עמוסה בחוויות ממסע קסום בהודו הסבה הזמרת ענבר חצרוני בגפה בשפת הים של תל-אביב - ומהפסטורלה הזאת, כשהתאווררה אל מול הגלים, הוטחה אל הטראומה של חייה. "לא הרחק ממני ישב שם לבדו בחור והתפתחה בינינו שיחה", היא משחזרת. "לדבריו, הוא היה במעבר בין דירות ולא היה לו היכן לישון בלילה. בתמימותי הצעתי לו לבוא לשניים-שלושה לילות בחדר פנוי, שהיה בדירה השכורה שלי, מבלי לשער מה שיקרה".
לא פחדת?.
"אחרי הודו, אפופת התפעלות מיפי הבריאה ביקום, לא היה לי ממה לפחוד, מה גם שלא ראיתי בו איום. אבל כשהגיע לדירה, הוא ניצל את הסיטואציה וכפה את עצמו עלי באופן מיני, מה שהיה לגביי כאונס. כשהגיעו שוטרים, לאחר שהזמנתי משטרה, הוא היה עדיין בדירה. לקחו אותנו לחקירה, כל אחד בנפרד. מול החוקרת הרגשתי מושפלת כאילו שהייתי... פושעת.
זה שבר אותי. החיים שלי התהפכו בבת אחת והייתי שבר כלי. שנתיים לא הייתי אני. מוצפת במחשבות אובדניות עם חרדות קשות, מלוות בהתקפים פסיכוטיים, חזרתי לבית הוריי, בחיפה, שם המשפחה התגייסה לעזרתי, בין השאר בהשתתפות בטיפולים משפחתיים אחת לשבוע לצד טיפולים אישיים שקיבלתי, כולל ב'איזון', כפר טיפולי-שיקומי בשדות-ים. שנאתי את עצמי ושנאתי את כולם, מלאת כעסים על העולם וכמעט לא נפגשת עם אנשים.
בסופו של דבר, התעצמתי מהמשבר והתחזקתי מהקושי. היום אני הרבה יותר אמיצה מפעם ומאמינה בעצמי, מסוגלת לדבר על דברים בפתיחות בלי לשפוט את עצמי ובלי לפחוד שישפטו אותי לאחר שהודיתי שהייתי במצב נפשי מעורער וזאת כחלק מתהליך ההתאוששות שעברתי".
והלקח מהפרשה?
"למדתי להיות זהירה ולשמור על עצמי, כשהמסר הוא שאף פעם אסור מלהתייאש בחיפוש האור שבקצה המנהרה. האמונה בעצמי היא שהצילה אותי".
חצרוני הוציאה עתה את "גאות ושפל", שיר ראשון מתוך אלבום שלישי שיופיע אחרי החגים ואותו היא מקדישה להעצמה נשית, "בלי להתרכז יותר מדי בכאב", כדבריה, "אך גם בלי לטאטא אותו אל מתחת לשטיח". השיר הוא תרגום חופשי שלה לשיר של קרן אן, שהיא מצאה את עצמה מחוברת אליו. מלבדו כל השירים באלבומה החדש הם פרי עטה, כולל "הטבע שלך", שיר הנושא של האלבום, שבו היא שרה בין השאר - "תמררי בבכי, תתגלגלי מצחוק/ תשאגי את כל כעסייך/ את לא צריכה לשתוק".
מוזיקלית האלבום שבשער יתבסס על רביעיית מיתרים - הגר מעוז בכינורות, קארין מרקוביץ' בצ'לו ודניאל טנחלסון בוויולה עם עיבוד לכלים אלה של ספיר וולוך, לצד ההפקה המוזיקלית של אסף בוכמן.
חצרוני, 33, שעם הופעתה הברבורית גם משדרת עוצמה, היא חיפאית ממרכז הכרמל, בתם של מהנדס, ששורשיו בתימן ושל מורה לתיאטרון, ששורשיה נעים על ציר איטליה-פולין-הונגריה. היא האמצעית מבין שלוש בנותיהם "בבית שהאנרגיה הנשית הייתה בו מאוד-מאוד דומיננטית".
איך המוזיקה השתלבה בחייך?
"זה התחיל מאורגנית שהוריי קנו לי כשהייתי בת חמש. יותר מאוחר למדתי פסנתר ובגיל 15, כשעברתי לגיטרה, התחלתי לכתוב ולהלחין שירים, לאחר שמתמיד שרתי".
לאחר שבצבא שירתה חצרוני כמש"קית קישור בחיל הרפואה, שם גם השמיעה את קולה, למדה שלוש שנים ברימון כ"מי שמאמינה בדרך ארוכה וקשה ולא בקיצורי-דרך". לדבריה, "שם הייתה לי הרגשה של בית ושל מי שהגיעה למקום שלה, בין צעירים שכמוני המוזיקה הייתה כל עולמם".
מרימון המריאה חצרוני לאלבום הבכורה שלה, "רוח אנושית", שיצא בעזרת "הדסטארט". אז כבר היו לה להקה והופעות, עד שהמשבר הגדול עצר הכל. ממנו היא הגיעה ב-2020 לא בקלות לאלבומה השני Home Inside" ", "כשהיצירה באולפן הייתה בשבילי סוג של תרפיה".
חצרוני, נשמה, שסיימה במכללת לוינסקי לימודי תואר ראשון בהוראת מוזיקה, היא זמרת עם רוח של נתינה. ככזאת, היא עובדת כמדריכה בהוסטל של אנשים עם מגבלות שכליות, שם היא מעבירה חוג מוזיקה, שבשבילה איננה בבחינת חזות הכל, "לאחר שבמקביל לה אני רואה גם בטיפול באנשים מעין ייעוד שלי".
זה כולל התגייסות שלה למען דרי הרחוב. "אני הייתי עלולה להתגלגל למקום שלהם", היא אומרת. "לולא המשפחה שלי, בנסיבות אחרות הייתי עלולה למצוא את עצמי במצב שלהם, או אפילו כבר לא להיות בכלל".