המוזיקאי המוערך ארקדי דוכין חוזר אל "רוצה ויהיה", אלבום משירי ולדימיר ויסוצקי, אלבום הסולו הראשון שלו מלפני 32 שנים, שהוקדש כולו לשיריו של המשורר הרוסי. האלבום יצא ב-1990, וכעת, יותר משלושה עשורים לאחר מכן, דוכין מחזיר את האלבום המשובח לבמה במופע "חוצה ויהיה". כמו כן, חובק הזמר והיוצר האהוב סינגל חדש מתוך המשקפיים של נויפלד - "בינינו". בשיחה עם איריס קול ב-103FM סיפר דוכין על הפרידה מיצחק קלפטר, על הבחירה לחזור לאלבום הישן, ועל השיר החדש.

הוא התייחס לידיעה על פטירתו של יצחק קלפטר בסוף השבוע ואמר: "אם קצת לוחצים את האוזן ומקשיבים בדיוק למילים שלו, מרגישים בן אדם מאוד רגיש. משורר שאולי לא נתן לעצמו את הטייטל הזה, לקח את עצמו אולי פחות ברצינות, או כל מיני הפרעות כאלה ואחרות. אבל בהחלט בן אדם שכתב כמה טקסטים מאוד יפים".

על המופע "רוצה ויהיה" משירי ולדימיר ויסוצקי, סיפר: "ויסוצקי זה עוד אדם מוכשר מאוד שמתוך כמה מאוד מוכשרים שהיו וקיימים בעולם. אני חושב שמה שהשתנה זה האבולוציה של רצונות. האגו של היום הוא קצת יותר מלוכלך, אכזרי. אנשים רוצים להצליח. בתקופה של ויסוצקי, שזה לא הרבה זמן, אבל למזלי הצלחתי להיות קצת שם, אנשים רצו להציג אומנות וגם להצליח".

הוא המשיך: "המושג הזה של להציג עומק, פחות משחק היום. גם אז הוא רצה להיות מפורסם, ללא ספק בתת מודע הייתה לו המטרה הזו והחלום הזה, היה מאוד קשה להגשמה. אבל העומק הספרותי, המחשבה, התנאים שסביבו, נתנו סדר עדיפויות אחר. הוא יצר מילים, היה משורר". 

"אני לא אומר את זה חס וחלילה בציניות, אנחנו כל הזמן נמצאים בתהליך אבולוציוני כזה, האגו היום מיוחד", הוסיף דוכין. "אנשים רוצים כאן ועכשיו, לקנות, להצליח, לקנות לעצמם בית, רחוב, אם לא מספיק רחוב אז עיר. זה רץ הרבה יותר מהר, הרצונות, אבל זה מדחיק הצידה את התשוקה לאומנות. אני מרגיש שמה שהיה מאוד עכשווי, תוך 30 שנה הופך לנישה ספרותית. זה חלק מהאבולוציה שלנו שאני מקווה שייזכר כפרק זמני, כי אפשר להגיע לריקנות הרבה יותר גדולה, גם באומנות".

האם הדברים שקורים אמורים להוביל אותנו לאיפשהו? או שאנחנו יכולים להגיד 'כי ככה זה'?
"אני בטוח שאנחנו יורדים בשביל לעלות. העניין הכמותי, כמה אנשים יעלו, זה אני לא יודע. הכוח העליון, כפי שכל אחד מבין אותו, לצורך העניין נקרא לו הטבע, אני לא בן אדם דתי אבל אני מאמין בכוחות. הכוח העליון בעיניי לא מתעניין בכמה אנשים יעלו. זה כמו תיבת נוח, יכול להיות שיעלו קבוצה איכותית וקטנה, אבל הם יעלו. הכוח לא סופר כמות, הוא סופר איכות. הוא מרמז לנו איך לעלות. כבר ברמיזה מאוד בוטה בקורונה. היה בעיניי מסר מאוד חד - חבר'ה תראו איזה יופי יכול להיות'. יחד עם זאת נתן לנו לראות את המוות הדי המוני. אף אחד לא הקשיב, והמשכנו".
 
במקום להתבונן ולקחת הזדמנות פשוט התפוצצנו חזרה לתוך עולם ועשינו בו בלאגן.
"נכון. אז הנה. ב-23 בחודש הזה יש לכם הזדמנות קצת להתעמק. הוא לפחות חפר, חיפש".

על שירו "ביננו", אמר דוכין: "האמת היא שמרוב שעשיתי לפעמים אני מרגיש טיפה כבר מבולבל ממה עשיתי ואיפה אני זוכר".

כי יש לך המון כובעים.
"כן. אני ב-2023 נכנס לגיל המוזר שנקרא 60. מתוכן מעל 40 שנה של פעילות מוזיקלית וטקסטואלית, אני לא רוצה להפחיד אבל קרוב לחמישים שנה אני במוזיקה. מה שחשוב לי להגיד, אצלך כי את בן אדם שמאוד מעמיק באומנות, שאני רוצה בשנה הזו טיפה להרים את האף, טיפה להשוויץ במה שעשיתי, לסמן תחנות חשובות בעשייה שלי. ב-10 בפברואר אני מתחיל עם זה בהיכל התרבות, עם כל מיני אורחים טובים וגם תחנות כאלה של שירים. אני מקווה לעשות את זה כל השנה, בכל מיני סגנונות. לעשות סיכום ביניים ואחרי זה לעשות משהו משוגע נוסף".

סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103fm