פסנתרים ועוד הרבה יותר

יש לנו הרבה במה להתגאות כאן. מיכאל וולפה אמור לדעת זאת. במהלך עשר השנים האחרונות עשה הפסנתרן, המלחין והמחנך המוערך מאמצים רבים כדי להפיץ את המסר הזה, בין היתר, כמנהלו האמנותי של פסטיבל פסנתרים השנתי.

מהדורת נעילת העשור הראשון לפסטיבל תיערך במקומו הקבוע, מקום היווסדו – תיאטרון ירושלים – בין התאריכים 23-26 בנובמבר. אירועי ארבעת ימי הפסטיבל יתמקדו השנה בעיקר ביצירות מהתקופה הרומנטית המאוחרת, כולל אלה הידועות דוגמת צ'ייקובסקי, רחמנינוב, דבוז'אק וגריג. אבל, כל מי שנכח אי פעם בפסטיבל או בקונצרט בעיצובו של וולפה יודע שהוא נוטה לכופף את קווי התיחום שבין ז'אנר לסגנון. זה תקף, כמובן, גם בתוכנית האירועים הצפויים הפעם בירושלים. 

בחירת הדובדבן שבקצפת מתוך המבחר העצום של התקופה הרומנטית המאוחרת לא נשמעת אולי כמו לקיחת סיכון אמנותי, אבל וולפה בחר גם ביצירות מוכרות פחות ואף עשה כמיטב יכולתו כדי לתת בפסטיבל מקום של כבוד ליצירה מקומית. זה בא מתוך מרחב של פילוסופיה אישית, אבל תורמת לכך כנראה גם העובדה שפסטיבל הפסנתרים כבר התבסס לו היטב במפה התרבותית שלנו.

לוולפה יש ביטחון לקפוץ למים לא מוכרים. "בשנה שעברה הלכנו על כל הקונצ'רטי של מוצרט. אני חושב שהיה בזה סיכון מסוים.. באמת לא ידעתי אם זה יצליח", הוא נזכר.

הפעם, גורם הסיכון טמון במנות היצירה העכשווית שנשזרו בתוכנית בינות ליצירות הידועות והמוכרות. "השנה הכנסתי יצירה ישראלית בין הקונצ'רטי הידועים מהתקופה הרומנטית המאוחרת. יש השנה הרבה יצירות ישראליות בפסטיבל. אפשר לומר שזה הקו המנחה שלי".

הרחבת הרשת התרבותית

לוולפה יש הרגל להרחיב את הרשת התרבותית שלו אל פינות רחוקות ולא לדחוף את אפו המשכיל והמנוסה לחומר פופולרי יותר, בעל אוריינטציה מסחרית. פסטיבל "צלילי המדבר" השנתי שלו, למשל, שמתקיים במקום מגוריו בקיבוץ שדה בוקר שבנגב, כולל בדרך כלל רביעיית כלי מיתר של מוצרט, מוסיקה אלקטרונית, שירים ליטורגיים ומוסיקת ​​פופ ישראלית. מבחינת וולפה, אין מבנה היררכי בכל הנוגע לתפוקה יצירתית.

הוא גם נלהב להכיר לקהל שלו עשייה יצירתית שאולי קשורה לשמו של מלחין מפורסם, אך משום מה כמעט שאינה מושמעת באולמות הקונצרטים המובילים בעולם. "הצבתי גם את הקטעים הרומנטיים הפחות מוכרים בין הפופולריים מאוד", מציין וולפה.

היצירה הנשכחת האמורה מאת המלחין הצ'כי אנטונין דבוז'אק היא הקונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת בסול מינור, אופוס 33, אשר תבוצע ב-24 בנובמבר (20:00) על ידי הסינפונייטה הישראלית באר-שבע בניצוחה של נועם אביאל, כשדני דבורקין תופסת את אור הזרקורים כסולנית. מוקדם יותר השנה, זכתה דבורקין בתחרות בינלאומית של כיתות אמן לפסנתר בתל חי. לאחר מכן, במופע סולו של נשים בלבד, יבוצע הקונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת בלה מינור, אופוס 16 של גריג, עם שיר זמל על הפסנתר, ואילו דוראל גולן תנגן את הקונצ'רטו הפופולרי מתמיד של רחמנינוב לפסנתר ולתזמורת בדו מינור, אופוס 18, מספר 2.

