"מה עכשיו, השפיות שכמעט נעלמת/ לא חוזרת אלי היום/ השירים ששרפנו בחדר/ הדמעות לא הולכות לישון/ גם גשם לא יודע שהוא אחרון" - אולי לא מוכרחים להיות ביאליק כדי לכתוב שורות כאלה, אבל בשיר "מה עכשיו", מקדמה מרגשת של דודי בר-דוד לקראת אלבומו השלישי, לא רק שהוא מצליח להמיס לבבות, אלא שעם יוצריו, הוא עצמו, שותפו ליצירה אבי אוחיון ומפיקם המוזיקלי מתן דרור, גם משקף תופעה מרעננת של חילופי משמרות במפת היוצרים בזמר העברי.

"זהו שיר, המהווה לגביי ציון דרך ומבחינתי יש בו גם ביטוי לתקופת הקורונה", אומר בר-דוד. "אם עד כה היו לי שיתופי-פעולה בכתיבה לאחרים, כולל כמובן עם אבי (אוחיון), את השירים לביצוע שלי העדפתי לכתוב בעצמי. נראה לי שדווקא מה שקורה כעת פתח אותי לשיתוף-פעולה גם לגבי מה שאני שר. לאחר שכתבנו יחד שירים לזמרים (כאן הוא שולף כבדרך אגב מקבץ מסחרר) כמו אייל גולן, איתי לוי, קובי פרץ ומשה פרץ, הרגשתי צורך לא להיות הפעם לבד".

"כתבנו את השר מתוך התחושה המבלבלת של החודשים האחרונים וציפייה שבסופו של דבר הטוב ייגיע, אם כי לצערי זה לא ניכר כרגע", הוא מוסיף. "ואם כתבנו על הגשם האחרון, הוא אף פעם לא יודע שהוא כזה. כמי שכתב לא מעט שירי-מחאה, כעת אני לא מוחה נגד אף אחד, אלא נגד הלך הרוח בתקופה הנוכחית, שהייתי רוצה שישתנה".

תקן אותי אם אני טועה, אבל בהשוואה לשירים קודמים ששרת, אני מבחין בשינוי מסוים בגוון הקול שלך.
"מעניין שאתה אומר את זה. כשהתחלתי לשיר שירים שאני כותב, עוד לא ידעתי אם אני זמר...".

... אתה צוחק?
"אני ממש לא צוחק. במקום בחיים שבו אני נמצא היום כאדם, כגבר וכאבא בעתיד, בעזרת השם, אני שלם עם עצמי יותר מאי-פעם בעבר. זה מביא אותי מנקודה של סונג רייטר, מי שכותב וגם שר את שיריו, לנקודה של זמר שגם כותב מה שהוא שר. נראה שהתבגרתי ואולי זה ניכר בשירה שלי כאן. לא חשבתי לשיר מחוספס יותר, אבל זה יצא ככה".

בר-דוד נולד ב-83' בלוד. הוריו גרים שם גם כיום ואחרי חודש של סגר הוא מתגעגע אליהם. הם עלו בשנות ה-70 מגיאורגיה ולדבריו רצה תמיד להיות ישראלי במהותו. כשהוא נשאל מה עשה בשביל זה, משיב בר-דוד בפשטות - "כתבתי". בר-דוד טוען שתחילה נשא את עיניו לתיאטרון ו"כבר בכיתה ב' כתבתי איזה...מחזה ואמא שלי חושבת גם עכשיו שיכולתי להיות שחקן". מה שיצא זה שהיא, עובדת "הום סנטר" ואביו, עובד רכבת ישראל, רואים בטלוויזיה שחקנים אחרים בעוד שהתכשיט שלהם הקים בתקופת לימודיו בתיכון האזורי להקהשנשאה את השם היומרני משהו "הממלכה של צ'רלי קייס".

