"זאת רק מסיבה מי שבא לו בא וזאת היא לא חובה לבלות": אז זהו יש לי חדשות, אפשר להפסיק להצטנע, הופעתו של ניקי גולדשטיין כמחווה למאסטרו היא המסיבה הכי טובה בעיר. אם נשים לרגע בצד את המחדל בהעדרו של השיר "גבריאל" מופע המחווה אמש בזאפה היה מופע של נוסטלגיה, שמחה ובעיקר דמעות של געגוע.
"אני מדבר דרכו": ניקי גולדשטיין יוצא במופע מחווה לחברו הקרוב צביקה פיק
סיפור האהבה של צביקה וניקי סופר רבות אבל סגירת המעגל האמיתית התרחשה אמש על בימת הזאפה בתל אביב. "נפגשנו פה בגיל 22 הוא ראה אותי עם כל ההוד והדר שלו והציע לי להיות הזמר ליווי שלו , מיד הסכמתי, ומאותה נקודה הפכנו להיות משפחה", מספר גולדשטיין.
ערב ההוקרה נפתח בשיר "שושנת פלאים" ואין זה פלא או מקרי ששיר האהבה היווה את יריית הפתיחה של הערב. שאול טשרניחובסקי כותב "שושנת פלאים ברוכת אל, פורחת לאיש ואיש". לכל אחד מאמין המשורר יש במקום כלשהו בעולם, שושנה. כך היה צביקה שושנה אדומה ומיוחדת, הערב נפתח בדואט נוגע של ניקי וצביקה לצלילים המרטיטים של המאסטרו.
מיד לאחר מכן גולדשטיין עלה עם השיר "נאסף תשרי", שיר שאפיין את רוח התקופה לאחר מותו של פיק, ועדיין לא ניתן להתעלם מההיסטוריה של השיר. בעוד שפיק ביקש לאתגר את עצמו פעם אחר פעם, הוא החליט בשנת 1977 לקחת את שירו של נתן יונתן והטביע את חותמו באמצעות המוזיקה ובכך לתת חיות למילים. בהתייחסות לשאלת הגורל, השיר מתאר בדייקנות את תחלופות הזמן ומעמיד במרכז את שאלת הסיום של הדברים אך אין זה מקרי שפיק הצליח להחיות את השיר בעודו בחיים וגם אחרי לכתו, השיר ממשיך להתקיים.
"הוא היה גאון מוזיקלי, לא יכולנו לוותר על אף שיר, כל שיר מאסטר פיס", סיפר גולדשטיין בהתרגשות. מופע המחווה של גולדשטיין לא היה עוד ערב רגיל, אלא השלמת תהליך החזרה של המאסטרו לבמה. תהליך שאמנם לא נשלם בעודו בחיים אך הסתיים בהחייאת המוזיקה מחדש.
גולדשטיין נתן כבוד למאסרו מכף רגל ועד ראש, כולל בבחירת הלבוש המסמל את צביקה, השימוש בנצנצים ובצבע הזהב שמשך את עיני הקהל היושב גם בשורות האחרונות. תמונות הפנים של פיק אשר התנוססו בגאווה לאורך הערב כולו וקטעי הקישור אשר כללו סיפורים נעימים על צביקה, האדם שהיה. "הדיסוננס בין היותו איש רגיל לבין גאון מוזיקלי גרם לי להתאהב בו. מצד אחד ראיתי את צביקה עם הנצנצנים רוקד על הבמה, ומצד שני ראיתי את הנריק הפולני שמתקשר לפאולינה (אמא שלו) ושואל אם היא בסדר", הוסיף גולדשטיין.
מופע המחווה לצביקה פיק ז"ל הסתיים אחרי שעה וארבעים וחמש דקות. גולדשטיין שר בכל נשמתו ונתן במה לכל היצירות המופלאות של הגאון. פיק לא תמיד כתב את המילים, אך נתן את המלודיה, הצבע והחיים למילים. לצד כל זאת גולדשטיין לא שכח את עצמו.
מופעו המרהיב של גולדשטיין הותיר את הקהל ללא מילים, קול הזמיר התנגן ברכות ובגבהים שהצליחו לחצות את תקרת הזאפה כך שהיו פעמים כי הביצוע עלה על המקור. גולדשטיין הצליח לייצר הרמוניה מדויקת בין הרוק לפופ, בין הכבוד ללחנים של פיק לבין החיות, השמחה והמסיבה שפיק כל כך אהב לייצר. פיק השאיר אחריו שירים שהיו ועוד יהיו חלק מהפסקול המוזיקלי שלנו לעוד הרבה שנים אז תלכו למופע, בכלל לא מרגישים בחסרונו.