להקת איילון, שהוקמה בסוף שנות ה-40 במסגרת הפלמ"ח ובשנת 1953 פצחה בקריירה אזרחית כרביעית בידור וזמר, הייתה לאחת הלהקות המצליחות והפופולריות בישראל בשנות ה-50 וה-60, כזו ששילבה בין סאטירה שנונה וחדה כתער לבין פזמונים אקלקטיים שנעו למחוזות הפופ, הקליפסו, השנסונים והמוזיקה המזרחית.
הרכבה הידוע כלל את הסולן ברוך נדב, מרדכי ירון, גד מן (שגם הלחין מרבית שיריה) וחיים פולני, ובסוף שנות ה-50, בתכניותיה "בקיצור ולעניין" (1957) ו"ניו יורק –תל אביב" (1959) סיפקה כמה מהלהיטים הגדולים של התקופה, בהם (ולנו יש) "פלאפל", "רומיה ויואל", "קליפסו במזרע", "פאטימה", "בת הכותן" ו"קורידה במסחה", שכבשו את מצעדי הפזמונים דאז.
בשנת 1959 עזב פולני ובמקומו הצטרף להרכב המוזיקאי והזמר איתן לב (מלהקת "צחוק בצד"), עימו הלהקה יצאה לסיבוב הופעות חובק עולם עד שהתבססה בארצות הברית, הקליטה שם שני תקליטים והופיעה במקומות היוקרתיים ביותר, כולל בלאס וגאס.
להקת "איילון" התפרקה בשנת 1980 ולמעט איתן לב (שייבדל לחיים ארוכים), שאר חברי הלהקה אינם עמנו, אך בפרק זה של "מילים ולחן", כמעין קפסולת זמן נוסטלגית, חזר דודי פטימר אל סיפורה של הלהקה הנשכחת, שיריה הנצחיים והסיפורים מאחוריהם.