“חנוכה" (באנו חושך לגרש)
"באנו חושך לגרש,
בידינו אור ואש.
כל אחד הוא אור קטן,
וכולנו אור איתן"
מילים: שרה לוי־תנאי
לחן: עמנואל עמירן
עיבוד מוזיקלי: שמעון כהן
בסוף שנות ה־30 ועד אמצע שנות ה־40 הייתה כלת פרס ישראל שרה לוי־תנאי, מהכוריאוגרפיות, היוצרות והמלחינות המשפיעות ביותר בזמר העברי ומייסדת ומנהלת להקת המחול “ענבל", גננת בקיבוץ רמת הכובש. באותן שנים, כיוון שלא היו שירי ילדים עבריים, כתבה לוי־תנאי וגם הלחינה שירים לחגים, שאותם שרה לילדי הגן. “אחד השירים שלימדתי את הילדים היה ‘חנוכה’", סיפרה לוי־תנאי בראיון עבר. “התרגיל שנתתי לילדים היה שבכל פעם שצמד המילים ‘אור ואש’ מושר – על הילדים להרים את יד ימין. בכל פעם שמגיע תור צמד המילים ‘סורה חושך’ – עליהם לרקוע על הרצפה. בילדותי התייתמתי מהוריי ומאחי וגדלתי בעוני כבד. השיר ‘באנו חושך לגרש’, שמציג את ניצחון האור על החושך, הוא בעל משמעות איתנה גם לסיפורי האישי".
בדרך כלל תנאי כתבה והלחינה את שיריה, אך מלחין אחד שעמו אהבה לשתף פעולה היה עמנואל עמירן, ששימש מחנך בגנים ובבתי ספר יסודיים. השניים - לוי־תנאי נפטרה ב־2005 ועמירן נפטר ב־1993 - יצרו יחד שירי ילדים רבים. השיר “חנוכה" נכתב והולחן על ידי השניים בשנת 1948 והוקלט לראשונה בשנת 1960, תחילה כגרסה אינסטרומנטלית שביצעה להקת “לרוקדים הידד" של “קול ישראל" בעיבודו של שמעון כהן, מתוך מטרה להדריך את ילדי ישראל לשיר את הטקסט, שפורסם באותה שנה בספר השירים “זמר חן".
“רוב השירים של שרה לוי־תנאי הוקדשו לילדים בזכות העבודה שלה כגננת", אומר כהן כעת. “החומרים שלה כל כך מלודיים וקליטים, השירים שלה מיניאטוריים ויפים, וגם ‘באנו חושך לגרש’ הוא מהסוג הזה. עמנואל עמירן היה פדגוג למוזיקה ומפקח במשרד החינוך שעבד בעיקר עם ילדים, והרבה מהשירים שלו פנו לקהל יעד זה, כך שהחיבור בין שרה ובין עמנואל, שהלחין בעיקר שירים מהפסוקים, היה יוצא דופן ופורה. במסגרת ‘לרוקדים הידד’ לקחנו את השיר הזה כדי להפוך אותו לריקוד עם ולהפיץ אותו לקהל הרחב, להפוך את השיר לשיר שכולם יכירו, ישירו וירקדו לצליליו".
מי שביצעה את השיר הייתה הזמרת מרים אביגל, שהלכה לעולמה ב־2016. “הקלטתי את השיר הזה ב־1960 לבקשת שרה לוי־תנאי", סיפרה בעבר. “הקלטתי אז הרבה שירי ילדים כדי שיהיה לגננות מה להשמיע כי לא היו אז הרבה שירי ילדים וחגים. ‘באנו חושך לגרש’ היה מהראשונים שהקלטתי והפצתי, והוא נתפס ונקלט מיד בקרב ילדי ישראל. שיתוף הפעולה בין עמנואל ושרה היה קסום ומוצלח, ועובדה, השיר הזה מושר עד היום".
“חנוכה, חנוכה" (חג יפה כל כך)
"חנוכה, חנוכה,
חג יפה כל כך,
אור חביב מסביב,
גיל לילד רך"
מילים: לוין קיפניס
לחן: עממי גרמני
סופר ומשורר הילדים הנודע לוין קיפניס, חתן פרס ישראל לספרות ילדים, כתב את השיר בשנת 1923 על פי מנגינה גרמנית משנת 1842.
“חג חנוכה היה החג האהוב ביותר על קיפניס, ובאופן מדויק, מתוכנן וברור הוא כתב שמונה שירי חנוכה בלבד על פי שמונת ימי הדלקת הנרות", מספרת ציונה קיפניס, אלמנת בנו, שי קיפניס. “קיפניס פנה לד"ר ברוך בן יהודה שסייע בעיבוד הטקסט למנגינה ובכלל, הוא יצר קשר עם מלחינים כדי שילחינו את שירי החנוכה שלו כי רוב השירים שהיו מוכרים בארץ היו שירים גרמניים, וקיפניס רצה יצירה ישראלית מקורית".