בהמשך למד שנתיים ברימון, "שם רכשתי מיומנויות של מוזיקאי מקצועי", גם נטש את הקן המשפחתי החמים בלוד ועבר לתל-אביב. "כבר בתיכון אהבתי את העיר והסתובבתי וביליתי בה", הוא נזכר.

זאת הייתה ניו-יורק שלך, כשם שיר ששרת באלבומך הראשון (שיצא ב-2011)?
"לגמרי!".

בד בבד עם אלבומו חיפש בר-דוד חיפש הכרה בעונה התשיעית של כוכב נולד שהסתיימה בנצחונה של חגית יאסו. לו לא הייתה שם סיבה לחגוג, לאחר שהועף בשלב מוקדם מהתחרות. "זאת הייתה הפעם הראשונה ששרתי לאנשים רבים כל כך", הוא אומר. "בכוכב הבנתי שאני רוצה להיות זמר ששר לכולם ועם ההתרסקות שחוויתי שם כתבתי את השיר 'מישהו אחר', שבביצוע שלי עם מאיה הרמן הגיע לראש המצעד השבועי של גלגלצ".

 ממי חטפת שם את ה"כאפה?
"לא תאמין. חטפתי ממירי מסיקה שהייתה בין השופטים. לדבריה, ככל שהיא נדלקה שם עלי, היא גם לא יכלה לסבול אותי. כנראה, הזזתי בה משהו. מבין שופטי התוכנית היא הובילה את ההדחה שלי. זה עורר בי שאלות אם בכלל להמשיך בכיוון".

המשכת ו-?
"ביום חמישי אחד, כעבור שנתיים-שלוש, צלצל אצלי הטלפון וממנו בקע קול מוכר. 'היי, זאת מירי, אמרה, אני רוצה להיפגש אתך כדי שתכתוב לי שירים'. משום מקום היא נחתה עלי".

היית בהלם?
"הייתי בהלם, אבל גם הוחמאתי מאוד. למחרת כבר נפגשנו באולפן. מאז היא הפכה לחברה קרובה שלי, שלה אני משמיע ראשונה שירים שאני כותב".

"חייאתי" הוא גדול הלהיטים שכתב למנטורית. בין מבצעי שיריו האחרים לפי סדר הופעתם: לירן דנינו ("יש לך את הכל"); יובל דיין ("לילותיי"); אסי ישראלוף ("אל תלכי לי"), כשגם רוני דלומי, עומר אדם ושירי מימון נטלו חלק בחגיגה. ייחודי היה שיתוף הפעולה שלו עם פזמונאית העל צרויה להב בכתיבת השירים "התחלת  בוקר" לריטה (!) ו"נגן" לדנה ברגר. "צרויה היא בשבילי השראה ענקית", בר-דוד מתפעל ממנה.

מה חשת כשהתייצבת מול ריטה?
"חשתי שאני מול אגדה. מדהים איך אומנים גדולים נשארים כל הזמן עם אותה תשוקה לשירים ולמקצוע".

בר-דוד אומר שמאז שכתב עם אוחיון לאייל גולן, "זמר שגדלתי עליו מהבית", הוא מצא את עצמו שם רגל קצת יותר משמעותית במוזיקה המזרחית וככזה, התגוונה לו יותר קשת הזמרים שלהם הוא כותב והוא גאה שבשיר החדש, "מה עכשיו", השתלב לו מעבר ערבי כנעני.

בין השירים התפנה ב-1.1.21 כדי למסד את יחסיו עם בחירת לבו, סטייליסטית בעיסוקה, שלה היה מאורס כשנה. "לאחר שהקורונה דחתה לנו שוב את הנישואים שלנו, נמאס לנו לחכות והתחתנו בטקס מאוד צנוע ברבנות", הוא מספר. "הסתפקנו במניין".

לבסוף, לאחר שעמדת קודם על החיפוש שלך אחר הישראליות במהותך, האם מצאת אותה?
"זה בתהליך...".