אביב אלוש באחד המרעננים הכי מגניבים וגרוביים לתקופה זו שכוללת המון אחדות, פטריוטיזם ומעבר בין ימי שכול לחגיגת עצמאות. השיר "עם אחד" צועק את זעקתו האישית של אלוש שמטיף להדגיש את הדומה והשווה בין כולנו ופחות את השוני (שלא חסרים לו מעריצים) בשיר פופי קיצי, קליט ומתקתק ביותר שאי אפשר שלא לרקוד לצליליו. אלוש, שכתב והלחין את השיר, מוכיח את כישרונו הרב (והידוע) כפרפורמר וכמבצע, אך גם כיוצר חד וראוי להערכה.
מוש בן ארי, שממעט להוציא שירים בתדירות גבוהה, חבק השבוע את "יורד לסיני" שיצרו עבורו אביב בכר, עמית שגיא ואליעד נחום. הטקסט מאד הולם את הלך הרוח וההוויה של בן ארי, הכמיהה להתבודד במדבר ולרבוץ בחופים (לבן אדם יש חוף משלו) אך המנגינה פחות מצליחה לסחוף או לעניין, למעט הפזמון שמתרומם חצי קלאץ'. הבתים לא כל כך מסקרנים את המאזין להמשיך ולהקשיב להתפתחות השיר, כאילו משהו חסר בו ואולי זו האנרגיה והטבעיות של בן ארי שלא נשמע במיטבו. פספוס.
בן זיני ומאור אדרי חברו יחד להקלטת שיר משותף שאפשר להגיד עליו הכל: טראש, צורם, טעון זיופים (מצד זיני), אידיוטי ומטופש – והכל יהיה נכון.
במקום לנסות ולמנף שיתוף פעולה לשיר טוב, השניים מעדיפים ליפול לנוסחתיות משוועת חסרת עניין הכוללת חריזה מאולצת ("שחקנית, תזמיני לי מונית". אגב, בעברית תקנית זה אמור להיות 'הזמיני', אבל שיר עילג מכוון לקהל עילג שבטח לא ישים לב לכך) ובעיקר פזמון אנמי, שבלוני ונטול כל רגע מעניין. מניח שהמאזינים העיקריים של השיר, בני הטיפש עשרה, יאכלו כאפה כשיגדלו ויבינו שהם טרחו לבזבז 3:43 דקות על השיר הזה.
רותם כהן הקליט במסגרת הפרויקט של המוזיקאי אליה רוסיליו ("המחברת של אליה") את הבלדה היפהפייה, הנוגה והמרגשת "הכל היה אחרת" שכוללת לא רק טקסט איכותי, מטאפורי וכן, אלא גם לחן שמצליח לשרת היטב את המילים שמקבלות משמעות נוספת בתקופה של שכול (על אף שכהן שר בלשון נקבה על יחסים של בינו לבינה, להערכתי). הביצוע העוצמתי, המלטף ורווי האמוציות והסנטימנטים מצליח לגעת בלב ולרקום שיר פשוט מעולה.