כאן טמונה עוד מטרה מתוכננת ומתקנת של וולפה – לעזור למלחינות ולאמניות, הן בנות זמננו והן מהעבר, לזכות בקרדיט המגיע להן זה מכבר על עבודתן בעולם הנשלט בידי גברים. השנה, כוללת התוכנית מספר רב של קונצרטים בהשתתפות אמניות ויצירות שחוברו על ידי נשים. כמו כן, תהיה גם הקרנת סרט בנושא זה.

"אנחנו נציג סרט חדש שנקרא "נשים מלחינות". זו תהיה הבכורה [הישראלית] שלו, אומר וולפה. "זהו סרט גרמני שיצא לפני כמה חודשים על מלחינות מהמאה ה-19. כמובן שכולם יודעים על פאני מנדלסון, אבל הסרט מספר את סיפורן של מלחינות רבות שהיו פעילות במאה ה-19. יש בסרט כמה קטעים מוסיקליים מדהימים שמבוצעים על ידי תזמורות גרמניות מעולות – סימפוניות וקונצרטים".

פאני מנדלסון, אחותו הגדולה של המלחין הגרמני המפורסם מתקופה הרומנטית המוקדמת פליקס מנדלסון, כתבה מאות יצירות לפסנתר וקול, כמו גם שלישיות ורביעיות, אך מיעטה להופיע מחוץ לחוג משפחתה הקרוב. בשל המידות החברתיות של אותה תקופה, כמה מיצירותיה יוחסו לפליקס, ולקח זמן רב לתקן את חוסר הדיוק. סונטת הפסנתר שלה לחג הפסחא, למשל, אבדה במשך מאה וחצי שנה; וכאשר היא התגלתה, סברו שזו יצירתו של פליקס. רק בשנת 2010 תיקנו את חוסר הדיוק.

פאני תופסת עמדה מרכזית בקרב מלחינות, כמו גם המלחינה הצרפתית מהתקופה הרומנטית המאוחרת מל בוניס וחברתה לילי בולנז'ר בתחילת המאה ה-20, האישה הראשונה שזכתה בפרס רומא היוקרתי.

בעוד שוולפה תומך ברעיון לתת ביטוי לכישרון ללא קשר למגדר, ואכן עדות רבה לכך תבוא לידי ביטוי בשבוע הבא בתיאטרון ירושלים, וולפה מזהיר מפני קידומם של תווים אשר נכתבו בידי נשים רק כדי לקזז דעות קדומות מתמשכות בעלות אוריינטציה גברית.

"צריך להיזהר מאפקט המטוטלת", הוא אומר, בהתייחס לתיאוריה שלפיה מגמות בתרבות, בפוליטיקה ובתחומים אחרים נוטות להתנדנד בין הקצוות. הוא מתייחס לניסיון האחרון שנתקל בו בפיצוי יתר על עוולות שנעשו לנשים במדינות תרבותיות. "תמיד צריך לבחור יצירות טובות. יש למשל שלישיות פסנתר נפלאות כמו יצירתה של אביה קופלמן [המופיעה בתוכנית הפסטיבל הנוכחית]. לאחרונה הייתי באנגליה בפסטיבל למוסיקה שנכתבה על ידי נשים. זה היה נורא, משעמם!", הוא מציין בהתרגשות. "עלינו להיזהר מהכנסת פוליטיקה לתחום המוסיקה. אישה, ובעצם כל אחד, צריך להלחין או לנגן מוסיקה, כי יש לו את הכישרון ואת היכולת לכך, וללא שום סיבה אחרת."

