השיר "היו זמנים" של חיים חפר ומשה וילנסקי נחשב לאחת הקלאסיקות הגדולות מימי מלחמת השחרור, כשבוצע במקור על ידי "הצ'יזבטרון" (עם רבקהל'ה קרמר, נעמי פולני, גדעון זינגר ושייקה אופיר, בין השאר) וזכה ללא מעט גרסאות מוצלחות כשל יפה ירקוני, שושנה דמארי ואף אילנית ושרית חדד.

הבוקר שחררה נועה קירל, במסגרת שירותה בלהקה הצבאית את השיר בעיבוד עכשווי ועדכני לציון 80 שנה להקמת הפלמ"ח. הביצוע החדש שונה לחלוטין מהביצועים הפומפוזיים המוכרים ועם זאת מביא אינטרפרטציה חדשה, מרעננת, עכשווית שמנגישה את הטקסט והלחן המופלאים האלה לדור הצעיר שאין מצב שהיה מכיר (לצערי) את השיר אלמלא הביצוע העכשווי.

קירל עשתה זאת בעבר ב"כפולה" עם "פה בארץ חמדת אבות" ועכשיו ממשיכה להוכיח כמה היא מייצגת בשיא תפארתה את ארץ ישראל היפה והעכשווית. אהבתי!

סטטיק ובן אל תבורי שחררו השבוע את "קקטוס", שיר חדש שלהם, שאני חייב להודות שמההתחלה קצת התקשיתי לעכל אותו כי הוא שונה משירי הפופ הידועים והמוכרים של הצמד, אלא נוטה יותר לעולם שממנו באו בהתחלה, היפ הופ. 

בניגוד לשירי הפאן שהשניים תמיד נהגו להקליט ולסחוף עמם קהל מאזינים רחב, השיר הזה אמנם יותר מקורי ברעיון שלו וכולל טקסט מעולה, אבל הביצוע די חלש, טכני ונטול תשוקה, הלחן לא כל כך מתרומם לאנשהוא (למרות שהבתים קליטים מאד, לטעמי) ואין את השלהבת הקבועה של הצמד, כך שאמנם הניסיון להמציא עצמם מחדש מבורך – אבל הפעם זה פחות הלך להם, לדעתי.

אחרי מספר שירים שלא כל כך התחברתי אליהם, שרית חדד "חוזרת לעצמה" עם "ככה בלי שלום", בלדה קליטה, מלנכולית עד דמעות והמון המון רגש שנשפך מלבה ומלבו של היוצר אושר כהן שכתב עמה את השיר. 

בשיר יש את כל מה שנדרש מלהיט: גם פזמון שקל לזמזם, גם ביצוע מלא נשמה וגם לחן שמתחיל בקצב איטי ומתפתח מבחינה הפקתית בצורה שמוציאה מחדד את המיטב שבה. פשוט שיר מעולה!

אחרי שני שירים קצביים ומהנים ("ג'וני" ו"חדרה"), בר צברי חוזר למקורות שדרכם התוודענו אליו לפני מספר שנים, הבלדות המסולסלות ו"ניצוצות" שלו הוא פשוט שיר מעולה ואיכותי, גם מבחינת הטקסט והאיכותי שעוסק במחשבות שבין אדם לאלוהיו (כך אני מבין, לפחות), גם מבחינת הלחן שנע בין בלוז לשירה עם ע' ו-ח' מודגשות וגם בשל הביצוע העוצמתי שמוכיח את הווקאליסט המעולה שצברי. 

קובי פרץ תמיד היה חזק בשירי קצב קלילים שנועדו לנסוך במאזין אווירה צוהלת ובשירו החדש "כל המדינה על הרגליים" הוא מצליח לעשות זאת היטב. הטקסט לא מי יודע מה מעניין כמו המוזיקה הקליטה, החפלתית והביצוע הסוחף של פרץ שמצליח להרים למאזינים. 

זה לא יהיה אחד הלהיטים הגדולים שלו אבל זה שיר שתפור היטב למידותיו ומזכיר מדוע הוא אחד מחלוצי הפופ-דאנס הים תיכוני בישראל.