בשנות ה־80 וה־90, תקופת השיא של תחרויות הקדם אירוויזיון, הן הניבו שורה של להיטי ענק וכמה מהרגעים המעניינים ביותר בעולם הבידור הישראלי: התחרות על המקום הראשון בין ירדנה ארזי לעפרה חזה, הדאחקה של אבי קושניר ונתן דטנר, הרגע שבו ענת עצמון לקחה את דפנה דקל לבית משפט על חודן של 17 שניות, והכישלון המפואר של בעז שרעבי, שיצר את אחד השירים הגדולים שלו.
הכל התחיל בכישלון. לאחר שבאירוויזיון 1975 הגיע שלמה ארצי למקום ה־11 עם "את ואני", ניסו ברשות השידור להגדיל את סיכויי הזכייה. כעבור שנה בחרה ועדה פנימית בשלישיית "שוקולד מנטה מסטיק" לבצע שלושה שירים בתשדיר טלוויזיה חגיגי, שמהם ייבחר השיר שייצגנו בתחרות הבינלאומית.
"הלהקה הייתה בשיא הפופולריות שלה, ואנחנו, שפעלנו בדרכים מקוריות ומגוונות, חשבנו שזה יתפוס", מספר חנוך חסון, ממייסדי פסטיבל הזמר והפזמון. השיר שנבחר, "אמור שלום" של אהוד מנור ומתי כספי, הגיע למקום השישי, הפך ללהיט ענק וסידר ללהקה חוזה הופעות בינלאומי.
ב־1978 החליט חסון להשתמש בבייבי שלו, פסטיבל הזמר והפזמון, והגה את הרעיון שהזוכה בפסטיבל ייצג את ישראל באירוויזיון. בפסטיבל של אותה שנה זכה יזהר כהן עם להקת אלף־בית בשיר "אבאניבי", ועשה היסטוריה כשהגיע למקום הראשון באירוויזיון, לראשונה בתולדות המדינה. בפסטיבל הזמר הבא ב־1979, זכה השיר "הללויה" בביצוע להקת חלב ודבש עם הסולנית גלי עטרי. הוא קטף את המקום הראשון גם באירוויזיון שנערך לראשונה בירושלים.
לקראת אירוויזיון 1981 החליט חסון ליזום ולהפיק לראשונה את תחרות הקדם, במתכונת שונה מזו של פסטיבל הזמר והפזמון, שהגיע לסיומו: ללא תזמורת חיה (ברוב המקרים), שירים מוגבלים בזמן (עד שלוש דקות, לפי חוקי הפורמט) ועם אפשרות לכל אזרח לשלוח שיר.
"ברגע שזכינו פעמיים ברצף, הבנתי שאנחנו מוכרחים לנצל את המומנטום ולהרים תחרות שכולה מיועדת לבחירת נציג לאירוויזיון וקראתי לה 'לקראת אירוויזיון'", מספר חסון. "פתחנו מסלול אחד לכותבים מקצועיים וידועים ומסלול שני לכל השאר. השירים נשלחו במעטפות לוועדה של מוזיקאים ואנשי מקצוע, שבה היו חברים צדי צרפתי, זיקו גרציאני, דובי לנץ ואחרים. הם בחרו את השירים שנשמעים בניחוח אירוויזיוני. בדרך כלל שירים שנשלחו על ידי יוצרים מקצועיים הגיעו עם שם של מבצע מתאים, אחרת אנחנו התאמנו מבצע לשיר. בסיום הביצועים הקהל באולם ובמוקדים השונים בערים הצביע על השיר הזוכה".
והיה עוד חידוש אחד - לראשונה בתחרות זמר ישראלית נעשה שימוש בפלייבק. "תזמורת חיה הייתה מוגבלת ביכולתה לייצר אפקטים וסאונדים מתקדמים של דאנס ופופ כמו שעשו שאר המדינות", מסביר המוזיקאי אורי קריב, "לכן העדיפו להשתמש בפלייבק. זה גם חסך בעלויות".
"הפלייבק היה עוד דרך להבדיל בין הפסטיבלים לקדם", מוסיף חסון.
פולקלור אקזוטי
הקדם הראשון נערך באולפני רשות השידור בירושלים והועבר בשידור ישיר בערוץ הראשון. המנחה היה דניאל פאר. תריסר אומנים והרכבים השתתפו בתחרות, כולם ידועים ומוכרים, בהם הכל עובר חביבי (עם "הלילה", השיר הזוכה), סקסטה, אבי טולדנו, חלב ודבש ואחרים.
"ב־1980 הגיע אלינו האמרגן חיים סבן והעביר לנו שיר באנגלית שכתב והלחין שוקי לוי", מספרת שלומית אהרון מהכל עובר חביבי. "יובל (דור, בעלה לשעבר וחבר בהרכב - ד"פ) ואני כתבנו טקסט בעברית. זה היה מעמד מאוד מרגש עבורנו".
"הלחנתי לאותו קדם את 'סינדרלה' ועיבדתי את 'הלילה', וכששני השירים התחרו על המקום הראשון - ידעתי שבכל מקרה אסע לאירוויזיון", אומר המוזיקאי והמעבד אלדד שרים. "שמחתי שחביבי ניצחו עם שיר שעיבדתי, אבל גם הייתי מאוכזב שהשיר שהלחנתי הגיע למקום השני".
