הגיטריסט, המוזיקאי, הזמר והמלחין ישראלי גרי אקשטיין נפטר הבוקר (שני), בגיל 73. אשתו אורנה אישרה בשיחה למעריב את דבר מותו.
אקשטיין נולד ב-1949 ברחובות. בשנות השישים היה שותף במספר להקות: "כובשי הקצב", "המטפסים", "להקת תל אביב", להקת "מטריות", להקת "הכוכבים הכחולים" ולהקת "הנסיכים". ב-1975, הקים שלישייה בשם "קליידוסקופ" עם יוסי מנחם בבס, ויעקב אגת בתופים.
בשנות ה־70 וה־80 היה אקשטיין אגדת רוק שהביא לארץ ניחוח אמריקאי בלוק, במבטא ובצליל. הוא סיפק לא מעט להיטי ענק שהפכו קלאסיקות, בהן "אני הולך לבית שאן", "קפטן ג'ק", "היום זה היום", "בוגי איתי הלילה" והדואט עם שלמה ארצי "פתאום כשלא באת". הוא הוציא עשרה אלבומים, האחרון בהם יצא ב–2012, ארבע שנים אחרי שלקה באירוע מוחי שהגביל את תנועותיו.
בשנת 2015, עירו חולון, העניקה לו את תואר "יקיר העיר", ובחודש יולי האחרון, זכה בפרס אקו"ם על "תרומתו ליצירה ולתרבות הישראלית". עמיתו, הזמר שלמה ארצי, ספד לו: "הנה הצער. כי הלכת לעולמך, גרי אהוב לב. ואני עם הדמעה על הרגע הלא נשכח שבו כשנכנסת לאולפן הרמת בקולך הייחודי את "פתאום כשלא באת" בפתיחת השיר.
"כשניגנת ויצרת בגיטרה שלך את הסולו המרקיד והמתוח בסוף השיר "צוותא", סולו שקבע סטנדרט חדש בנגינה שלא היה עד אז ומעל לכל - החיוביות. הרצון להיות נוכח בשיר. האישיות הכובשת שהייתה כולה אהבה למוזיקה, אנשים ושירים. ככה אזכור אותך תמיד, קפטן ג׳ק הנפלא... גרי אקשטיין האיש האהוב והחבר המיוחד למסע הקסם ההוא אז...", הוסיף.
בראיון שערך במעריב בשנת 2018, חשף אקשטיין כי "אני נאבק על חיי, והדבר היחיד שאני מייחל לעצמי זה לחיות עוד קצת. כיום רק 7% מהכליות שלי מתפקדות, והאחוזים הולכים ויורדים". שנה קודם לכן, פרסם אחיו קריאה נואשת לציבור בחשבון הטוויטר שלו וביקש בדחיפות תורם כליה שיציל את חייו.
עוד סיפר כי "שלושה ימים בשבוע יש לי טיפולי דיאליזה בבית החולים, כל אחד מהם אורך כמה שעות. שם יש לי זמן להיכנס לפייסבוק ולהתעדכן בכל מה שקורה ברשתות החברתיות. בשאר הימים אני נח בבית. אני תשוש פיזית ונפשית, ואין לי הרבה כוח וחשק להסתובב בעיר. טוב לי בבית, על הספה ומול הטלוויזיה".