קופלמן היא חברה מוכרת בדרגים הגבוהים ביותר של קהילת המוסיקה הקלאסית הישראלית. היא אחת הזוכות הצעירות ביותר בפרס ראש הממשלה ללחן, ומאז 2013 היא מלחינת הבית בתזמורת הסימפונית ירושלים.

מה מניע את קופלמן?

קהל הפסטיבל יקבל הצצה למה שמניע את קופלמן באחד מכמה מפגשים בארבע עיניים בנושא, כשהיא תשב לשוחח עם וולפה על הנשים המלחינות במאתיים השנים האחרונות שהייתה להן התושייה להשמיע את קולן היצירתי למרות כל הקשיים שעמדו בפניהן. המפגש מתוכנן ליום חמישי בשעה 17:00, ולאחריו יוכלו המבקרים בפסטיבל לעבור בשעה 18:00 לקונצ'רטו "מרחבים", שייפתח בשלישייה לפסנתר מאת קופלמן, ואחריו שלישיית פסנתר בלה מינור, אופוס 50 מאת צ'ייקובסקי.

במפגשים נוספים, ישוחח המנהל האמנותי עם הפסנתרן, המלחין והמנצח גיל שוחט, שגם יצירה שלו משובצת בתוכנית הפסטיבל, ועם הפסנתרן עמית דולברג כדי לדון במוסיקה עכשווית. גם הפסנתרן הבינלאומי הידוע, גיא מינטוס, לוקח חלק בפעילות ומצטרף למנטור שלו, אסף זוהר, באימפרוביזציה ובשיחה על "ארבע העונות" של צ'ייקובסקי. מינטוס מופיע שוב במפגש של יום שישי ב-10:00, אז וולפה יארח אותו יחד עם הנגנים ניזאר אלכאטר וענת פורט.

לכל מי שיצטרף למפגש זה יהיה מושג טוב יותר למה לצפות מהיצירות שיוצגו בקונצרט הבא, בשעה 12 בצהריים, כאשר כל ארבעת הפסנתרנים, כולל וולפה, ינגנו את היצירות החדשות שלהם יחד עם תזמורת ירושלים מזרח מערב בניצוחו של תום כהן. כל אחת מהיצירות נוצרה בהשראת יצירתו של מלחין רומנטי מאוחר. פורט, הידועה יותר כחלוצה על במת הג'אז העולמית, תציג את ה"פנטזיה של גריג"; אלכאטר ומינטוס מסתמכים על המוסיקה של ברהמס וצ'ייקובסקי, בהתאמה; ואילו וולפה חפר את השכבות העשירות ביצירתו של דבוז'אק למציאת מוזה משלו.

כישרון הפסנתר היחיד בתוכנית הפסטיבל שיגיע מחו"ל הוא דיוויד קבאסי, שמארח את עמיתו הנגן ירון רוזנטל באחת ממשבצות הפיאנו בר. האיטלקי עטור הפרסים ינגן שלל יצירות רומנטיות, כולל שומאן וכמה מבני ארצו.

תיבולי ג'אז בפסטיבל

וולפה, הנאמן לאידאל התרבותי השוויוני שלו, שמח במיוחד לתבל את הפסטיבל בצלילי ג'אז. הטריו המשובח של ענת פורט הכולל את דוד מיכאלי בקונטרבס ואת שחר חזיזה המנגן מאחורי מערכת התופים שלו יופיעו בפיאנו בר, ביום חמישי 24.11.  מאוחר יותר באותו ערב, יעלה אוריאל הרמן את רמות האנרגיה שלו בדרגה או שתיים כשהוא יאחד כוחות עם הבסיסט אברי בורוכוב ועם המתופף חיים פסקוף על סט הפיאנו בר "רוק ועוד". יחד, הם יחקרו גישות אלתור ליצירות פופולריות של ענקי רוק כמו דיוויד בואי, נירוונה ורדיוהד.