"חיפשתי ליצור סאונד אירופי עם קשר ארצישראלי עמוק, כי ידעתי שבאירופה אוהבים לחן ישראלי שנתפס כפולקלור אקזוטי", מספר אבי טולדנו. "באותה תקופה עבדתי צמוד עם שמרית אור על אלבומי 'צלע'. היינו נפגשים מדי יום אצל האמרגן שלמה צח בדיזנגוף, והמשרד שלו, שבו ניצב פסנתר, היה מקום ליצירה. אומנים היו מגיעים, מנגנים ומשמיעים יצירות חדשות. בשיטה הזו יצרנו את 'קרנבל'".
"הקדם היה אחד ההופעות הראשונות שלי עם חלב ודבש, זמן קצר אחרי שגלי עטרי עזבה", מספרת הזמרת לאה לופטין. "זה היה מעמד די מלחיץ, כי הם היו אחרי הזכייה עם 'הללויה' והרבה הונח על הכתפיים. לא ידענו איך הקהל יקבל אותנו בהופעה פומבית ממלכתית ראשונה. הרגשתי שאני בסוג של מבצע. ניסינו עם קובי אשרת ושמרית אור שעבדו איתנו על 'סרנדה', להביא סאונד שונה מזה שהיה ללהקה עם גלי, רוקי יותר".
"בדומה ל'הללויה' חיפשתי מילה בינלאומית שתתפוס באירופה, ולכן 'סרנדה'", מסביר אשרת, ששירו הגיע למקום הרביעי בתחרות.
למקום השישי באותה תחרות הגיע יגאל בשן עם השיר "תן לי", שהפך לאחד מלהיטיו האהובים. מעטים יודעים שזה לא היה הגלגול הראשון של השיר. ב־1976, כשהזמר רן אלירן חיפש חומרים לאלבום חדש, הוא פנה לידידו הפזמונאי יורם טהרלב. הלה הגיש לו טקסט אופטימי שכתב בשם "תן לי את היום הזה".
אלירן הלחין את השיר וכלל אותו באלבומו "זה שיגעון!". למרות הציפייה, השיר לא הפך ללהיט ונשכח. ב־1981, כשבשן רצה להגיש מועמדות לקדם אירוויזיון, הוא פנה לטהרלב שיכתוב עבורו טקסט. טהרלב לקח את אותו הפזמון שכתב לאלירן ושינה אותו קלות. בשן הלחין יחד עם גידי קורן והשאר היסטוריה.
לאחר שהכל עובר חביבי הגיעה למקום השביעי באירוויזיון שנערך בדבלין, נערכו ברשות השידור לקדם הבא, שנערך ב־1 באפריל 1982. לצד שמות מוכרים השתתפו בקדם אומנים לא מוכרים, בהם יואב שמר וחיים צדוק והרכבים שנוצרו במיוחד לתחרות כאיזולירבנד ולהקת קסם. "כשהפקתי את המופע 'ברנשים וחלומות', הייתה רביעייה צעירה ומוכשרת שליוותה את הכוכבים, אז החלטתי להפוך אותם ללהקה", מספר אלדד שרים. "קסם השתתפו לראשונה בקדם השני עם השיר 'בומרנג' ובעוד תחרויות, עד שזה נמאס והתפרק".
עם כל הכבוד ל"קסם", ההרכב האלמוני הכי מוצלח שיצא מהקדם השני היה להקת איזולירבנד, שחבריה היו המעבד והמוזיקאי רוני וייס, הבסיסטים והזמרים מוטי דיכנה ועמי פרנקל והזמרות ריקי מנור ושרית ברוך (סרי). "איזולירבנד נולדה כבדיחה", מגלה דיכנה. "ריקי ואני הקלטנו ג'ינגלים עם רוני וייס באולפן, ואז עלה לנו רעיון מצחיק - לשלוח שיר דאחקה לקדם. קראנו לעמי פרנקל והקלטנו את 'מלודי' לא כהרכב אלא כסקיצה. היינו אחרונים לשלוח את השיר".
"השיר התקבל ללא מבצע", משחזר וייס. "הצעתי אותו ליגאל בשן, אבל כבר היה לו שיר אחר, אז החלטנו להקים להקה שתבצע אותו. לא היינו עסוקים בתחרות ולא עניינה אותנו הזכייה, רצינו ליהנות ולצחוק מהבדיחה שהמצאנו שמופיעה על מסך התוצאות".
"אבל אז התחלנו לקבל נקודות רציניות ונכנסנו ללחץ", מוסיף דיכנה. "היינו קרובים לזכייה. עמי צעק: 'אני לא נוסע, מה אתם משוגעים?'. התחלנו להזיע, כי לא באנו לנצח. בסוף הגענו למקום השלישי והד ארצי החתימו אותנו על חוזה. כך הפכנו ללהקה אמיתית".
איזולירבנד השאירה מאחור להקות ואומנים ותיקים כסקסטה, יגאל בשן, צביקה פיק ויזהר כהן. "אחרי הזכייה באירוויזיון ב־1978 עברתי דרך חתחתים של התמוטטות עצבים וקריסה נפשית", מספר יזהר כהן. "ההשתתפות בקדם הייתה עבורי כמעין תרפיה דרך עמידה על במה. לכן לא ביצעתי את 'אל האור' בהעמדה אירוויזיונית ולא היה בתכנון שלי לנצח, אלא להתמודד עם המשבר. זו הייתה התמודדות קשה וצלחתי אותה איכשהו".
