עם סיום המבצע הצבאי והחזרה לשגרה, הוציאו הבוקר (שלישי) עומר אדם ונועה קירל שיר תקווה בעברית ובאנגלית, המשלב את מילות ההמנון - "התקווה", ונראה שאין זמן מתאים יותר לאחר שנה קשה וחודש קשה ביותר שעברו על מדינת ישראל, על החיילים וכוחות הבטחון ועל אזרחי המדינה כולה.
זהו שיתוף הפעולה הראשון בין הזמרים שמעניקים תקווה לעם ישראל בדיוק בשבוע שבו הסתיים המבצע הצבאי בעזה. השניים החליטו כי תרומה מהכנסות השיר תועבר לאגודה למען החייל.
ומה חשב על השיר מבקר המוזיקה של "מעריב" דודי פטימר?
מאז שיצא הדואט המשותף של עומר אדם ונועה קירל שמבוסס על ההמנון הלאומי שלנו, קיבלתי לא מעט הודעות והצעות לשוחח ברדיו ולחוות דעתי על השיר אך פחות זרמתי. מדוע? יש לכך אינספור סיבות, אבל הבולטת היא שכשמדובר בהמנון של המדינה שלי, ולא משנה באיזו וורסיה, אני לא מרגיש מספיק ראוי כדי להעביר ביקורת.
לאורך השנים שמעתי אינספור גרסאות מגניבות להמנון, החל מגרסה טוניסאית עם מילים מחורטטות בעברית קלוקלת, דרך ביצוע ביוונית ובאיטלקית וכלה בגרסה ביידיש. כל הגרסאות, שונות לחלוטין מהמקור, מעוררות בי רגש מסוים כי עדיין מדובר בהמנון שלנו.
לכן, לא הרגשתי מספיק ראוי לשפוט את העובדה שנועה קירל ועומר אדם, שניים מהכוכבים הגדולים שלנו, החליטו לקחת את השיר, לסמפל אותו לתוך פופ מקורי בלועזית והפקה מוזיקלית עכשווית ולהוציאו לאור.
מלבד העובדה שבקומוניקט נכתב בשוגג כי מקורו של הלחן הוא רומני עממי בעוד מדובר בלחן ספרדי מהמאה ה-14 (תחקרו קצת לפני שלוקחים מידע מגוגל כמו רובוטים), אני די מעריך את הביצים והאומץ לקחת שיר אייקוני כל כך, לפרק אותו לגורמים, לסרס אותו ליצור מעין סימפול מקורי ועכשווי שעומד כיצירה בפני עצמה.
לא צריך להסתכל על הגרסה הזו כ"קאבר" כי היא ההיפך מכך: הצוות שעמל על השיר בחר לקחת את מסרי השלום והתקווה, להכניס את האלמנט הישראלי –יהודי שמאפיין אותנו ולהוציאו לעולם. בימים בהם ההסברה הישראלית נאבקת קשה להילחם נגד ההסברה האנטי ציונית, שיר כזה הוא ממתק יחצ"נותי איתן עבורנו וככזה – הוא משרת היטב את המטרה.
אם תשאלו לדעתי האישית על השיר מלבד החשיבות, המשמעות והמקוריות שבו? ובכן אני אוהב את הקטע הלועזי בשיר אבל את הביצוע העברי של השניים להמנון – ממש לא. הם שרים זאת בחפיפניקיות מזלזלת, בלי רגש וכוונה ואפילו מביישים את הזמרים שבטקסי בית ספר מבצעים את השיר ברגש.
נכון, שניהם מעולים ווקאלית אבל הייתי מצפה ליותר השקעה ורגש בביצוע הקטע של ההמנון כי בכל זאת, מדובר בקודש הקודשים.
נכון, זה לא "כוס התה" שלי לשמוע את ההמנון של מדינתי הופך ליצירה אחרת ושונה לחלוטין מהאידיאלים שלו, אבל הפעם, זה לא משנה אם השיר טוב או גרוע – הוא משרת את ישראל בעולם וזה מה שחשוב. כי בתכלס, ההמנון שלנו קיים מאות שנים אבל השיר הזה יישכח בעוד שבוע, אז לפחות שישרת את מטרתו וייעודו עד אז.