בשנות ה־80 וה־90 הפך מיכאל רורברגר, שסיקר את סצנת מוזיקת הרוק המקומית ותיעד אותה, לאחד הגורמים החשובים שסייעו לה לעבור מן השוליים לקונצנזוס. החל מהשבת הקרובה, 13 בנובמבר, ועד מאי 2022, תוצג במוזיאון אשדוד תערוכתו "דיסטורשן", ובה 200 תמונות של אמני רוק מהארץ ומהעולם שהוא צילם לאורך השנים. את התערוכה אצרה יעל כץ בן שלום.
ברי סחרוף ורמי פורטיס (1985)
“ברי, רמי ואני היינו חברים טובים מאוד, והתמונה הזו צולמה בביתו של פורטיס במהלך חזרות על שירים של מינימל קומפקט. הייתה אווירה מחויכת מאוד, יצירתית, אמנותית, אווירה של שני מאסטרים שרוקחים קסמים ביחד. לא מזמן ניסינו שלושתנו להיזכר בסיטואציה המדויקת שבה צולמה התמונה, אך לא הצלחנו כי זו הייתה תקופה שבה היינו מחוקים לגמרי”.
ג׳ון ליידון (סולן להקת סקס פיסטולס) (1977)
“באותה תקופה שהיתי בלונדון, ובין השאר עבדתי כצלם עבור הוצאת ספרים שתכננה להוציא ספר על סצנת הפאנק שהחלה לפרוח בבריטניה, סצנה שנדלקתי עליה מאוד. התמונה הזו צולמה במהלך אחת ההופעות המדוברות ביותר בסצנת הפאנק, הופעתה של סקס פיסטולס על ספינה בנהר התמזה. במהלכה הלהקה שרה את God Save the Queen בפני קהל מעונב שאינו פאנקיסטי. זכיתי להיות הישראלי היחיד שהיה על הספינה, ואפילו זכיתי לשוחח עם סיד וישס (הבסיסט של הלהקה – ד”פ). עם ג’ון שוחחתי רק שנים מאוחר יותר, בהופעותיו בישראל”.
מעצבת האופנה ויויאן וסטווד (1977)
"גם תמונה זו צולמה על סיפון הספינה במהלך ההופעה של הסקס פיסטולס. המפגש עם ויויאן (שהכניסה את סגנונות האופנה של הפאנק למיינסטרים - ד"פ) היה חוויה סוערת: זמן קצר אחרי שצילמתי אותה, המשטרה באה, פיזרה את ההופעה וזרקה אותי ואת חברתי הניו־זילנדית שהתלוותה אליי. עד היום אני מודה על הזכות להיות נוכח בסיטואציה המרתקת הזו”.
דורון אייל (“שולץ האיום") (אוקטובר 1978)
“זו פוזה שמייצגת בדיוק את שולץ. הוא גר אז בדירה שכורה ברחוב קינג ג’ורג’ בתל אביב והזמין אותי, כחבר וכצלם, לערוך לו סשן צילומים לעיתון. אז הגיתי את הרעיון שיחזיק את השפופרת של האמבטיה וישתמש בה כאילו היא מיקרופון. העיניים שלו היו פתוחות בצורה קצת ‘משוגעת’, כאילו הוא מביט בחייזר, לכן התמונה הזו די חייזרית בעיניי. בתמונה הזו, שצולמה כשהיינו זרוקים לחלוטין, רואים את האקסטרימיות של שולץ, שתמיד שאף להיות מחוץ למסגרת”.
סמי בירנבך (סוף שנות ה־80)
“כאן מצולמת אחת ההופעות הבועטות ביותר של סמי, לבד, במועדון ‘הפינגווין’ בתל אביב. בהופעה הזו הרגשתי שאני רואה הופעה בלונדון. זה היה הכוח של סמי, כוח שמחזיק עד היום. אני זוכר שהקהל צעק לו באקסטזה: ‘סמי, סמי, סמי’, והוא הרעיד את האולם. סמי תמיד היה ההפך מפורטיס – המשורר, האינטלקטואל, השקול. הקהל היה חם באותה הופעה”.
פיטר מרפי (סולן להקת באוהאוס) (1983)
“זה צולם באחת ההופעות הטובות ביותר שראיתי ב'קולנוע דן' בתל אביב, בתקופה שבה מיטב ההרכבים והאמנים של הרוק והפאנק הבינלאומיים הופיעו בו, מה שיצר תחושה שלונדון הגיעה לעיר. אני לא זוכר פרטים מההופעה הזו, למעט העובדה שהיא הייתה פשוט מדהימה, והוא נתן את כולו והיה ענק”.