"למרות שהייתי מלך הפסטיבלים תקופה לא קצרה, אני שונא תחרויות", מגלה ששי קשת. "דחיתי את הבקשות והפיתויים להשתתף בקדם הראשון, ובאותה שנה ממש סובבו לי את היד לאחור. נשברתי. למרות התלבושות המרהיבות, ההעמדה הנוצצת, הצוות שלצדי וההפקה המקצועית, הרגש שליווה אותי בהתנגדותי להשתתף לא אכזב, וכשהגעתי למקום הרביעי עם 'הימלאיה', סיכמתי סופית את השתתפותי בפסטיבלים".
על המקום הראשון התחרו אבי טולדנו עם "הורה" וירדנה ארזי עם "מוזיקה נשארת". "יורם טהרלב, שכתב את השיר, רצה שאשיר אותו, והלחנתי אותו כשיר ארצישראלי כמו פעם, כי ידעתי שהעולם צמא לזה", מספר טולדנו, שהגיע למקום הראשון. "מה יותר ישראלי מריקוד הורה? היו בשיר צבעים וכוריאוגרפיה שונים מהמרכיבים הרגילים של אירוויזיון. כל חלקי השיר וההופעה היו שזורים זה בזה כמקשה אחת. זה היה מאוד חד".
קרב הדיוות
הקרב הצמוד שניהלה על המקום הראשון ב־1982 לא הכין את ירדנה ארזי לקדם השלישי שנערך ב־28 במרץ 1983 בתיאטרון ירושלים. ארזי ביצעה את "שירו שיר אמן" שכתבו שמרית אור והנרי ברטר, והיריבה המושבעת שלה עפרה חזה ביצעה את השיר "חי", שכתבו לה אהוד מנור ואבי טולדנו.
בצלאל אלוני, מנהלה של חזה, מספר איך הגיע לידיה השיר: "אהוד מנור נדנד לי לשלוח שיר לקדם, כל יום הוא היה מצלצל אליי ומנסה לשכנע אותי. יום אחד פגשתי אותו ואת אבי טולדנו במשרד של אברהם פשנל. הם השמיעו לי את 'חי', ואמרתי לעפרה 'זה השיר'. עפרה הייתה נעולה על שיר אחר, אבל התעקשתי והיא נכנעה". הסוף ידוע: חזה ניצחה בהפרש של שש נקודות, ביצעה את השיר בתחרות האירוויזיון בגרמניה וקטפה את המקום השני.
בעוד התקשורת פמפמה את היריבות בין השתיים לקראת התחרות, בפועל חזה וארזי חיבבו זו את זו. מעצבת האופנה דורין פרנקפורט, שעיצבה לשתיהן את התלבושות לקדם, מספרת: "ירדנה ועפרה היו נפגשות אצלי בסטודיו, והכל היה סבבה ביניהן. הן דיברו וצחקו והיו לבביות אחת כלפי השנייה. כל היריבות היא עבריינות של יחסי ציבור ורחוקה מהמציאות. יותר מזה: עפרה התקשתה להתחרות בירדנה בקדם, כי אהבה והעריכה אותה. ירדנה התנהגה באצילות ולא עשתה עניין מזה שעיצבתי את התלבושת של עפרה לאותה תחרות. ספק אם אומנים היו מסכימים לכך כיום".
מלבד שתי דיוות הפופ, השתתפו בקדם זה שמות מוכרים כמו ריקי גל, אילנה אביטל וגם הפתעה אחת - פנינה רוזנבלום, בביצוע לשירו של דני רובס "תמיד אישה". השיר אומנם הפך להמנון פמיניסטי, אך לפני כן רוזנבלום נאלצה לחוות את הכישלון הצורם של המקום האחרון.
ב־1984 לא נערך קדם, שכן האירוויזיון נפל על ערב יום הזיכרון לחללי צה"ל. הקדם הבא נערך כעבור שנה בבנייני האומה בירושלים בהנחיית דליה מזור ונתן דטנר. לצד כוכבים עולים כמו דורון מזר, הופיעו בו שועלים ותיקים כמו יזהר כהן, ירדנה ארזי, אריק סיני, לאה לופטין, קורין אלאל, שימי תבורי ולהקת קסם. וגם שמות חדשים, בהם ארבע לב אדום, דלית כהנא ושלווה ברטי.
"אני זוכרת התרגשות גדולה", אומרת ברטי. "למרות הלחץ והמהומה מסביב. זו הייתה תחרות שחשפה אותי לקהל רחב ונתנה לי את ההזדמנות להופיע כמו שרציתי וכמו שאני אוהבת, עד היום".
"זה היה קדם שעורר רעש עוד לפני שיצא לפועל", מגלה יזהר כהן, שביצע בקדם את "עולה עולה", שעמו זכה במקום הראשון בקדם ובמקום החמישי בתחרות שהתקיימה בשוודיה. "בהתחלה הוועדה החליטה כנראה שירדנה ארזי תזכה, ולכן מיקמו אותה עם אומנים אנונימיים ברובם. ואז קם קול צעקה שטען שהוועדה לא כשרה, ובעקבותיו הכניסו אותי ואת 'כמו צועני'. אחרי 'אל האור' הרגשתי שאני מוכן לאירוויזיון, ולמזלי ולשמחתי זכיתי. 'כמו צועני' הגיעו למקום השני, ולמרבה האירוניה והאבסורד ירדנה הגיעה למקום השלישי".
