכוונה) אבל מדובר פה בדואט בעל משמעות רבה, קולות נהדרים וביצוע יפהפה עם שיק בינלאומי. מכירת "קיטשיות להמונים" אינה תמיד מילה גסה.
בניה ברבי / כמה רקדנו
בניה ברבי, בלדיונר לא קטן, ממשיך לעמוד ברף שהציב לעצמו כזמר נשמה, ושירו החדש "כמה רקדנו" הוא בלדה רומנטית ושקטה על אהבה מייסרת וגעגועים אינסופיים.
אני חושב שהביצוע והלחן תפורים היטב למידותיו הקוליות של ברבי שנותן את כולו, גם העיבוד שכולל קטע ג'אזי באמצע השיר מוסיף המון, אך הטקסט נופל ליותר מדי נוסחתיות גנרית ולא מקורית יותר מדי ומתפספס.
מאור אדרי / ניצחת נשמה
מאור אדרי מוכיח שלא צריך יותר ממלודיה פשוטה, חריזה ומטאפורה מאולצות ופזמון קליט כדי להוציא שיר מצליח, שאמנם הוא לא יצירת מופת, אבל מושך את האוזן לשמוע שוב ושוב. "ניצחת נשמה", שירו החדש, בדיוק מספק את הסחורה שמאזיניו של אדרי כמהים לה, אז מה רע?
אלי פרץ / אדמה ושמיים
אלי פרץ, ממייסדי הרכב ההיפ הופ "האולטראס" בשיר חדש וראשון שלו לבד, אחרי הפרידה משותפו להרכב, דן ברטוב. השיר "אדמה ושמיים" מבטא היטב את הוורסטיליות של פרץ כאמן היפ הופ וכווקאליסט לא רע גם בשירה, והטקסט אמנם רומנטי מדי אבל מצליח לעבור היטב את האוזן ולגעת בלב, בייחוד הודות לטוויסט האתני שבו.
מה שקצת הציק לי, אלו טעויות הגיית המילים העבריות (לדוגמה: פרץ שר "בכנות" עם דגש, בעוד הדגש מיותר פה) ולכן חשוב לשים לב להבא לניואנסים האלה שגורעים קצת מאיכות השיר, אבל המכלול עצמו הוא יריית פתיחה טובה להרכב המתחדש.
דן ברטוב / תל אביב
ואם הזכרתי את אלי פרץ, אז בסמוך אליו שותפו לשעבר, דן ברטוב משחרר שיר סולו ראשון – "תל אביב", ששונה לגמרי מהתדמית שברטוב סיגל לעצמו בהרכב.
פרוע, בועט, חסר מעצורים ובעיקר משוחרר טקסטואלית ומוזיקלית - כך ברטוב מגבש את הדנ"א העצמי והאישי שלו כיוצר וכאמן, והשיר "תל אביב" הוא שיר היפ הופ טהור, עם טקסט לא מתפנפן ולא מתחנף, שקול הבאס של ברטוב מוציא ממנו את המיטב.
זה לכאורה שיר על העיר ללא הפסקה, אך בעצם מצייר דיוקן אישי לעולמו של דור שנע בין נהנתנות דושית לערכים.
אסף גורן ובוי ג'ורג' / Rainbow In The Dark
שיתוף פעולה מפתיע מאוד בין אסף גורן לבין בוי ג'ורג', סולן להקת "מועדון תרבות" מהאייטיז (Kama Chameleon, זוכרים?) בשיר מלא תקווה, אופטימיות ואהבה בעברית ובאנגלית – Rainbow In The Dark.
אמנם בוי ג'ורג' כבר מזמן לא רלוונטי, אבל בשיר הזה הוא מחזיר את חסד נעוריו, והשיתוף הקולי שלו עם גורן יוצרים שיר רווי מוסר השכל שעשוי טוב, הן מוזיקלית והן הפקתית.
חם בחו"ל
Black Eyed Peas, Shakira - GIRL LIKE ME
miley cyrus -plastic hearts