האומיקרון במדרון ואולי אנחנו סוף-סוף משתחררים מהכבלים המעיקים של הקורונה, אך את פגעיה קרוב לוודאי שלא נשכח כה מהר, כשלתקופה מסוימת נסגרו כאן שערי התרבות כמעט כליל. אם הדבר היה קשה לכלל אנשי הענף, לא כל שכן לבעלי הקריירה הבינלאומית מביניהם.
כזה הוא סיפורה של ליאת כהן, וירטואוזית הגיטרה, שהמציאות טפחה על פניה ורק עתה, רגע לפני שובה אל אולמות הקונצרטים בעולם, היא חונכת עם הפסנתרן גיל שוחט ועם זמרת הסופרן אפרת רותם, וירטואוזים מבריקים אף הם, מופע חדש, "טנגו", שטבילת האש שלו תיערך בשישי הבא, ה-25 החודש, בתיאטרון גבעתיים.
"מתישהו מגיע הזמן, שבו הגעגועים עושים את שלהם", מספרת כהן איך ללא התראה מראש חשה כציפור בכלוב. "לאחר 26 שנה בפריז, חזרתי לישראל עם המשפחה הקטנה שלי כדי לחזור ולגור בארץ ולצאת ממנה להופעות בעולם, כפי שאני רגילה כל חיי המקצועיים. אבל אחרי כחצי שנה הרגשתי כאילו שהשמים נפלו עלי. הטיסות לחו"ל בוטלו, היומן התרוקן לגמרי מהופעות, קורונה".
"זו הייתה מהתקופות הקשות בחיי וזה לא היה רק בגלל שכל הפרנסה שלנו הייתה תלויה בחו"ל", היא משתפת. "כמוני היה מושבת גם בעלי, גיל וייסבורט, שכמפיק הפעילות שלו התנהלה הרחק מכאן".
מי שמכיר ולו במעט את כהן, יודע שהיא איננה מאלה, הנוטים לבכות את מר גורלם וקראה תיגר על המצב. "מה שלא יהיה, החלטתי שלא אשאר סגורה בבית", היא מעידה. "הבנתי שגם אם הופעתי בחו"ל באולמות מהיוקרתיים ביותר, זה לא אמור להפריע לי להופיע באיזה מתנ"ס שכונתי או לנגן באוזני 20 קשישים במסכות בבית-אבות כלשהו, שבעודם מנותקים מהמשפחות שלהם נהנו מהמוזיקה ובכו מהתרגשות. לא משנה איך, הכי חשוב לאמן זה לממש את האמנות שלו".
אגב כך, נרקם הטריו הלטיני בהשתתפותה. לדבריה, במהלך ימי הקורונה סיפר לה ידידה זה מכבר, הפסנתרן-מלחין-מנצח גיל שוחט, שלהערכתו הזמרת אפרת רותם היא שכנתה ברמת השרון. "הוא צדק!", קובעת כהן. "התברר שהסופרנו קולטורה הזאת גרה רחוב לידי. בין הסגרים קפצנו לקפה זו אצל זו ונעשינו חברות, מה שהוליך למופע לטיני עם גיל שוחט, שבהיותי בחו"ל הכרתי אותו בעיקר כמלחין, שבין השאר הלחין לי קונצ'רטו לגיטרה".
לדבריה, באי המופע שלהם יוכלו להתענג על הצלילים הלטיניים של יצירות ושירים כמו "אלפונסינה והים" של אריאל אמירס, "בכיאנאס ברזילראס" של הייטור וילה לובוס, טנגואים מאת אסטור פיאצולה, קונצ'רטו דה ארנחואז של חואקיו רודריגו ואיך לא - גם טעימה מ"כרמן" של ביזה. בקיצור, חגיגה ושת"פ ראשון בארץ של כהן, לאחר 15 אלבומים שהוציאה בחו"ל עם אמנים במגוון סגנונות. האם זה יעבוד גם כאן? - "לפי התלהבות קהל במופע-הרצה, שהיה לנו באמפי עין-הוד, אנחנו רגועים".
"רגועים"? - לא לגמרי. כאמור, כהן איננה נמנית עם ה"מקטרים", אך יש לה מה שמצטייר כביקורת בונה: "כשפרצה הקורונה, זימן אליו נשיא צרפת, עמנואל מאקרון, את שר התרבות והעמיד לרשות הענף כשלושה מיליארד יורו, מתוך הערכה שייפגע קשות. אם גם כאן היו חושבים ולו במקצת בכיוון, היה נמנע מצב מביך, שבו מצאתי את עצמי קונה בורקס אצל שחקני תיאטרון".
נראה שאינך מסוגלת לשכוח את זה.
"אכן, היומן חזר להתמלא בהופעות בקיץ הקרוב באירופה ועומדים לצאת לי שני אלבומים בינלאומיים חדשים, אבל ישנם דברים שאותם לא שוכחים כה מהר".