"'עולה עולה' נכתב לפסטיגל", מגלה מלחין השיר קובי אשרת. "הייתה לו כבר הקלטה גמורה על ידי יזהר, אבל אז השמעתי אותו לשלמה צח, והוא אמר 'אתה נורמלי? זה שיר לאירוויזיון!'. אמרתי לו שמפיק הפסטיגל מיקי פלד שילם על האולפן ועל השיר. שלמה אמר: 'אני אטפל בזה', וקנה ממיקי פלד את הזכויות על השיר, וכתבתי לפסטיגל שיר אחר".
אחד הרקדנים בלהקת הליווי של כהן היה הזמר אדם, רגע לפני פריצתו המטאורית. "זו הייתה התרגשות רצינית של מישהו שחולם על מוזיקה ועל במה מילדות ומקבל הזדמנות להופיע בהרכב שמלווה את יזהר כהן בתחרות כזו גדולה", הוא אומר. "זה היה צעד ראשון מאוד משמעותי בקריירה שלי".
"הקדם היה ה־דבר", מתאר דורון מזר. "לכבוד ההופעה עם 'ההילולה' טסתי לרומא במיוחד כדי לקנות חליפה יוקרתית, וננסי ברנדס שהלחין איתי את השיר ואני טסנו ללונדון לעשות מיקס לשיר. השתוללנו כי הבנו שזכייה יכולה להביא אותנו לאירוויזיון".
"הקדם היה מלווה עבורי בהתרגשות היסטרית", מציינת לאה לופטין. "'שיר עמלים' שביצעתי המשיך את הקו שאריק רודיך ואני דגלנו בו. זו הייתה דבקה מהסוג שלא שמעו עד אז. הייתי סקרנית לדעת איך יקבלו את זה, ובסוף הגענו למקום החמישי. הייתי שמחה בחלקי".
גם בקדם זה נולדה להקה חדשה, כמו צועני, שכללה את יגאל בשן, עוזי חיטמן ויונתן מילר. "עליתי לארץ ב־1981, וכבר בחנוכה באותה שנה ליוויתי בשירוויזיון את אריק לביא", מספר מילר. "מאחורי הקלעים פגשתי לראשונה את עוזי חיטמן, שהתלהב מהנגינה שלי ומהעובדה שכעולה חדש הכרתי את המילה 'תוספתן'. יום אחד הוא סיפר לי שכתב עליי שיר. הוא שלח את השיר כמו צועני לקדם אירוויזיון 1983, אבל לא התקבל.
יום אחד קיבלתי טלפון מהמפיק גדי אורון, שהציע לי להשתתף ככנר בתחרות הקדם בהתנדבות, עם אופציה לייצג את ישראל באירוויזיון. הסכמתי. הוא ביקש שאפגוש את יגאל בשן. יגאל הגיע לראות אותי מופיע עם הרכב הקאנטרי הפונדקאים. בהפסקה הוא שאל אותי כמה שאלות והחליט שאצטרף להרכב שהוא ועוזי הקימו".
מילר מגלה כי השלישייה נולדה מחשש: "עוזי לא חשב שהוא זמר מספיק טוב לאירוויזיון. הוא פחד שאם לא יגיע למקומות הראשונים זו תהיה פדיחה, אז הציע ליגאל לשיר איתו כדי להתחלק בפאשלה. אני הצטרפתי ככנר וזמר ליווי. אחרי שביצענו בקדם את 'כמו צועני' והגענו למקום השני, אנשים מתעשיית המוזיקה החליטו להפוך אותנו לשלישייה באופן רשמי".
הקדם של 1986, שהתקיים בתיאטרון ירושלים בבימויו של חגי מאוטנר ובהנחייתם של דניאל פאר ורבקה מיכאלי, היה מתוקשר במיוחד. בין היתר בגלל השמות הלא מוכרים שהשתתפו בו: זמר ים תיכוני ראשון שניסה מזלו בקדם - חיים משה, ותגלית חדשה בשמי המוזיקה המקומית - ריטה עם "שביל הבריחה" והז'קט הסורר.
אבל ההפתעה הגדולה של הקדם הייתה הזכייה של השחקנים מוטי גלעדי ושרי צוריאל עם השיר "יבוא יום", שכתב גלעדי והלחין יורם צדוק. "יורם ואני כתבנו את השיר בשתיים בלילה במסעדה בשכונת התקווה בתל אביב", נזכר גלעדי. "הצעתי אותו לכמה זמרים, אבל אז אשתי אורנה ז"ל והילדים אמרו שאני צריך לשיר אותו. שלחתי את השיר והוא התקבל, ואז חנוך חסון הציע לצרף את שרי צוריאל. לא תכננתי את זה לדואט, פשוט זרמתי. לא היו לי פנטזיות שהשיר יזכה במקום הראשון, לא פיתחתי ציפיות. כשישבנו בתיאטרון ירושלים, אהוד מנור שישב לידי אמר: למה לא משתפים השנה כוכבים בקדם? הוא הראשון שרמז שהשיר יזכה".
למקום השני הגיע "נגני לי, בללייקה", שהפך לאחד השירים המזוהים עם דורון מזר. "שלושה אמרגנים תותחים היו שותפים בהפקת השיר: שלמה צח, יהודה טלית וחיים סבן", משחזר מזר. "הם היו בטוחים שהוא ייקח את המקום הראשון וכבר תכננו חוזים בחו"ל. הייתה גווארדיה שכללה גם את יזהר כהן כבמאי, שמרית אור וננסי ברנדס כיוצרים, אבל למרות הכל, לא זכינו".
