מי שנקלע לנמל תל אביב בלילה שבין שבת לראשון, בערך באזור השעה 00:30, מצא את עצמו מסתובב בין אלפי צ'ינצ'ילות שדוהרות החוצה מהאנגר 11. תנו לי להרגיע אתכם, לא מדובר בהשתלטות עוינת על ישראל, אלא באלפי צעירים שבדיוק סיימו את מסיבת הפיג'מות הגדולה של "עודד פז והקסדות" ושעטו על הרחובות כשהם כולם לבושים במדים הרשמיים של צבא הצ'ינצ'ילות.
כן כן, עודד פז, שראיינו כאן ב"מעריב אונליין" בחודש ינואר לקראת תחילת סיבוב ההופעות השני של "עודד פז והקסדות", הגשים במוצאי שבת חלום והרים את האנגר 11 בנמל תל אביב באוויר, כאשר כל הקהל לבוש בפיג'מת הצ'ינצ'ילה שהוכנה במיוחד למאורע. אבל ככה זה כשמעריצי הפיג'מות מתנקזים למקום אחד, בכל זאת – הקהל מספר אחת בארץ, ואם ככה יצא והוא טס לחו"ל, אז הוא מספר אחת בחו"ל.
ואיזו הופעה זו הייתה. רק כדי לסבר את האוזן, המופע מתחיל עם השיר "קצר במוח", רק שהפעם עודד מחובר לוו ופותח את המופע באוויר. אם זה לא מספיק, תוך דקה האורח הראשון (טל שגב) כבר מעיף את הקהל באוויר פעם נוספת עם "אל תאכלו את החיות" וגרסת הפיג'מות ל"Hotel California".
יש שיגידו שההתלהבות צריכה להיגמר בשלב מסוים, אבל כנראה הם לא היו בהופעה הזו. הקהל מתפוצץ פעם אחר פעם אחר פעם עם כל אורח שמגיע ולא משנה בכלל אם מדובר באילן רוזנפלד, יובל סגל ויניב פולישוק (גרי מנדלבאום) שכבר הפכו להיות חלק קבוע מהמופע, או באמנים האחרים שעודד ליקט ואסף אל תוך המופע הענק.
אחד מרגעי השיא שלי, ולדעתי של כל מי שהיה בקהל, היה הרגע בו על המסך הופיעה אלונה טל, שעזבה את הסדרה אחרי עונתה השלישית, אבל נשארה חרוטה אצלנו בלב. אלונה הופיעה עד כה רק בלייב סשן של "עודד פז והקסדות" (שאפשר למצוא ביוטיוב בקלות), אך טרם הגיעה לאחד המופעים. זה לא שינה לקהל. עצם נוכחותה, גם אם זה רק על מסך וגם רק בשביל להציג את אניה בוקשטיין, הספיקה לכולם כדי לצרוח את נשמתם לאוויר.
אז כן, גם אניה בוקשטיין הגיעה ושרה את "רק אותך אוהב" ולאחר מכן את שיר הנושא של "השיר שלנו". לירון לב הגיע גם הוא כדי לעזור לעודד עם "נסיכת האגדות" ואז להרים את ההאנגר עם שיר הנושא של "השמינייה". מלבדם, גם רובי דואניאס הביא את מוטי חליליות לבמה, הניצב הנצחי של הפיג'מות אלי דראי הסתובב על הבמה ואפילו יוני גרא (ביי גינס בסדרה) הגיע לשיר הסיום של ההופעה.
נחזור לרגע לאמנים הקבועים שמופיעים עם עודד – נכון שאילן רוזנפלד ויובל סגל הם שניים חלקים בלתי נפרדים, אבל מעל כולם נמצא יניב פולישוק. האיש שהפך את המילה "למה" לסמל, האיש שיכול לצעוק על קהל שלם לסתום את הפה ואז להגיד להם שהם אנשים פגומים "אבל אני אוהב את זה". האיש הזה הוא באמת שחקן נפלא נפלא, רק תנו לו צ'אנס והוא יוכיח לכם את זה.
אין ספק שאחרי כשנה של הופעות ברחבי הארץ, עודד פז הצליח לייצר משהו חדש ובלתי נשכח עבור כל אותם מעריצי הפיג'מות שהגיעו (וחלקם לא בפעם הראשונה). האורחים לא הפסיקו לשטוף את הבמה, בזה אחר זה, אבל לכולם היה ברור שלמרות הכל זה עדיין הערב של עודד. האיש הזה, עם האנרגיות הסוחפות, הוא האחראי הבלעדי לכך שכל הפרויקט הזה בכלל התחיל והפך לסנסציה.
ההופעה אמנם בנויה על שירי הפיג'מות, אבל כמובן שהקטעים הבלתי נשכחים של הסדרה שזורים בה לכל אורכה. בין אם ברפרנסים קטנים בלבד, או בקטעי מעבר שלמים בין השירים – אפילו דב רייזר חזר לדמות של אבא של עודד ובא לעשות לכולנו סדנת צחוק, למרות מותה הטרגי של האלפקה הסונית.
פריטים: 6
כמובן שאי אפשר לסיים בלי לתת התייחסות ללהקת הקסדות, שהרי עודד לא מופיע לבד. על הקלידים עמד אלון קנת, אשר מנגן גם לצד עומר אדם. אורקו ורועי דורון מנגנים בד"כ עם רביד פלוטניק שבאו לתת שואו, על התופים היה תומר רבינוביץ שמופיע גם עם דניס לויד. אלעד טל (הכוכב!) על החצוצרה, סקסופון וגיטרה שניצח על בני מסטרמן ורום שני עם הבראסים.
מי שלא גדל על הסדרה כנראה לא יצליח להבין על מה כל המהומה, אבל עבור ילדי שנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים, "הפיג'מות" היא לא רק סדרה, היא תופעת טבע. העובדה שעודד פז הצליח להחיות אותה על הבמה היא עדיין דבר בלתי נתפס. אז כן, צבא הצ'ינצ'ילות החל לצעוד ביום שבת בנמל תל אביב, אבל תהיו בטוחים שזה לא ייעצר שם. ולמי שטרם זכה לראות את הדבר המופלא הזה – אני ממליץ ללכת ברגע שאפשר, ההנאה מובטחת.