בעיצומה של התקופה הלא פשוטה שעוברת עלינו, כמה ייחלנו לשיר נפלא דוגמת "כובע קש", שבאווירה הנוסטלגית שהוא משרה יש בו כדי להביא לנו ולו קורטוב של מזור מכל הדכדוך שאנחנו חווים מזה קרוב לשנה. שניים מגדולי היוצרים בזמר העברי - המלחין מישה סגל והפזמונאי מאיר גולדברג - חברו למאמץ תלת-יבשתי ליצירת שיר שבביצועו מגיעה רינת עמנואל לשיאה כזמרת.
עמנואל, מכוכבי להקת הנח"ל מאמצע שנות ה-80, שהקריירה שלה מאז הניבה אלבום בודד מול אינספור הופעות וחיבוק חם של הקהל בשטח, מתחילה מחדש. "כובע קש", תוצאה של שיתוף פעולה מפתיע שנרקם בינה לבין סגל, היושב זה מכבר בלוס-אנג'לס ומקדמה לקראת האי.פי שתוציא בקרוב, למעלה מתריסר שנים לאחר אלבומה היחיד, הוא אדן-זינוק מושלם להתנעה מחדש של הקריירה שלה.
"אם מאז הלהקה הצבאית ועד האלבום עברו למעלה מ-20 שנה ואילו מאז האלבום ועד השיר החדש עבר הרבה פחות זמן, סימן שהשתפרתי", היא טוענת במחויך להגנתה. "גם אם יש כאלה שהתפוקה שלהם גדולה משלי, ללדת אלבום זה לא עניין של מה בכך. כשהוצאתי ב-2008 את אלבום 'מקום שמור', היה לי רצון עז להוציא כמה שיותר מהר אלבום שני, אבל המציאות הייתה יותר חזקה מכל תוכנית. לאחר שילדתי את האלבום, ילדתי את בני, תום, כיום בן תשע. מה לעשות, יש סדרי עדיפויות בחיים".
כך השתהתה עם האלבום השני עד שנוצר לה הקשר עם מישה סגל. "מישה ואני חברים בפייסבוק", היא מספרת. "למעשה, זה מכבר אני אוהבת את המוזיקה שלו, בפרט את השיר 'יליד הארץ'. באחת הפעמים שהוא ניגן בפסנתר בדף שלו בפייסבוק ושאל אותנו, חבריו ומאזיניו, איזה שיר נרצה שינגן, כתבתי לו בספונטניות 'יליד הארץ'. מזה התגלגלנו ל'כובע קש', שיר שחיכה אצלו לביצוע. שמחתי לא רק עליו, אלא גם שהמילים הן של מאיר גולדברג, מי שעבדתי איתו לא פעם. התאהבתי בשיר משמיעה ראשונה".
עמנואל היא בתו של זמר העבר יצחק עמנואל, שנפטר לפני שנתיים. הוא שר בלהקתו של המלחין עמנואל זמיר וב"חבורת האש", כששיא הקריירה שלו היה כמאהבה של שושנה דמארי באופרטה "שולמית", שהועלתה באמצע שנות ה-50 בתיאטרון "דו-רה-מי". עמנואל נולדה בארצות הברית, לשם יצאו הוריה בשליחות הסוכנות היהודית ונפרדו. אביה נשאר בארה"ב, שם עשה דוקטורט בחינוך ופיתח קריירה של חזן בעוד שרינת חזרה ארצה עם אמה עירונה ועם אחותה.
בגיל תשע הופיעה עמנואל בפסטיבל שירי הילדים, שם זימרה את "שוקי התוכי" לצד "האחים והאחיות", "חוויה מאוד חזקה לילד". במקביל ללימודיה בגימנסיה הרצליה היא הופיעה בלהקת "צופי תל-אביב, "הכנה נפלאה לקראת להקה צבאית". עמנואל הופיעה ב-1985 בתוכנית "התחדשות" של להקת הנח"ל, שביים צדי צרפתי. היא הייתה שם הסולנית בשיר "לא בא בחשבון", שכתב קובי לוריא ושרה במסגרת להקתה עם ירדנה ארזי, את "דרישת שלום", להיטם של רחל שפירא ויאיר קלינגר.
כשהשתחררה, פנתה עמנואל ללימודי משחק בסטודיו ניסן נתיב ואחריו לקורס בסטודיו לי שטרסברג בניו-יורק. בהמשך היא הופיעה לצד דורי בן-זאב בקברט הסאטירי פצצת טום", משירי טום לרר. כמו כן, היא השתתפה במחזמר שיער" ובשתי הצגות בתיאטרון "יידישפיל", למדה ברימון ובקורסים של כתיבת שירה ופרוזה ואף השתתפה בהפקות של המוזיקאי החדשני יוסי מר-חיים.
לדבריה, השיר "כובע קש", עם מילותיו המרגשות של מאיר גולדברג על אהבה, זיכרון ושיכחה, הופק בהפקה טראנס-אטלנטית, גם בעטייה של הקורונה. השירה שלה והקלטות חלק מהנגנים (אודי אלימלך - גיטרה בס, ז'אן-פול זימבריס - תופים ורוני עיברין - כלי-הקשה) נעשו בארץ על-ידי הטכנאי חיליק הדר, הקלטות כלי המיתר הגיעו מהונגריה, דווקא ואילו וירטואוז הגיטרה ראמון סטאגנרו הוקלט בלוס-אנג'לס, כמו גם נגינת הפסנתר של סגל.
לכאורה, מדובר בהפקה בינלאומית, אבל צילומי הקליפ שמלווה את השיר מסגירים מציאות אחרת. כשאני מתפלא מדוע הרחיקה בשבילם עד עמק הירדן, משיבה עמנואל: "אני גרה כאן! כשלבעלי (פרופ' דידי לין, מרצה במכללת כנרת) ולי נמאס מהרעש של העיר, עברנו למושבה מנחמיה ומצאנו את השקט שלנו".