למקום השלישי הגיע חיים משה עם "לחיים" של לאה לופנפלד ואבי טולדנו. "חיים פנה אליי כי רצה להשתתף בקדם", אומר טולדנו. "הוא ניסה לחקות אותי בסגנון השירה ובתנועות, וניסיתי להוציא אותו מזה ומהשלווה האופיינית לו. חיים זמר נהדר, אבל כדי להגיע לאירוויזיון נדרשות אנרגיות גבוהות".
ונקדיש רגע לשיר שהגיע למקום האחרון, עם נקודה אחת בלבד - "הלוואי", שהלחין בעז שרעבי למילותיו של אהוד מנור. "הנקודה הזאת הייתה נקודת מפתח, כדור שלג שמתעגל ומתמלא", סיפר שרעבי בסדרה "אירופה לשלוש דקות", "השיר הפך להיות, במחילה, קלאסיקה!".
קדם ירדנה
אם חשבתם ש"יבוא יום" של מוטי גלעדי ושרי צוריאל היה הפתעה - הפתעת ההפתעות הייתה הזכייה של אבי קושניר ונתן דטנר, "צמד הבטלנים", במקום הראשון בקדם 1987 עם השיר ההומוריסטי "שיר הבטלנים" (הופה הולה). "לא תכננו לנצח", סיפר נתן דטנר בראיון שקיימתי עם הצמד לאחרונה. "אחרי שזכינו קמה מהומה מצד שר התרבות יצחק נבון, שאיים להתפטר אם נייצג את ישראל עם השיר 'בדיחה'. בסוף הגענו למקום השמיני באירוויזיון, והוא לא התפטר".
למקום השני הגיעה אילנה אביטל עם "די לי די", ולשלישי מיקי קם עם "קזינו עולמי". "כשליאור ייני התקשר אליי עם הרעיון להופיע בקדם אירוויזיון עם שיר שהלחין הייתי מופתעת", מספרת מיקי קם. "נבהלתי. חשבתי 'אוי ואבוי אם זה יצליח ואצטרך לנסוע לחו"ל'. אבל השיר נורא מצא חן בעיניי. ליאור צדק כשייעד את השיר הזה לי כי התאמתי לז'אנר. לימים הוא הפך לאחד השירים האהובים ביותר במועדוני גייז".
בקדם השתתפו גם אריק סיני, אתי אנקרי, חיים משה וצמד לא חדש בחיים אבל חדש על הבמה - אורנה ומשה דץ, שעשה את הופעת הבכורה הממלכתית הראשונה שלו עם השיר "קופידון", שהגיע למקום הרביעי.
"כילד התפללתי להשתתף בפסטיבלי הזמר, וכשהשתתפנו לראשונה בקדם, זה היה להלך בתוך חלום מבחינתי", אומר משה דץ. "אורנה שלחה שיר לבד כסולנית ואני שלחתי שיר לבד כסולן, אבל אילן גולדהירש, שכתב את 'קופידון', התעקש שנשיר את קופידון כצמד. אורנה ואני היינו בסיבוב הופעות בארצות הברית כשסיפרו לנו שהתקבלנו לקדם. כשחזרנו לארץ והגענו לפגוש את חנוך חסון - התברר שהגענו כצמד".
בקדם של 1988 החליטה רשות השידור לשנות את הקונספט ולנסות משהו חדש. "בגלל שירדנה ארזי אז הייתה בשיא הפופולריות אחרי שזכתה שלוש שנים ברצף כזמרת השנה, החלטנו לבחור בה לייצג אותנו באירוויזיון, הפעם ללא תחרות", מספר חסון.
"קדם ירדנה", כפי שכינו את התחרות, צולם באולפני רשות השידור בירושלים. ארזי ישבה לצד המנחה רבקה מיכאלי שהציגה קליפים של ארבעת השירים: "בן אדם", "היא רוקדת", "מקום קרוב לים" ו"כמו בהתחלה". השיר שזכה ברוב קולות היה "בן אדם".
באים לנצח
שנה לאחר "קדם ירדנה" חזרה התחרות למתכונתה הרגילה. היא נערכה באולפני רשות השידור בירושלים והשתתפו בה אבי טולדנו, ורדינה כהן, חלב ודבש, עליזה אביב וניסים גרמה, לצד זמרים שזו הייתה ההופעה הראשונה שלהם בקדם - ענת עצמון, שלישיית מנגו, הצמד גילי וגלית והאחיות אופירה ורוית יוספי.
למקום השני הגיע אבי טולדנו עם "דיינו", שיר הודיה שהלחין למילותיו של אהוד מנור. "זה בכייה לדורות שהשיר לא הגיע למקום הראשון", טוען טולדנו. "היינו בטוחים שהוא מגיע לאירוויזיון ושיש לו את כל הסיכויים לזכות בתחרות האירופית".
במקום הראשון ולהפתעת כולם זכה הצמד גילי וגלית, שכלל את גילי נתנאל בן ה־12 וגלית בורג, שהייתה אז בת 20. השניים ביצעו את שירו של שייקה פייקוב "דרך המלך", ורבים זוכרים את הרגע באירוויזיון שבו נתנאל בלע את המילים באמצע השיר מרוב התרגשות והסתפק במקום ה־12.
"השיר שלי הגיע לקדם בדקה ה־90", נזכר הזמר ניסים גרמה שביצע את "חולף לו עם הזמן" שכתב, הלחין ועיבד גרי אקשטיין. "הייתי בעיצומן של הקלטות אלבום חדש, וגרי החליט לשלוח את השיר על דעת עצמו. הוא לא שיר אירוויזיוני, אבל תפס".
