בשבוע שעבר נחשף בכתבת "אולפן שישי" כי לאחר שש שנים של סכסוך מר ומאבק משפטי, להקת אתניקס שבה לפעילות בהרכבה המוכר לאחר שצמד היוצרים המוביל של הלהקה, זאב נחמה ותמיר קליסקי, התפייסו וקליסקי שב ללהקה לאחר שהודח ממנה ב-2016. מאז כבר הספיקה אתניקס להוציא שיר ראשון בהרכב החדש-ישן, ובחודש הבא אמורות גם להתחיל ההופעות.
לרגל האיחוד, שריגש את אוהדי הלהקה הרבים, גולשי "מעריב אונליין" מוזמנים לבחור מהו השיר הכי גדול של הלהקה בכל 33 שנות פעילותה.
ציפור מדבר (1989) - הלהיט הגדול הראשון של אתניקס שהביא לפריצתה הגדולה, והציג את הסאונד שיהפוך למזוהה איתה - שילוב בין פופ, אלקטרוני ומוזיקה ים תיכונית.
אגדת השמש והירח (1990) - דואט של אתניקס וריטה מתוך פסטיגל 1990. באופן חריג נחמה וקליסקי חתומים כאן רק על הלחן, את המילים כתב אהוד מנור ז"ל.
שיר ישן (1991) - בלדה מרגשת שזכתה כעבור כמה שנים לביצוע נוסף בהופעה חיה, בגרסה עם פסנתר בלבד.
קטורנה מסאלה (1991) - דואט נוסף של אתניקס עם זמרת מצליחה, הפעם זהבה בן. המשמעות של "קטורנה מסאלה" אגב היא "כשיחזור המזל", כאשר "קטורנה" זו מילה בספרדית ו"מסאלה" בטורקית.
כתם הפרי (1991) - להיט קלאסי נוסף של אתניקס. זכור גם מהאירוע הביזארי בפסטיבל ערד 1992, כאשר שלומי ברכה ממשינה חיקה את זאב נחמה וביצע גרסה פארודית של השיר עם המילים "הו הפלצות, את היפה בנשים, מול ערימה של קרשים".
תותים (1992) - אולי השיר הכי מצליח ומוכר של אתניקס. במקור שיר על מערכת יחסים זוגית, אבל עם השנים קיבל גם משמעות של שיר אנטי-מלחמתי ומלא תקווה.
ג'סיקה (1993) - להיט ענק נוסף, בו התארח יבגני שפובלוב. עדיף לשכוח את שיר ההמשך "ג'סיקה 2", שיצא ב-2018 בתקופה בה קליסקי לא היה חלק מהלהקה.
היא לא תשוב (1996) - נקרא גם "הבלדה על עמליה וגל", שיר פופ-רוק שמזכיר בסגנונו את להקת "בלר" ומספר על בחור מנהלל שאהבת חייו עזבה לאוסטרליה, והוא לא מתייאש ומחכה לה כל השנים, לשווא.
ב.מ.וו. שחורה (1998) - להיט בסגנון ים-תיכוני, שהושפע מהעבודה המשותפת של אתניקס עם אייל גולן באותה תקופה. את קטע הראפ מבצע שלום אסייג.
מחר אני בבית (1999) - בלדה שהפכה למזוהה עם המאבק למען יציאת צה"ל מלבנון, שכעבור שנה מצאת השיר אכן התממשה.