זוהר גינזבורג, ענבר פרידמן, הילי בוימל, ג'ודי ענתבי ואבישג כהן רודריגז הן גיטריסטיות ישראליות נפלאות שמרבות להופיע עם מוזיקאים מהשורה הראשונה בארץ ובעולם ובמקביל מתחזקות קריירת סולו מכובדת. אבל העשייה המוזיקאלית העשירה של כל אחת מהן לא הספיקה כדי להשתלב ב"פסטיבל הגיטרה" שאמור להתקיים בסוף השבוע האחרון של אפריל 2021 באילת. 

רשימת ההופעות שפורסמה בשבוע שעבר כוללת שורה ארוכה של מוזיקאים (גברים) ושתי גיטריסטיות בלבד, כשאחת מהן, רונה קינן, מתמקדת בשנים האחרונות בשירה והלחנה. השנייה, גיטריסטית נהדרת – תמר אייזמן. אה, כן, ויש גם זמרת אחת (נפלאה), יסמין לוי. כדי לתת מושג לפערים בין נוכחותם של מוזיקאיות ומוזיקאים בפסטיבל, ספרנו. יותר מ-40 גברים "מפארים" את רשימת המופעים ושלוש נשים בלבד, כאשר שתיים מהן מופיעות יחד (תמר אייזמן מארחת את רונה קינן). כלומר, רק בשני מופעים מתוך 19 מופעי הפסטיבל יש נוכחות של מוזיקאיות נשים. 

מפסידים מהעובדה שכל אחת מהמוזיקאיות הנפלאות (ואחרות, דוגמת יהודית רביץ וקורין אלאל) שנכתבו כאן, לא מופיעות בפסטיבל – הם קודם כל אוהבות ואוהבי המוזיקה, שאני מקווה שיגיעו בהמוניהם לפסטיבל, שלא יזכו לשמוע את העושר והכישרון שלהן. גם למוזיקאיות עצמן, שאחרי תקופה ארוכה שלא הופיעו, לא היה מזיק לפגוש קהל וקצת פרנסה בימי קורונה. אבל ההפסד העיקרי בעיני הוא מנת חלקן של גיטריסטיות צעירות, שעושות את תחילת דרכן במוזיקה וזקוקות להאמין שאפשר להיות אשה ומוזיקאית אינסטורמנטליסטית, שאפשר לעמוד בקדמת הבמה עם כלי נגינה שנחשב (לצערי, עדיין) גברי, בלי מורא ופחד.

בראיונות שהתפרסמו עם חלקן בתקשורת, הן ציינו את העובדה שבתקופתן לא הייתה נוכחות רבה של גיטריסטיות בישראל. כל אחת מהן פרצה את דרכה בכוחות עצמה בעולם שנשלט ברובו על-ידי גברים, בזכות הכישרון שלה, לא מעט אמביציה ו"עור הפיל" שהצמיחו, שסייע לה להתעלם מהערות הסקסיסטיות, ההקטנה וההטרדות המיניות שספגו לאורך הדרך. נוכחותן של אלו ש"עשו את זה", קריטית עבור דור העתיד של מוזיקאיות בכלל וגיטריסטיות בפרט. וכאשר מדובר באירוע מוזיקלי שממומן בין היתר בכסף ציבורי, כמו משרד התיירות ו"איגוד התיירות אילת", נוכחות כה דלה של מוזיקאיות לא יכולה להתקיים וחייבת להשתנות, לא בעתיד אלא מיד. 

לפסטיבל במתכונתו הנוכחית אין זכות קיום ואסור לאפשר מצב שהליין-אפ הזה יתקיים בפועל. הנהלת הפסטיבל ועיריית אילת חייבים להגדיל את הייצוג של גיטריסטיות בעיקר בגלל הכישרון שלהן אבל גם, כי יש להם אחריות. הכסף ציבורי, הכסף של כולנו, הוא משאב יקר ערך שצריך לעשות בו שימוש מושכל, כולל השקעת מאמץ (לא גדול) להגיע לגיטריסטיות הללו ולאחרות שלא צוינו כאן. המוזיקה הישראלית, לא יכולה להתקדם ללא מוזיקאיות ועתיד המוזיקה בארץ חייב לעמוד לנגד כל מי שמארגן אירועי מוזיקה כאן, ולא רק במימון ציבורי. 

מהפקת הפסטיבל נמסרה התגובה הבאה: ״שקדנו המון על תכנית אומנתית שכולה אמנים כחול לבן וכולה מוקדשת לגיבורי וגיבורות הגיטרה שלנו, בתקווה להחלים את תחום ההופעות שאחרי הקורונה. אנחנו לא דוגלים בליהוק על בסיס מגדרי, ולא חושבים שיש אמן או אמנית שהיו רוצים שילהקו אותו מתוקף המגדר שלו״. 

כשרות למארגני הפסטיבל, הנה כמה מילים ומנגינות של הגיטריסטיות הנ"ל, וכפי שנהוג להגיד במחוזותינו בימי בחירות, שהציבור ישפוט. 

זוהר גינזבורג, גיטריסטית, זמרת ומלחינה. לפני פרוץ הקורונה, הייתה אחת הגיטריסטיות העסוקה בארץ: ניגנה עם אסף אבידן בארץ ובחו"ל, בהופעות של משינה, בהרכב של שירי מיימון, הובילה הרכב משלה ולקחה חלק בלהקת האינדי "סוס מביט". אלבום הבכורה שלה, שכתבה, הלחינה, שרה והפיקה - יוצא השבוע ומתוכו פורסמו במהלך 2020 ארבעה סינגלים שזכו להשמעות רבות.



ענבר פרידמן, גיטריסטית ומלחינה. מנגנת בעיקר ג'ז ומלמדת ב"רימון". כשגרה בארה"ב הופיעה במועדונים החשובים בניו-יורק בהרכבים שונים ושיתפה פעולה עם טובי המוזיקאים בסצינה הניו יורקית, כולל דואט עם הפסנתרן הרי וויטאקר. ב -2013 הובילה אלבום רביעייה נהדר Time Quartet Project שזכה להצלחה באירופה בה הופיע פעמים רבות בשנים האחרונות.



הילי בוימל, גיטריסטית ומלחינה שהוציא את אלבום הבכורה שלה ב -2013 בהפקתו של אבי לייבוביץ (מ"האורקסטרה") וב-2017 את אלבומי השני. בנוסף, היא מנגנת בהרכב של דני סנדרסון, כותבת מוזיקה לקולנוע ומחול, מפיקה מוזיקה לאומנים אחרים ובקרוב ייצא אלבומה השלישי. 



ג'ודי ענתבי, גיטריסטית, זמרת, מלחינה ואמנית לופר. שיתפה פעולה כגיטריסטית עם דן תורן, אריק סיני והרכבי אינדי שונים בישראל. ב -2012 הוציאה את אלבום הבכורה שלה ואת השני ב 2017. ג'ודי בוגרת "רימון וחלק ממקימי ארגון בוגרי רימון ״גרגרים״. באלבומיה היא שרה באנגלית ובעברית. 



אבישג כהן-רודריגז, גיטריסטית, זמרת ומלחינה. החלה את הקריירה המוזיקאלית שלה בגיל 18  בצמד "לילה" עם המתופפת מיה פרי, בסצינת השוליים העצמאית התל אביבית. בשנים האחרונות היא מתגוררת בניו יורק ואחרי שני אי.פי. תחת לייבלים אירופיים חשובים, תוציא בקרוב אלבום בכורה שכתבה, הלחינה ושרה כשהסינגל הראשון מתוכו "סיגריה" שוחרר לאחרונה.