ב־1990 חזרה רשות השידור על "קדם ירדנה", הפעם עם ריטה, שהייתה אז בשיא הפופולריות. הם שלחו אותה לאירוויזיון עם השיר "שרה ברחובות" שהפך ללהיט בארץ, אך בתחרות הגיע למקום ה־18.
אחרי שנה שוב חזר הקדם המסורתי, ובו התחרו בין היתר אורנה ומשה דץ, אדם, אורי פיינמן, שלומי שבת, אופירה יוספי, שימי תבורי ושלישיית פנצ'ר ההומוריסטית, שכללה את דידי הררי, אהרון קפלן ואמיר כהן. מתחרות זו יצאו לא מעט להיטים בהם "אהבתי האחרונה" של אילנה אביטל, "צעירה" של אלינור אהרוני ו"בלה" של פנצ'ר. "בגלל מלחמת המפרץ עשינו את החזרות במקלט", משחזר כהן.
למקום השני הגיע הזמר אדם עם "יחד נעמוד", שיר שנכתב בהשראת האווירה שאפפה את ישראל בתקופת מלחמת המפרץ. "זה שיר שדיבר על החוזקה שלנו כעם", מספר אדם. "הייתי השיר שפתח את המופע, וזה היה מלחיץ כי ביצעתי אותו בא־קפלה, ביצוע שדורש אומץ. זה עבר בסדר, אבל כשאתה מתחרה מול 'כאן' של דץ ודצה, אין סיכוי לנצח. כששמענו את השיר שלהם בפעם הראשונה, אמרתי לאמרגן שלי שלמה צח שאני רוצה הביתה".
וכמו שחשב אדם, השיר "כאן", שכתב והלחין עוזי חיטמן, הגיע למקום הראשון. למעשה, חיטמן הציע את השיר לארזי בקדם 1988, אך היא דחתה אותו. חיטמן לא ויתר וב־1989 שלח אותו יחד עם הדצים, ושוב נדחה. רק בפעם השלישית הצמד הכריזמטי והמלחין המוכשר הצליחו להשתחל לקדם.
"כשעבדנו על השיר, לא ידענו אם הקדם יתקיים בגלל מלחמת המפרץ", אומר דץ. "למרות אי־הוודאות המשכנו לעבוד ועשינו זאת בקיבוץ באזור הכנרת, שם לא נפלו סקאדים. המלווים שלנו היו נערים בכיתה י"ב וההורים שלהם פחדו והיה המון מתח. אומנם כמפיק השיר היה ברור לי שאנחנו באים לנצח, אבל מהפחד שאולי לא נקבל נקודות כתבנו על שלטים 'תודץ' ו'תודצה', להראות לקהל שאנחנו לא מאוכזבים".
"בשלב ההצבעה ישבנו ליד השולחן של הדצים והיה ברור שהם זוכים", נזכר אמיר כהן מפנצ'ר. "כבר סגרתי איתם שאבנה לשיר רמיקס. הדצים הקליטו מחדש את השיר בעברית ובאנגלית. הוא היה שישה שבועות במקום הראשון במצעד".
בקדם הבא, שנערך במרץ 1992 היו שלושה שמות מועמדים לניצחון: דפנה דקל עם "זה רק ספורט", ענת עצמון עם "התקווה" וירון חדד עם "זודיאק". הדרמה העיקרית התרחשה בין דפנה דקל וענת עצמון. "זה היה קדם לא פשוט", אומר קובי אשרת, שהלחין את "זה רק ספורט". "השיר של ענת עצמון זכה במקום השני והיא הגישה נגדנו צו לבית משפט בטענה שהשיר ארוך ב־17 שניות מהמותר, ודרשה לפסול אותנו. המזל היה שהשופט כנראה חיבב את דפנה ופסק לטובתנו".
ממשיכים ל־1993. מהקדם זכורים הלהיטים "ארטיק קרטיב", שביצע צביקה פיק, "חי את מה שיש" של שימי תבורי ו"ריח וצבע", שביצע דורון מזר.
"בזמן הקלטת אלבום השמיע לי אורי קריב את השיר", מספר מזר. "אמרתי לו: 'תקשיב טוב, אני שולח את השיר הזה לקדם'. למעשה, שלחתי לאותו קדם גם את 'ירדנה'. היה להם קשה לבחור כי גם 'ירדנה' היה שיר חזק".
בדומה לתחרויות הקודמות, גם בקדם זה ההימורים לא חזו את המנצח. "הייתי בטוח שאזכה עם השיר 'עד'", אומר הזמר אדם שהעפיל למקום השלישי. "גם כי הוא היה שיר מצוין וגם כי ברשות השידור היו בטוחים בכך. כשראלף ענבר מתוכנית המתיחות ההולנדית 'בננה ספליט' החליט לעבוד על הנציגה ההולנדית באירוויזיון, הוא רצה שהזוכה הישראלי ישתתף במתיחה. חנוך חסון המליץ עליי, כי היה בטוח שאזכה, אז הערוץ ההולנדי פינק אותי בטיסה במחלקה ראשונה ובתשלום על החוויה. הוצגתי כנציג הישראלי לאירוויזיון עוד לפני שהקדם התקיים, וזה נתן לי הרגשה שזה שלי".
"היינו בתיקו צמוד עם שרה'לה שרון", מתאר אורי קריב, המלחין של "ריח וצבע". "נקודת ההצבעה האחרונה הייתה בתל אביב וחשבתי שזה בכיס שלנו, כי לא האמנתי שהקיבוצניקית תקבל את רוב הקולות דווקא מתל אביב - והתבדיתי".
