לפני שנתיים נכנס פסנתרן הג'ז הישראלי תום אורן לספרי ההיסטוריה של הג'ז הישראלי והעולמי גם יחד. את מה שהשיג הפסנתרן הישראלי בגיל 24, השיגו מעט מוזיקאי ג'ז בעולם, ועד כה, אף לא ישראלי אחד. מדובר בתחרות החשובה והיוקרתית ביותר של הג'ז העולמי, של המכון על שם ת'לוניוס מונק (כיום שונה השם למכון על שם הרבי הנקוק, שעומד בראשו). את החשיבות של התחרות הזו לעולם הג'ז ניתן לדמות למשמעות של זכייה ב"אוסקר" בתעשיית הקולנוע. החצוצרן הישראלי הבינלאומי, אבישי כהן, שנמצא בטופ העולמי בתחומו זכה במקום השלישי באותה התחרות ב-1997.
היום, שנתיים אחרי, אורן נחשב לאחד מהכישרונות הצעירים המבטיחים בסצינת הג'ז העולמית. הפרס בתחרות הוא אלבום בלייבל האמריקאי היוקרתי והחשוב, קונקורד. הוא למד פסנתר קלאסי מגיל 8 אצל רחל פיינשטיין, בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה ת"א, במשך עשר שנים. לג'ז הגיע בגיל 11, כתלמידו של עמית גולן ז"ל. האלבום שהוקלט לפני כשנה ויושק ב-6.1.2021 במופע סטרימינג ממועדון "טרמינל 4" בתל אביב בהפקת קהילת הג'ז החברתית, הוא סיבה נהדרת לשוחח עם הכישרון הישראלי הצעיר על המוזיקה שלו ועל מקורותיה.
האלבום, Dorly's Song (עם הבסיסט ברק מורי והמתופף אביתר סליבניק), מכיל עיבודים של אורן ללחנים של אימו המוזיקאית דורלי אורן חזון שעבדה עם הגשש החיוור, אריק לביא, נסים אלוני, אבי נשר ועוד, בין השאר כפסנתרנית ומלחינה להצגות וסרטים. אורן חזון עצמה, ליוותה את האלבום מתחילתו ועד סופו. התוצאה הסופית נפלאה כבר משמיעה ראשונה. "השיר של דורלי", הוא אלבום מקסים, עמוק ויצירתי מבחינה מוזיקאלית ויחד עם זאת רך, נעים, נגיש ומרגש.
למה בחרת לעבד את הלחנים של אמא שלך באלבום הבכורה?
"הלחנים של אמי, הם הזיכרונות המוסיקליים הראשונים שלי. הם הלב של הזהות המוסיקלית שלי, ועיצבו את הטעם והגישה שלי למוסיקה בכלל. תמיד אהבתי את המוסיקה שלה, ועם הזמן, קיבלתי עוד ועוד כלים להעריך אותהיותר ולהבין מה בדיוק מדבר אליי. במשך שנים, מתוך אמונה ביופי, בעומק ובמקוריות של המלודיות והצבעים ההרמוניים בלחנים שלה, רציתי להביא אותם לקדמת הבמה ולהשמיע אותם לעולם. כשחתמתי על חוזה ההקלטות, ההזדמנות הגיעה. הקונספט של DORLY'S SONG הוא לא קונבנציונלי לאלבום בכורה, אבל הוא מרגיש לי מאוד טבעי,זה בדיוק הסיפור שרציתי לספר".
כילד עם שמיעה אבסולוטית שגדל בבית מוזיקאלי כמעט לא הייתה לו ברירה אלא לעסוק בתחום. הוא למד פסנתר קלאסי מגיל 8 בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה ת"א, במשך עשר שנים. לג'ז הגיע בגיל 11. כבר בבית הספר לאומניות בתל אביב ניכר הכישרון שלו. בהמשך למד אורן בתיכון תלמה ילין, ברימון "ג'אז אינסטיטיוט", ובברקלי קולג' בבוסטון. הפסנתרן רונן שמואלי שמנהל את ה"ג'אז אינסטיטיוט", מכיר את אורן מכיתה ב' וכשהגיע ללמוד תחתיו היה מודע לכישרונו ויכולותיו ו"תפר" לו תוכנית לימודים מיוחדת. "היה לי ברור שהוא יחיד ומיוחד, אמן ברמ״ח איבריו, עם רגישות לכל צליל, אקורד ומילה ועם בגרות מדהימה ביחס לגילו הצעיר", אומר שמואלי.
"המוסיקה היא חלק אינטגרלי מחיי" אומר אורן ומוסיף, "אני חי ונושם אותה מאז שאני זוכר את עצמי. כל מה שאיני יכול לבטא במילים אני מביע דרכה. אני אוהב אותה בכל ליבי, ומשתדל להיות פתוח לכל גווניה ועומקיה".
מה זה ג'אז בשבילך?
"לחיבור שלי לג'אז יש היבטים רבים. היבט מרכזי אחד הוא כמובן החופש האמתי בג'ז, המאפשר ביטוי של תמונה מלאה של מי שאני. חופש כזה נוצר, בין השאר, מתוך האיזון המדהים הזה בין הכבוד והאהבה להיסטוריה, המסורת והערכים של הג'אז, לבין הנכונות לספוג השפעות ממקומות שונים – מוסיקליים ואחרים, וגם להתמסר באומץ לרגע ולכל הטמון בו. היבט משמעותי נוסף הוא ה"ביחד" - הדבר הלא יאומן הזה שקורה כשהרכב באמת מנגן יחד, וכולם מנגנים בהקשבה ובנתינה; כשכל אחד מחפש את הטוב אצל האחרים, מאתגר ודוחף אותם להציף את הטוב הזה אל מעל פני השטח, וכך, השלם נעשה גדול מסכום חלקיו".
