ניסו, שנולד בשנת 1920 באיי קורפו שביוון, איבד את הוריו שנספו בשואה במחנות ההשמדה אושוויץ-בירקנאו וניצל ממוות ולו בשל העובדה שידע לשיר ולנגן על גיטרה ובהוראת הנאצים צווה לשיר ולנגן בעוד אחיו היהודים מובלים למשרפות האכזריות ולתאי הגזים האימתניים.
טראומת המלחמה ואובדן משפחתו היכו בו משך כל חייו, אולם המוזיקה הייתה מקום המפלט השפוי היחיד שלו במציאות האכזרית של אחרי מלחמת העולם השנייה.
עם קום המדינה עלה לישראל והחל להופיע ברחבי הארץ, להקליט שירים פופולאריים כ"הקסם השחור" (שנוסחו העברי נכתב במיוחד עבורו על ידי אברהם ברושי) שלימים בוצע על ידי ג'קי מקייטן, זהר ארגוב ואייל גולן, וכן שירים כ"ירח אדמוני", "הפרח פורח", "רומבה טמבה" ו"בדידות" שנוגנו בלי הרף בתחנות הרדיו של שנות ה-50 וביססו מעמדו כזמר מבוקש ואהוד.
בשנות ה-60 פרש מעולם המוזיקה ועבד במשך שנים רבות בבנק, אך הוסיף לשיר ולנגן לבני משפחתו וחבריו. הוא הלך לעולמו בשנת 1998.
בפרק הנוכחי של "מילים ולחן" חזר דודי פטימר, שתיעד פועלו ומורשתו, אל סיפורו המרגש ואל שיריו הידועים (והסיפורים מאחוריהם) וכן שוחח עם בתו, ג'וליה בראשי, שסיפרה על אביה ועל הקשר ההדוק והטרגי שלו למוזיקה.