שרון הופיעה כסולנית להקת שירו, שהוקמה במיוחד לקדם. כשהתבשרה על הזכייה, אמרה שרון בפרץ התרגשות: "הפרחים לצה"ל". "זוכרים לי עד היום את המשפט 'הפרחים לצה"ל', שנאמר כי שני הבנים שלי היו אז בצבא: אחד בסיירת מטכ"ל ואחד בסיירת גולני", היא מספרת. "חשבתי לעצמי: 'איך אפשר לקיים אירוע כזה בלי החיילים ששומרים עליך?', וכמו שקיבלתי את הזר עם הזכייה אמרתי מה שאמרתי. זו הייתה התרגשות גדולה עבורי: קיבוצניקית מהפריפריה זכתה בשיר שאת המילים והלחן שלו יצרו יורם טהרלב ושייקה פייקוב, קיבוצניקים לשעבר. השיר היה מעין סימן קריאה לשירה בציבור. זה היה המסר שלי".
בתחרות האירוויזיון שנערכה באירלנד הגיע השיר למקום ה־24, המיקום הנמוך ביותר שאליו הגיעה ישראל בגמר. בשל כך נבצר מישראל להשתתף באירוויזיון 1994, ולא הייתה הצדקה לקיום הקדם.
אקי אבני ומיכאלה ברקו הנחו את הקדם של 1995, שבו השתתפו בין היתר אלי לוזון, לאה לופטין ועופר לוי, וסי היימן. על המקום הראשון התחרו דנה אינטרנשיונל עם "לילה טוב, אירופה" והזמרת ליאורה עם "אמן".
"'לילה טוב, אירופה' נכתב במקור ללהקת דרמה, שהקים עופר ניסים", מגלה יואב גינאי, שכתב את השיר. "מיד אחרי שהלהקה התפרקה, החלטנו להעביר לדנה אינטרנשיונל את השיר שיועד לקדם האירוויזיון והטקסט שלו נכתב כדי להישמע טוב גם לאוזניים זרות. דנה הייתה בשיא הפופולריות שלה וכמעט כולם ניבאו לה זכייה. אפילו העיתונים הכריזו על כך. אבל הביצוע שלה על במת הקדם לא הוציא ממנה את מאת האחוזים, והיא הגיעה למקום השני. בדיעבד זה עשה איתה חסד, כי זה נתן לה שלוש שנים להתבשל עד שזכתה עם 'דיווה'".
"הייתי אומן אנונימי בין שמות מוכרים", משחזרת הזמרת ליאורה (סימון), שזכתה במקום הראשון עם "אמן". "באותה תקופה הייתי חתומה במשרד של שלמה צח והוצאתי את האלבום הראשון שלא עורר יותר מדי הדים. כששלמה השמיע לי את השיר, מיד התאהבתי בו. האנונימיות שלי בלטה בקדם, אבל זה לא השפיע על הנחישות שלי. למחרת כבר כולם הכירו אותי".
הקדם הבא הופקד בידי המנחים רון לוינטל וטל מן. בדומה לקודמו, גם קדם זה טמן בחובו הפתעה, כשבמקום הראשון זכתה זמרת מתחילה ואלמונית בשם גלית בל, ששירה "שלום, עולם" גבר על שמות כמו דורון מזר, אוף שימחעס ואילנה אביטל. "הייתי קצינה בצבא, ובן זוגי אז סא"ל אייל מדני היה קצין חינוך בפיקוד הצפון", אומרת בל, כיום גלית שלום.
"אייל הציע לי להקליט שיר שכתב ונכנסנו לאולפן בצפון, הקלטנו סקיצה וזהו, שכחתי מזה. כעבור כמה חודשים צלצל אליי חנוך חסון ובישר שהשיר התקבל לקדם אירוויזיון. חשבתי שזו התלוצצות, הייתי בטוחה שעובדים עליי. רק אחרי שדיברתי עם אייל והוא אישר שזה נכון, הבנתי שאני באמת בקדם. הייתי נורא בתולית ותמימה, וזה בלט בביצוע שלי, לא כמו השועלים הוותיקים שהשתתפו שם. באתי ליהנות מהחוויה".
לרוע מזלה, בשנה זו החליטה הנהלת האירוויזיון לערוך הצבעה מוקדמת של צוותי שיפוט מכל המדינות המשתתפות ולנפות מהתחרות את השירים שהגיעו לשבעת המקומות האחרונים. "שלום, עולם" נשר בשלב הניפוי ולא השתתף בגמר. "התאכזבתי ונעצבתי", היא מודה. לאחר התחרות פרשה מעולם הבידור וכיום היא מנהלת חטיבת שירות ביבואנית רכב גדולה.
כעבור שנה שוב ישראל נעדרה מהאירוויזיון, זאת מאחר שהתחרות אמורה הייתה להתקיים ביום השואה.לאחר היעדרות של שנתיים מהאירוויזיון, החליטה רשות השידור לבחור בעצמה את נציגיה לאירוויזיון. דנה אינטרנשיונל נבחרה עם השיר "דיווה" וחוללה היסטוריה כשזכתה באירוויזיון שנערך בבריטניה.
ב־1999 בחרה הוועדה בלהקת עדן, שהגיעה למקום החמישי בתחרות האירוויזיון עם השיר "יום הולדת". וב־2000 נבחר השיר "שמייח" של להקת פינג פונג, שהגיע למקום ה־22 באירוויזיון שהתקיים בשוודיה.