להקשבה שאורן מתייחס אליה היה חלק חשוב בהכנה שלו לתחרות בה זכה. ביחד איתו, על הבמה בתחרות ניגנו הבסיסט רודני וויטיקר והמתופף קרל אלן. אורן: "כשנודע לי שאנגן עם שני הענקים האלו, היה לי חשוב מאוד להאזין להקלטות שלהם. רציתי לנגן איתם, להתחבר אליהם, כאילו קבעו לנו הופעה ולא סט בתחרות. הם ניגנו הרבה אחד עם השני, והכימיה ביניהם היא עוצמתית, ובעקבות ההקשבה לחיבור ביניהם התחושה על הבמה הייתה מדהימה".
לפני ארבע שנים הצטרף אורן לרביעייה של הסקסופוניסט הישראלי הבינלאומי המצליח,אלי דג'יברי, בה הוא חבר עד היום. דג'יברי, אחד המוזיקאים הנערצים על אורן בצעירותו, משתתף כאומן אורח באלבום. לדבריו, לעבוד עם אלי דג'יברי, זו התגשמות של חלום ילדות. אורן: "אני זוכר, בימי בית הספר והתיכון, איך היינו הולכים להופעות של אלי, מוציאים קטעים שלו משמיעה ומנגנים אותם יחד בהפסקות. אלי הוא מוסיקאי גדול וסוחף, שמוביל את הרביעייה שלו לשיאים כשהוא מתמסר ב-200 אחוז להבעה הרגשית אבל הוא בעיקר איש טוב ורחב לב ואני מאושר שהוא משתתף באלבום הראשון שלי ובמופע ההשקה".
(קטע מתוך האלבום בהשתתפות אלי דג'יברי)
השקת האלבום תוכננה לחודש יוני 2020 במועדון הג'אז היוקרתי "דיזי קוקה קולה" בלינקולן סנטר בניו יורק, אך בוטלה בגלל הקורונה. את מופע השקת האלבום בארץ, מפיקה קהילת הג'ז החברתית, אחת התופעות המסקרנות והיפות ביותר בג'ז הישראלי בשנים האחרונות. בימי הקורונה הפיקה הקהילה שידורים ישירים ומקוונים של מופעי ג'אז איכותיים למען חובבי הג'אז הכלואים בבתיהם, ולמען מוזיקאי הג'אז, שלא יכולים להופיע.לדברי ברק וייס מפיק המופע ומעמודי התווך של הקהילה:"תום אורן הוא אחת ההבטחות הגדולות של הג'ז העולמי ואני מקווה שהשידור הישיר והמקוון של ההופעה יעזור לו להגיע לתודעת עולם הג'אז הבינלאומי".
למעט ביטול מופע ההשקה בניו יורק, תקופת הקורונה עברה על אורן בצורה קלה יחסית. אורן: "בתחילת התקופה, בפברואר, אבי נשר הציע לי להלחין, לעבד ולהקליט מוסיקה מקורית לסרט החדש שלו. מאז ומעולם אהבתי והושפעתי ממוסיקה לסרטים, וחלמתי לכתוב פסקולים בעצמי יום אחד, אבל לא האמנתי שההזדמנות הראשונה תגיע בשלב הזה, ועוד עם אבי נשר. כך יצא שבתקופת הסגר, ישבתי וכתבתי פרטיטורות לביג בנד ולתזמורת מיתרים, ולאחר מכן הקלטתי אותה – חלק עם הביג בנד של "שטריקר" בניצוחו של יובל כהן, חלק עם אנסמבל סולני תל אביב בניצוחו של ישי שטקלר, וחלק פסנתר סולו. למדתי המון מאבי, הוא מאסטר סטורי-טלר והיה מרתק לראות איך הוא עובד. החזון הקולנועי שלו כל כך חי ועשיר, ובלב ליבו – מנגינה".
יש דבר כזה ג'אז ישראלי?
"בהחלט. המוסיקה הישראלית הייתה תמיד נוחה לספוג השפעות רבות מכל העולם, עוד מימי קום המדינה כשהעולים שבאו ממקומות שונים הביאו את התרבויות והמסורות המפוארות שלהם. בנוסף, השפה העברית בעיניי היא עניין מכריע בהגדרה של המוסיקה הישראלית, כי היא מובילה מלחינים למחוזות לא שגרתיים. הג'אז הישראלי מושפע גם הוא מהעברית, ממוסיקה מכל העולם, אבל גם מה"פולק", הרוק והפופ הישראליים היפהפיים שהתגבשו כאן. בישראליות יש אלמנט של חוצפה במובן הטוב:אומץ, תעוזה, תושייה וכושר אלתור. כל אלה, בגבולות הטעם הטוב, אידיאליים למסע האמנותי, ולג'אז בפרט, שהחופש, האלתור והאומץ הם חלק בלתי נפרד ממנו".
המופע ישודר בסטרימינג ממועדון "טרמינל 4" בתל אביב ב-6.1 בשעה 20:00.