"אני לא מאלה שעולים על בריקדות, אבל אני בדעה שעל כולם להיות שווים, בלי שום קיפוח", אומר המוזיקאי איציק ינקלביץ', שהוציא היום את האי.פי "קול אישה", שבו זמרות מבצעות מלחניו לשירי משוררות, בתשובה לשאלה אם הוא מחשיב את עצמו כפמיניסט, השיב: "יש קיפוח ואני פועל נגדו בדרך שלי בלי אשליות שכך אחולל מהפכה".
באי.פי מבצעות ארבע זמרות - שירה יעקבי (2), שני קרפמן, דורית שלו ובת-אל לכטמן - חמישה שירים של ארבע משוררות: ציפי שחרור (2), ז'קלין כהנוב, דליה רביקוביץ ומכי חכם-נאמן, שהיא האלמונית מביניהן. מיהי? "מכי למדה עם אשתי במכון אבני לאמנות. זה הביא אותנו להשקה של הספר שלה, ספר 'קשוח', שמאוד נגע ללבנו, לאחר שיש בו הד למה שעברה המשוררת".
"מדוע שירי משוררות?" - שואל ינקלביץ' ומשיב: "כמוזיקאי אני חזק במוזיקה, אבל לא כל כך יודע לכתוב טקסטים. מכאן הפנייה שלי לשירי משוררים ומשוררות".
והזמרות?
"נתקלתי בהן בפייסבוק ופניתי אליהן".
באשר למוזיקה, האי.פי מתחיל בצלילים די סולידיים ואחר-כך אתה נותן בראש.
"כמלחין, אני הולך לאן שהמילים לוקחות אותי. כך יכול שיר אחד להישמע כבלדה רגועה והשיר שאחריו נשמע סוער למדי. בכל אופן, אני לא כופה את המוזיקה שלי על המילים".
לא ילד, ינקלביץ'. בגיל 71 הוא עם אותה תשוקה למוזיקה כמו בעבר, כשבתור ילד החל ללמוד נגינה בכינור בקונסרבטוריון בבת-ים, עיר הולדתו. בצעירותו ניגן עם להקה בברמינגהם, באנגליה וכששב הנה, כינר בלהקת "קטיפה שחורה", שהתמחתה בביצוע מוזיקה אירית תוססת. במרוצת הזמן הלחין ינקלביץ' את המוזיקה ללא מעט הצגות תיאטרון.
פעילותו מגוונת. "אני מנהל מוזיקלי של מקהלות בבתי דיור מוגן, שבהן שרים חבר'ה, שמבוגרים ממני בלא מעט שנים", הוא מספר. "לעומת זאת, אני עוסק גם בהפעלות לילדים. כל חיי השתדלתי לעבוד בדברים שגורמים לי הנאה".