"ההיית או אולי חלמתי חלום?" - בשאלת-פתיחה זו, שמעודי לא הצגתי כמותה בפני מרואיין כלשהו, אני מוצא את עצמי מתחיל את שיחתי עם הזמרת אורית קורן-שחר, או בקיצור אוריתה. אכן, אור גדול היא מביאה עם השיר "מנגינתך" בהעלותה אותו ב"מייסונג" עם כל ה"חבילה": קול פעמונים, לחן שמיימי ומילים רבות יופי, שנשמעות כעולות מתקופה אחרת, בהפקה מוזיקלית של חן הררי.
כך היא פותחת את השיר המרגש: "לבשי שמלותייך/ כל העולם מחכה רק לך/ התעוררי/ לבשי בגדי-חג/ הנה היום עולה/ אט אט נפתחים זרי שושנייך/ שאי את עינייך/ הנה הוא בא ומביא שירת אלפיים/ בא להסיר את כל פחדייך/ שבט אחים שומר עלייך..."
היכן הסתתרת לנו כל השנים? - אני מוסיף ושואל את הזמרת.
"לא הסתתרתי", היא טוענת. "כמי שמופיעה מזה זמן רב בארץ ובעולם, עיכבה אותי התחושה ששירים שרציתי להקליט לא היו האמירה המדויקת שהייתי מעוניינת להשמיע. עכשיו הזמן!".
רגע לפני ה-50, כבת מחזורם של גלית גיאת ועידן אלתרמן בלהקת פיקוד המרכז?!
"אני מרגישה טוב עם זה, כשהשירים שאני שרה כעת נכונים ומדויקים לי - ואני שלמה איתם, מה גם שזכיתי שמפיק מוזיקלי בשיעור קומה של נדב ביטון הפיק את רוב שירי האלבום".
סביה, ששניהם נקראו יוסף, היו מוזיקאים. סבה יוסף מצד אמה היה פייטן במרוקו ואילו סבה יוסף מצד אמה ניגן בעוד בחצר המלך בעיראק. העוד הציל שם את חייו ואת חיי משפחתו בפרעות הפרהוד ב-41'. לדבריה, לא גדלה על מוזיקה מזרחית. אביה ניהל את מחלקת החשבונות בצים ואמה עבדה בבקרת איכות ברפא"ל. יש לה שלושה אחים: עורך דין, כלכלן ומהנדס.
"אני עם המוזיקה שלי הכבשה השחורה במשפחה", היא מעירה. "ניסיתי עבודת מזכירות כדי להיות כאילו נורמלית - ואחרי כמה ימים החזרתי את המפתחות. המוזיקה ניצחה".
היא נולדה בקרית-חיים, גדלה בקרית-טבעון וזה מכבר חיה עם משפחתה ברמת-ישי הסמוכה. "מיום הולדתי המוזיקה והשירה הן הווייתי הברורה והקיומית", היא מצהירה. "שרתי וחלמתי חלומות. שניים מהם הוגשמו בכיתה ב' - רשמו אותי לשיעורי נגינה בפסנתר וזכיתי להשמיע את הסולו הראשון שלי מול כל בית הספר. בגיל 16 התחלתי להופיע בשירי ארץ-ישראל ועם להקות אירועים.
מהיותה סולנית בלהקת פיקוד המרכז לא התפרסמה. "לא חיפשתי פרסום, אלא לעשות טוב לעולם", היא טוענת ומספרת בגאווה על תפקידה שם, שמולא כעדותה בהצטיינות, להוריד את קוליסות התפאורה מגג האוטובוס. מי שלא תשכח מהלהקה הוא מנהלה המוזיקלי המנוח, יאיר רוזנבלום, שכחובב סופרניות מוכר, לא קיפח אותה.
אני מבין שלקראת שחרורך מהלהקה קיבלת ממנו את הזדמנות חייך.
"אכן, יאיר הציע לי להקליט אלבום משיריו. ניסינו להקליט שניים-שלושה שירים עד שביקשתי להפסיק כשלא הרגשתי שזה האני האמיתי שלי. יאיר קיבל בהבנה את הוויתור מצידי".
היא הגיעה בישיר מהלהקה הצבאית ללימודים ברימון, שם התקרבה למוזיקת הג'ז ובהמשך - במדרשה למורים למוזיקה. במקביל היא הופיעה בקשת של סגנונות, ממוזיקה ערבית ועד מופע של שירי מחזות-זמר ביידיש עם גדי יגיל ועם מייק בורשטיין. כזמרת עם מזוודה נדדה בין פסטיבלים בעולם, מיפן עד ונצואלה, הרחק מידיעת הקהל בארץ.
אגב כך הקימה אוריתה משפחה עם בעלה, אודי שחר, סגן מנהל פנימייה, שמעודד אותה שנים להוציא אלבום, אבל איננו דוחף. בתם, שירה, בת 16 וחצי, שלדברי אמה "שרה מדהים", אבל "לא מוציאה את זה החוצה". הם מתגוררים ברמת-ישי באותו רחוב שבו חייתה אסתר גמליאלית, הזמרת האגדית של "הטנדר נוסע". אוריתה פעילה מוזיקלית באזור העמקים, כשהיא מלמדת פיתוח קול, מנצחת על טקסים ו"יש לי חבורת זמר עם "סולן בן 97, קסם של איש".
תבורכי על כל מעשייך, אבל בינתיים עוברות השנים, זמרים שהתחילו את הקריירה זמן רב אחרייך מתפרסמים ואילו את נשארת באלמוניותך מבחינת הקהל הרחב, בלי אלבום משלך!
"נראה, שאני יותר זמרת של הופעות מאשר של הקלטות ומצאתי את המהות שלי תוך כדי לימודים של 'שיטת ימימה' (שמדריכתה שם, רונית אפרתי, כתבה לה עם בעלה, אלי, את "מלכות שמים", מהשירים היפים ביותר באלבום שבדרך - י. ב-א), שזו חשיבה הכרתית ברוח היהדות ובה גיליתי מחדש את עצמי ואת האמירה שלי. יחד עם זאת הפסקתי בתקופה האחרונה להופיע בכעין ניקוי השולחן לקראת לידת האלבום המיוחל. במילים אחרות, 'השתבללתי' מרצון'".
מתי תהיה ה"לידה" של האלבום?
"אני מקווה שלקראת החגים. אם חיכיתי כל כך הרבה, אין לי כעת סיבה למהר".