וולפה, שתמיד להוט לפתוח דלת או שתיים לכישרון חדש, מזמין גם את הפסנתרן הצעיר אביב לידני להופיע בפיאנו בר, בעוד ליאור סולץ ייקח את הקהל שלו בשביל מהנה ומתפתל בין פינות סגנוניות רבות.

אם נחזור לצד הנשי בתוכנית, עם השנים צברה אורית וולף מוניטין בזכות תוכניות הקונצרטים שלה המלוות בשיחות ערות על המלחין או על הסגנון המדובר. ב"רחמנינוב – מרתון קאמרי", אשר יתקיים ביום שישי, בשעה 10:00, תשתף הפסנתרנית פעולה עם עמיתת הנגינה ענבר רוטשילד, עם זמרת הסופרן שירי מגר ועם הצ'לנית ילידת אמריקה כריסטינה רייקו קופר. יחד, הן יציגו כמה מיצירותיו של המלחין הרוסי שבוצעו לעיתים נדירות, כמו הסוויטה לשני פסנתרים, אופוס 5, סונטה לצ'לו ופסנתר והשיר הבלתי נשכח שלו מ-1915 "ווקליזה".

ביום רביעי בערב (18:30), במופע "עולם מופשט" עם "שלישיית ענבר" יחכו לכם מנות ישראליות נוספות. הפסנתרן ליאור קרצר, הכנר אורי דרור והצ'לן עירא גבעול מתחילים בווריאציות המרגשות של פאול בן חיים ללחן יהודי לשלישיית פסנתר שנכתבה ב-1939. לאחר מכן, יצטרף לשלושה הכנר יליד איטליה צ'זרה זנפיני אשר יחזור לסגנון התמטי של הפסטיבל עם רביעיית הפסנתר בסול מינור של ברהמס, אופוס 25.

בערב נעילת הפסטיבל נקבל את הגברת הראשונה שלנו בתחום כתיבת השירים הישראלים הפופולריים, נורית הירש, אשר תזכה למחווה ראויה מאת הרכב "קוינטה וחצי". השישייה תבצע מגוון רחב של שירים ישראליים משנות ה-70 וה-80,  כמו גם פולק ישראלי עכשווי, לצד עיבודים חדשים לכמה מיצירותיה הנצחיות של הירש.

תישארו עד הסוף

מי שיחכה לסוף הפסטיבל יוכל ליהנות ממופע מצודד לב שיתקיים בפיאנו בר, שם ישמיעו הפסנתרן נדב ויקינסקי והסולנית נועה קשפיצקי מחרוזת שירי תיאטרון עברי מכל הזמנים. וולפה שמח ביותר על השתתפותו של הצמד בתוכנית.

"נדב הוא מלחין תיאטרון ייחודי", הוא מציין. "הוא צייר פסיפס של יצירות תיאטרליות. אני רואה בו את קורט וייל הישראלי". תשבחות שכאלה לא שומעים בכל יום.

אם בכל זה אין די כדי לעורר בכם תיאבון, כדאי גם לשים לב לקונצרט התזמורת הסימפונית ירושלים בניצוחו של יליד שנגחאי איאן שו. הקונצרט "וריאציות סימפוניות" ייפתח בקונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת מאת המלחין הישראלי בן ה-68 ארי בן שבתאי, עם הסולן עמית דולברג. לאחריו, יושמעו יצירות מאת סזר פרנק וברהמס, עם הסולנים המצטיינים תומר לב ומלאכי רוזנבאום בהתאמה.

עוד ברשימת האירועים בפסטיבל, הסרט התיעודי "פרידה משופן" המבוסס על הביצוע האחרון של ארתור רובינשטיין לקונצ'רטו השני לפסנתר של שופן; וכן "טריו אוריאל הרמן" שיארחו את הצ'לנית והזמרת מאיה בלזיצמן בעלת הנוכחות המלודית העוצמתית. יחד, הם יבצעו משירי הפזמונאים הישראלים האיקוניים מרדכי זעירא ואביהו מדינה.  לסיכום, יהיה שמח בשבוע הבא בתיאטרון ירושלים.