"יש אצלנו שילוב של מוזיקה, הנכתבת במיוחד לנו, שירים ממסורת העדות בישראל והרבה זמר עברי עם עיבודים, ההולמים גוף כשלנו, לא סתם לחלק קולות, כפי שקורה לא פעם. הביצועים שלנו נובעים מתהליכי-עומק בניגוד לתרבות האינסטנט של כוכב נולד".

כך, בראיון ב-2008, אמרה מיה שביט - מנצחת המקהלות, שהלכה לעולמה בגיל 86 - על מקהלת "העפרוני", שאותה ייסדה ועליה ניצחה שנים רבות. כמעט כל חייה היו קשורים בשירת המקהלה. זה התחיל בילדותה בקיבוץ מעברות, שם גדלה על המוזיקה של המלחין חבר המשק, נסים נסימוב. "אני זוכרת את עצמי כילדה בת עשר משתתפת לפני קום המדינה בביצוע היצירה שלו, 'שיר השירים", העידה. "הקסם של מה שקולות יכולים לעשות ביחד מושך אותי מאז אל המקהלה".

שביט שרה 14 שנה במקהלת "רינת" והייתה תלמידתו המובהקת של מייסדה ומנצחה, גארי ברתיני. "אי אפשר לתאר את המוזיקה בישראל בלי המהפכה שגארי חולל", ציינה. "אם המקהלות כאן היו בסגנון של מקהלות-פועלים, גארי בשובו ארצה מלימודים בפריז אצל נאדיה בולאנז'ה צבע את שירת המקהלה בארץ בצבעים  שונים לגמרי ממה שהיו, כשפתאום בא ולימד אותנו את המדריגלים של מונטוורדי".

"לא הופתעתי", הוסיפה. "כבר בהיותי תלמידת י"ב הייתי נוסעת אליו, לתל-אביב, פעם בשבוע מהקיבוץ ולומדת ממנו ניצוח. כל מה שעשיתי ואני עושה מאז בתחום זה בזכותו, מי שהיה לי בית-ספר לשירת-מקהלה ממדרגה ראשונה. מאז שיעורי הניצוח אצל גארי, כנערה בת 17, לא הורדתי את הידיים".

שביט הקימה ב-81', ממש עכשיו לפני 40 שנה, את מקהלת "העפרוני", שהייתה גולת הכותרת של חייה. "זה היה בהשראת ביקור בישראל של מקהלת 'טאפיולה' מפינלנד", שחזרה. "היה בה משהו שרציתי לעשות כמותו בארץ. ההתחלה של 'העפרוני' הייתה כשדפקתי על דלת המנהל בתיכון האזורי שלנו, במדרשת רופין ואמרתי לו שברצוני להקים ללא שכר מקהלה מבנות המוסד. כל מה שביקשתי ממנו היה שייתן לי את הבנות לשיעור אחד בשבוע".

מאז זוהתה שביט - שהורתה במוסדות שונים, בהם האקדמיה למוזיקה - לחלוטין עם המקהלה יצירת-כפיה, שעליה ניצחה מסביב לעולם, עד שהייתה למעין מקהלת-ייצוג של ישראל. השיא היה כששמונה מבנותיה שרו ב-94' באוסלו, בטקס שבו הוענק פרס נובל לשלום ליצחק רבין, לשמעון פרס וליאסר ערפאת.

בלי לערב פוליטיקה, שביט "עשתה שלום" בדרכים מוזיקליות משלה. מה שהחל בקשר עם מקהלה מנצרת, חצה לימים את הקו הירוק, כולל קשר הדוק שהיה לה עם מנצחת מבית-לחם ונסיעה של בנות "העפרוני" עם מקהלה משפרעם להופעות בחו"ל.

שביט נזהרה מלהפריח סיסמאות לחלל האוויר. "לא תשמעו אותי אומרת שאפשר לעשות שלום דרך מוזיקה", סחה. "זה גדול מדי עלי. אבל מדובר בני-אדם ובתרבות שנמצאת ממש מעבר לדלת. לדעתי, זאת חובה שהתלמידים בישראל ילמדו בבתי הספר ערבית כפי שהם לומדים אנגלית".