לנוכח הכישלון הוחלט ב־2001 להחזיר את הקדם בפורמט הידוע, ובדצמבר נערכה התחרות בהנחיית דץ ודצה. להקת חמסה, שהשיגה את המקום השלישי עם "דרבוקה", ומיכל אמדורסקי היו אז בשיא פרסומם, ויתר המשתתפים היו אומנים ותיקים כמו דפנה ארמוני וגבי שושן, או אלמוניים כמו ורד גובר, שהגיעה למקום השני עם "בין החלומות", סגיב כהן (טרם פרסומו) וטל סונדק, שהפתיע את כולם כשקטף את המקום הראשון עם השיר "אין דבר" שכתבו שמרית אור ויאיר קלינגר.
"הייתי בתחילת הדרך", מציין סונדק. "זה היה באינתיפאדה השנייה, עם הרבה פיגועים. לפני העלייה לבמה צפינו בחדשות. מבחינתי לעלות עם השיר היה עוצמתי, כי הוא נכתב עבור המדינה שלנו וראיתי בכך משימה, לשמח לבבות. הדצים ניגשו אליי אחרי החזרה הגנרלית ואמרו לי: 'תתכונן', האמנתי בשיר והם נתנו לי זריקת עידוד שאולי יש סיכוי שאהיה בין המועמדים לזכייה. הקדם היה בחמישי, ובשישי הבית היה נראה כמו חדר לידה. קיבלתי מלא פרחים ומי לא צלצל אליי? אפילו המורה מכיתה א' והגננת מהגן. עברתי בן לילה מאלמוניות מוחלטת לנציג ישראל באירוויזיון".
ב־2002 ועדה פנימית בחרה בשרית חדד לייצג אותנו באירוויזיון עם "נדליק ביחד נר", ובשנתיים הבאות חזרה שיטת "קדם ירדנה". ב־2003 נשלח לאירוויזיון ליאור נרקיס עם "מילים לאהבה", וב־2004 דוד ד'אור עם "להאמין".
הקדם חזר למסכים ב־2005 עם שמות שכולם מכירים. מורן אטיאס ודידי הררי המנחים העלו לבמה את זהבה בן, רינת בר, מיכל אמדורסקי, רינת גבאי, להקת גאיה, מירה עווד ועוד. למקום הראשון הגיעה שירי מימון עם "השקט שנשאר". לאור הצלחתה באירוויזיון - מקום רביעי - הוחלט ברשות השידור לקיים שוב את הפורמט הידוע. ובמרץ 2006 נערך הקדם בהנחיית יעל בר זוהר ועדן הראל. מי שניצח בגדול היה אדי באטלר, אקס להקת עדן עם שירו "זה הזמן".
חידוש הכרחי
בשנת 2008 הוחלט לראשונה לשדר את תחרות קדם האירוויזיון בערוץ 2, כשיתוף פעולה בין רשות השידור להפקת "כוכב נולד". במתכונת זו הופק קדם פרטי שבו האומן הזוכה יציג מספר שירים לבחירת הקהל וצוותי השיפוט.
"הבנתי שהפורמט הישן כבר לא עובד ולא רלוונטי, וצריך לרענן ולחדש אותו וכך להגדיל את הסיכויים לזכות", מספר המפיק יואב גינאי. "זה היה צעד הכרחי, ושיתוף הפעולה עם ערוץ 2 אפשר זאת. ועובדה, עד היום השיטה עובדת". בקדם הזה זכה בועז מעודה בשיר "כאילו כאן". אחרי שנה ועדת רשות השידור בחרה לבד את נציגינו לאירוויזיון, אחינועם ניני ומירה עווד, שביצעו את השיר "עינייך" בעברית, באנגלית ובערבית.
הראל סקעת, אקס "כוכב נולד" נבחר ב־2010 לייצג אותנו באירוויזיון לאחר קדם פרטי שבו נבחר השיר "מילים" שהגיע למקום ה־14 באירוויזיון.
תנועת הנדנדה נמשכת: ב־2011 חזרה המתכונת הקלאסית של הקדם ושודרה בערוץ 2. דנה אינטרנשיונל זכתה עם השיר "דינג דונג", שהעניק לה את הזכות להשתתף בפעם השנייה בתחרות אך הפסד ראשון כששירה לא הצליח להעפיל לשלב הגמר.
מאז היו ניסיונות לבחירת שיר בשיתוף פעולה בין תאגיד השידור לערוץ 12 עם התוכנית "הכוכב הבא לאירוויזיון". אחרי נדב גדג' ("Golden Boy"), חובי סטאר ("Made Of Stars") ואימרי זיו ("I Feel Alive") הגיעה נטע ברזילי, שזכתה במקום הראשון באירוויזיון עם השיר "Toy". ב־2019 ייצג את ישראל קובי מרימי, זוכה התוכנית עם "Home", ועדן אלנה נבחרה בשנה שעברה אך לא השתתפה באירוויזיון שבוטל בעקבות הקורונה. השנה שוב החליט התאגיד לנתק את שיתוף הפעולה עם ערוץ 12, והחזיר את הקדם הפרטי.
"חבל שהדור של היום לא זוכה לחוות את הקשר החזק שהיה בין משתתפי הקדם", אומר יזהר כהן. "המפגשים בינינו היו יצירתיים והובילו לשיתופי פעולה, חיינו יחד את האומנות שלנו".