פיינליסטית "הכוכב הבא" (לא לאירוויזיון) ואלרי חמאתי, שכישרונה הראוי והכביר הובא לידי מדינה שלמה בתכנית, השיקה בימים אלה שיר חדש, ראשון כ"ידוענית" – "ככה לוותר". מדובר בשיר פופ מיינסטרימי ועכשווי, רומנטי, המושר ברובו בעברית ובסופו בערבית, ועם זאת הוא מצטייר לפרקים כבדיחה או פרודיה מ"ארץ נהדרת". בין הבתים הרציניים על אהבה, משורבבות מילים לא כל כך קשורות: "אה יא באבא" המושר באמצע קטע רציני או "רק תבוא ותגיד לי, יא חביבי יא בינתי" (הרי "חביבי" מיוחס לזכר ו"בינתי" מיוחס לנקבה, אז או שיש פה משבר מגדר רציני או מישהו מיוצרי השיר לא כל כך מבין עברית..). 

מצד שני, אני לא מצפה ליותר מדי עברית מינימלית, שכן בקומוניקט שנשלח לתקשורת נכתב כי לואלרי יש "קול ייחודי עם תביעת אצבע שלה". תביעת אצבע, כן? 

בכל מקרה, מבחינה מוזיקלית והפקתית השיר מצוין ותפור למידותיה של חמאתי, מבחינה טקסטואלית הרבה פחות, כך שזה לא בדיוק סיפתח טוב לנצל את המומנטום של "הכוכב הבא" ואף מאכזב לטעמי, אבל היא מאד מוכשרת ובהקשר שלה, עוד לא אבדה תקוותי. 




"סוף הפילטר" הוא שירה החדש של נוי פדלון, המושר על ידה בגוף ראשון מדבר, או ליתר דיוק "מדוקלם" על ידה, בטקסט מופתי ולחן יפהפה שמתחיל כאמור במעין הקראת טקסט ומתפתח לפזמון עוצמתי. 

פדלון, בקולה הבכייני (הפעם לא בקטע רע) האופייני מוציא את מיטב האמוציות מעצמה, ומבצעת את השיר בכנות וטוטאליות סנטימנטלית שהופכות אותו לאחד הדברים הכי טובים שהוציאה, וזה כל כך הולם אותה.




בהאזנה ראשונה וגם שנייה, די השתעממתי מהשיר החדש של אגם בוחבוט ושחר סאול "באתי להציל אותך", שכן הוא פופ מהונדס ושבלוני סטנדרטי, מהסוג שהפך את הקריירה הפוטנציאלית של בוחבוט ממבטיחה לבדיחה, אך כשהאזנתי שוב ושוב לשיר, התמכרתי ללחן, לביצוע, ולכימיה בינה לבין סאול (שהפעם האחרונה בה התארח בשיר של זמרת פופ היה ב"מיליון דולר" של נועה קירל, שיר השנה אשתקד). 

הטקסט הסטנדרטי כולל כמה מטאפורות יפות ("היא צריכה איזה פיצוי, ציפוי חדש ללב חצוי" או "וזה שורף לי את הלב בלילות, איך אספנו ארגזים של זיכרונות") ועומד בתו התקן, אבל הלחן עצמו, בחלקו, לא מספיק מקורי או מיוחד ולא משרת במלואו את המשמעות של הטקסט, כך שאמנם זה להיט פוטנציאלי רגעי (בכך הוא מספק את הסחורה), אך לא שיר שיקדם את בוחבוט למקום כלשהוא. חבל.




זמרת פופ צעירה שנחשפתי אליה רק עתה היא ליאל (ליאל נחתום), שחבקה השבוע שיר חדש – "נגמר לנו הזמן", שאמנם כולל פופ שגרתי שלא מתפתח יותר מדי בעיניי (גם טקסטואלית וגם מלודית), אבל הקול שלה מצוין, והוא למעשה זה שנגע בי יותר מהשיר עצמו (שכמותו יש מיליונים, וזה מה שחורה לי בשירים כאלה), שכן היא חולשת בכישרונה גם על סגנון פופ וגם על סגנון מסולסל (קורטוב ממנו בולט בשיר זה) ובעלת פוטנציאל, כמו יהלום שיש ללטש עוד קצת.

השיר לא רלוונטי בכלל, הוא לא מספיק מעניין בשביל להתנגן ברדיו יותר מדי ובטח בשביל להפוך ללהיט, אבל הוא חושף זמרת מצוינת שעם עוד קצת עבודה יכולה להרקיע שחקים, והיא ראויה לכך.


זמרת נוספת שנתקלתי בה השבוע ותפסה את אוזניי, הפעם עם שיר מצוין שראוי להישמע בכל מקום אפשרי אך בשל היותה אנונימית וללא מערך משומן של יחסי ציבור קשה לי לראות את זה קורה (וחבל), היא SHEER (שיר חיימוב), ששירה החדש "Roses" עשוי היטב: גם מבחינת הטקסט האינטלקטואלי המתכתב עם הוייב הבינלאומי, ההפקה המוזיקלית המפולפלת והקול, אוח הקול, שמציג זמרת בינלאומית נהדרת עם שליטה מצוינת בקולה. 

עשו לעצמכם טובה, הקדישו 2:30 דקות והאזינו לקסם הזה.