אחד הרגעים המרגשים - אם לא המרגש ביותר - בקריירה של הזמרת דלית כהנא התרחש בשישי האחרון בלווייתו של הפזמונאי יורם טהרלב בקיבוץ יגור, ערש ילדותו. "יורם, יקירי ואהוב לבנו, הייתה לי הזכות להופיע איתך ב-20 השנים האחרונות", אמרה והרטיטה את באי האירוע בשירת "ההר הירוק תמיד", השיר המופלא שכתב עם מוני אמריליו וסימל את הקשר העז שלו למקום, שבו הובא למנוחת עולמים.
"כן, 20 שנה", זוכרת כהנא את ההופעה, שבה החליפה את הזמרת אסתי כץ, הוותיקה ממנה, בתפקיד הזמרת-של-יורם. "אז לא חשבתי על מסע ארוך איתו וכל מה שקיוויתי זה לכסות בשכר על אותה הופעה את עלות הקלידים, שלמעשה קניתי אותם בשבילה. לא ציפיתי שכבר עכשיו אפרד ממנו מול הכרמל, הוא ההר הירוק תמיד, בשיר שהפך עם מותו למעין צוואה שלו".
טהרלב היה כמעט בן 84 בהולכו מאיתנו ולמרות זקנו הלבן שכיסה את פניו שמר עם ההומור שלו עד הסוף על דימוי של מעין צעיר נצחי. "הופתעתי כשהוזמנתי שלושה ימים לפני מותו להיפרד ממנו", היא מספרת. "שרתי לו ליד הפסנתר את 'אתה לי ארץ', השיר שכתב עם נורית הירש וזה היה רגע מאוד מרגש ומאוד אינטימי. לא רציתי להאמין שזאת הפעם האחרונה ששרתי לו. כי יורם היה ונשאר ילד שזיק של שובבות וממזריות ריצד מעיניו".
"השתלבנו מתחילת ההופעות שלנו - במופע "קום והתעלף בארץ" ומזה שנתיים במופע "את אני והרוח" - שהפכו לידידות", היא משחזרת. "מה קישר אותנו? - אולי זה שהוא לא היה מופיען טבעי ובא אל ההופעות אחרי שכבר התפרסמו מאות שירים שלו בעוד שאני לא עשיתי קריירה של ממש כזמרת. בשבילי הוא היה כמו אח בוגר, או אפילו כמו אבא שני, כשהופעה איתו התאימה לי כמו כפפה ליד. ואיך שהקהל אהב אותו ואת הבדיחות שלו עד כדי שאגות של צחוק שליוו את ההופעות".
כיצד, כדברייך, לא עשית קריירה של ממש כזמרת, בעוד שאנחנו מכירים אותך מהופעותייך על הבמות מאז שנות ה-80?
"אני רואה את עצמי קודם כל כמורה לפיתוח קול שגם שרה ומופיעה. למה אני לא מכירה בעצמי בתור זמרת למרות שאני מופיעה כל החיים? - אנשים אומרים שמשהו דפוק אצלי בראש. בשבילי זמרת היא מישהי שעשתה קריירה. אני - לא. אולי כן. ולא, אולי יורם היה מחליף אותי במרוצת השנים".
כהנא, שבראשון השבוע חגגה יום הולדת 58, היא חיפאית במקור, בתם של אב רופא ושל אם שעסקה במוזיקה. בגיל שבע וחצי הופיעה בראשונה בפסטיבל שירי הילדים. "נבחנתי עם אחי", היא מעירה. "לו אמרו יפה תודה ושלחו אותו הביתה, בעוד שאני התקבלתי", היא מעירה. "מזה רון נהיה עורך דין, משהו רציני".
ילד חיפאי אחר שהשתתף שם היה משה דץ. "כשני החיפאים היחידים בעסק נהיינו, שני פספוסים שכמותנו, חברים בלב ובנפש, ממש כמו אחים ולא נפרדנו עד הצבא", היא מעידה.
כהנא, בוגרת תיכון "חוגים" בעיר הכרמל, הייתה בנעוריה כחברת להקת "כיס" החיפאית, להקה שהקימה אמה, הסולנית המקורית של "בוא בשלום", שירן של רחל שפירא ונורית הירש. כששירתה בצוות הווי צבאי, היא הייתה יותר שאפתנית מאשר היום. "חשבתי שאני הולכת לכבוש את המדינה כזמרת", היא נזכרת בחיוך.
לאחר שחרורה, היא התחרתה שלוש פעמים בקדם אירוויזיון - פעם סולו ופעמיים כחברת להקת "שיר". הרגע האירוויזיוני הגדול שחוותה היה ב-98', בהיותה המדריכה הקולית של משלחת ישראל לאירוויזיון שנערך בברמינגהם שבבריטניה. "כשדנה אינטרנשיונל ירדה מהבמה לאחר הזכייה שלה, היא ניגשה אלי, חיבקה אותי ואמרה לי - 'דלית, תדעי שהכל בזכותך", לא תשכח.
כהנא היא אם לשניים - נטע, 26, בתה ממערכת יחסים שהייתה לה עם אריק רודיך המנוח, שעובדת בתיאטרון וגם עושה מוזיקה. לעומתה, על איתי, בנה בן ה-18, היא אומרת שאין לו שום זיקה למוזיקה ו"הוא לא בעניין".
ובאשר לעתיד?
"אני מאוד מקווה, שהמופע שלי עם יורם ימשיך לרוץ עם שיריו גם אם בלעדיו. זה נראה לי הכי נכון למה שאמור להיות".