"ימים טובים באים בסוף/ ואם נרצה נוכל תמיד לחזור/ אל הרוח, אל הים הגדול/ לרקוד אל תוך הלילה/ להקיץ את הבוקר שיבוא/ לזכור שיש עוד טעם/ לנסות", כך מביא עינן פרל משב-רוח אופטימי בשירו "ימים טובים", מקדמה שנייה לקראת אלבום מס' שתיים שבדרך. ולנו לא נותר אלא לשאול האמנם?

הוא השיב: "מאז שנכפה עלינו הסגר השלישי, לא נראה לי שיש לנו זכות-בחירה כפי שמשתמע מהשיר, אבל יש להאמין שימים טובים אכן יבואו".

את זה כתבת בימי הקורונה?
"אם לומר את האמת, אז לא. השיר עבר גלגולים ושכב אצלי במגרה הרבה זמן. חזרתי אליו כשהתחלתי לעבוד על האלבום השני "כשהבחנתי שהפזמון לא מספיק טוב, כתבתי אותו מחדש. ככה זה אצלנו. יש שיר שיכול להיכתב בחמש דקות ולאחר לוקח חמש שנים עד השלמתו".

התנצלת בפני כותב המילים המקוריות?
(צוחק) "כן, ואמרתי לו שעד ששיר יוצא, אני יכול לעשות בו מה שאני רוצה והכל פתוח".

פרל הוא גם המפיק של עצמו וזה לא פשוט כפי שזה נשמע. "אם מצד אחד יש רצון לעשות דברים לבד, עם מלוא השליטה, מצד שני קיים רצון להתחלק בהפקה עם גורם נוסף, כפי שבאלבום הקודם שיתפתי פעולה בהפקה עם גלעד שמואלי וזה היה נפלא", פרל מפרט. "הפעם לקחתי את העניין על עצמי ולצד זה התייעצתי בקביעות עם שני חברים מוזיקאים לדיון בכל שלב בהפקה".

פרל הוא מוזיקאי, שהכסח ממנו והלאה. דוגמה מצוינת לכך ניתן למצוא בביצוע שלו ל"מגדלור", שירם של אלמגור ו-וילנסקי לאלבום "לשיר איתה", שלו זמרים חידשו בדרכם שירים מהרפרטואר של שושנה דמארי: "שרתי שם הכי נמוך ורגוע שאני יכול כדי לא להיסחף לתחרות עם העוצמות שלה. בגלל שאני בא מרקע קלאסי, זה לביטוי בעיבוד שלי וגם בעיבודים לשירים שלי".

הוא בן 43 וגדל ברעננה, במשפחה שבה שילוב של רקע פולני-גרמני ורקע מצרי. "אני לא בא ממשפחה מוזיקלית, אבל עודדו אותי לעשות מה שבא לי", פרל מציין. "המוזיקליות טבועה בי מתמיד. כשלגן הילדים שלי הייתה מגיעה אקורדיוניסטית, הייתי חייב לשבת הכי קרוב אליה. כשהילדים היו משחקים שם בכל מיני משחקים, אני הייתי עסוק בהמצאת שירים. וכשלמדתי פסנתר, זה לווה באלתורים. בתיכון למדתי במגמת מוזיקה והופעתי עם חבר'ה. בצבא ניגנתי ושרתי בתזמורת צה"ל".

פרל הוא זמר עם מטען, שסיים בהצטיינות את לימודיו במגמת עיבוד והלחנה ברימון; תואר ראשון במוזיקולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב ותואר שני ותעודת הוראה במוזיקה ממכללת לוינסקי. במאזנו היו גם שליחויות מוזיקליות לחו"ל. הזמר שבו המתין בסבלנות עד שב-2012 הגיח בסינגל ראשון. כעבור שנה כבר התפרסם עם השיר "מים צלולים", שהלחין לריטה.



כשהוא נשאל איך הגיע אליה, פרל משיב בפשטות: "יום אחד הגיעה אלי שמועה, שהיא מחפשת שיר לאלבום שלה. העברתי אליה לחן בלי מילים, רק עם נה-נה-נה כזה, בתקווה שהיא תסתדר. אז היא התקשרה וסיפרה שישבה כל הלילה וכתבה מילים לשיר. הייתי מופתע. זאת הייתה התחלה טובה".

מבלי שהתכוון, עלה פרל על מסלול של מלחין לזמרות. אחרי ריטה הגיעה תורה של נורית גלרון שלה הלחין את השיר "מי בלבבך". "גם לה שלחתי בנה-נה-נה", הוא משחזר. "ואז התחלנו לחפש טקסטים. השיר עבר ארבעה גלגולים שונים זה מזה עד שנבחרו המילים של שגיא הרשקו".

אגב, נראה שפרל איננו הולך רק על דיוות. כך כתב למאיה אברהם את "זרועותי", שיר שהפך ללהיט ואת "עברתי על הדרך" וללירון בן-שמעון - את "איש גדול".  נראה, כביכול, שלא נדרש למאמץ רב כדי להשיג זמרות אלה. דוגמה: את אברהם השיג לאחר שהיה שכנו של המפיק שלה דאז, רפי קריספין. "תראה מה יוצא מפגישה מקרית בסופר", הוא מעיר בחיוך. "חוץ מזה, אשמח אם גם זמרים ישירו שיר שלי".

אתה יותר זמר, או יותר מלחין?
"אני יותר מלחין וגם זמר ששר את השירים שהוא כותב. לגבי כתיבת המילים, כל מקרה לגופו".

לאחר שאלבום הבכורה שלו בעל השם הלא שגרתי "תופר בגדים לערב חג" הופיע אי אז ב-2014, נערך פרל להופעת אלבומו השני "מגדלים" בקרוב, אם כי הקורונה איננה תורמת לזירוז התהליך. בינתיים, כשהוא נשאל למעשיו מחוץ למוזיקה, הוא מצליח להפתיע: "ניסיתי לקרוא את כל התנ"ך ונעצרתי בספר שמות. אז נכנס לי חזק הג'וק של ה...מתמטיקה וגם זה נתן לי השראה לכתיבת שירים. חוץ מזה אני עושה יוגה הרבה שנים".

לגבי תקופת הקורונה, מתגלה פרל כבעל תושייה, לאחר שעלה בידיו להפוך את האולפן הביתי שלו לכעין...אולם להופעות מצולמות עם כל הציוד הנדרש לכך. "אני מעביר הופעות בחי ומקבל תגובות מחו"ל, לא רק מהארץ, כולל כאלה שלא היו מגיעים להופעה רגיל בתל-אביב, נאמר".

והתשלום?
"עד עכשיו כל ההופעות היו בחינם".

זה מטוב לב?
"לא רציתי לגבות על זה כסף, לא יודע למה, אבל יש מצב שזה ישתנה". להופעה נכנסים דרך הפייסבוק. הקהל רואה אותו והוא איננו רואה את הקהל. על לשמוע מחיאות-כפיים הוא יכול בינתיים לחלום ומסתפק בתגובות כתובות על המקום. המציאות מצטיירת כהזויה: "אתה שר מול מצלמה, מסיים לשיר ומתוך הרגל מצפה למחיאות-כפיים - ואין. מוזר, לא?"