מי שביצעה ראשונה את השיר הייתה הזמרת דליה עמיהוד בשנת 1960 בתקליט “דליה עמיהוד בשירי חג", שכלל חמישה שירי חנוכה. “בשנים ההן חברת התקליטים ‘מקולית’ ביקשה ממני להקליט אלבומי שירי חגים - לסוכות, לפורים וגם לחנוכה", סיפרה בעבר עמיהוד, שנפטרה ב־2017. “אני זוכרת שפגשתי את לוין קיפניס מספר פעמים והוא סיפר לי שהשיר הזה מבטא את ההערכה שלו כלפי החג המאיר הזה שהוא כל כך אהב".
“חנוכייה לי יש"
"חנוכייה לי יש,
צוחקת בה האש
ושחה לי בלאט -
על כד קטון אחד"
מילים: שרה גלוזמן
לחן: ניסן כהן־מלמד
הסופרת ומשוררת הילדים שרה גלוזמן כתבה את השיר בסוף שנות ה־40 והוא פורסם לראשונה בעיתון “דבר לילדים". בשנת 1950 הולחן השיר על ידי המוזיקאי ניסן כהן־מלמד ובשנת 1951 הוקלט לראשונה בפי הזמרת חנה אהרוני. למעשה, גלוזמן לא ידעה שהשיר הולחן עד שבנה, אפרים, סיפר לה על כך. “כשהייתי בן 4 חזרתי מהגן ושרתי את ‘חנוכייה לי יש’ שהגננת לימדה אותנו", סיפר הבן בעבר. “אמא הופתעה ואמרה: 'השיר הזה נשמע לי מוכר'. מתברר שהמלחין ראה את השיר ב’דבר לילדים’ והלחין אותו, והוא נהיה ללהיט בגני הילדים בארץ".
“לאורך שנות ה־50 עבדתי הרבה עם ניסן כהן־מלמד והקלטנו מספר שירי חגים", סיפרה אהרוני בעבר. “את ‘חנוכייה לי יש’ אהבתי מהרגע הראשון, וזה גם שיר שזכה להצלחה מיידית".
“אבא שלי כתב שירים למכביר, הוא עבד עם זמרות כמו ברכה צפירה, אסתר גמליאלית וחנה אהרוני והוא אהב מאוד לכתוב שירים לחגים ובמיוחד שירים לילדים", אומר ד"ר עוזי מלמד, איש חינוך ומוזיקאי, בנו של ניסן כהן־מלמד. “אבא שלי היה מורה ומנהל בית ספר יסודי במקצועו, ולכן ילדים היו קרובים ללבו. הוא היה איש חינוך בכל רמ"ח איבריו, והוא היה גם חזן בבית כנסת ואיש דתי, ולכן שירי חגים ושירים מהמקורות היו הכל בשבילו. השיר ‘חנוכייה לי יש’ הוא בדיוק הדוגמה לכך. הוא נהג לנגן את השיר הזה ואת שאר השירים על כלי הנגינה קונצרטינה. אני כילד קטן ניגנתי בכינור ואחותי ניגנה בפסנתר, והיינו מנגנים ביחד ושרים את השיר הזה".
“סביבון סוב סוב סוב"
"סביבון - סוב סוב סוב,
חנוכה הוא חג טוב.
חנוכה הוא חג טוב,
סביבון - סוב סוב סוב"
מילים: לוין קיפניס
לחן: עממי
השיר “סביבון סוב סוב סוב" נכתב על ידי קיפניס בשנת 1923, אך הוקלט לראשונה רק ב־1956 על ידי מקהלת נצרים (של נצר סרני) בעיבוד המוזיקאי בוניה שור.
“במקור מי שהלחין את השיר היה המוזיקאי נחום נרדי, אבל הלחן הזה לא מצא חן בעיני לוין קיפניס, וקיפניס החליט לקחת את המילים ולהלביש אותן על לחן עממי קודם שהוא כתב לו מילים אחרות - ‘מפאת ירדן מהר גלעד’", מספרת ציונה קיפניס. “למעשה זו הייתה מנגינה עממית שאברהם צבי אידלסון השמיע לקיפניס.
השיר ‘מפאת ירדן’ הפך להיות שיר התעמלות פופולרי, אבל קיפניס חשב שהלחן מתאים גם למילות ‘סביבון סוב סוב סוב’. השיר ‘סביבון סוב סוב סוב’ דחק הצדה את ‘מפאת ירדן’".
“נר לי" (נר לי דקיק)
"נר לי, נר לי, נר לי דקיק.
בחנוכה נרי אדליק.
בחנוכה נרי יאיר,
בחנוכה שירי אשיר"
מילים: לוין קיפניס
לחן: דניאל סמבורסקי
השיר, שקיפניס כתב את מילותיו בשנת 1934, הוקלט לראשונה בפי מרים אביגל בשנת 1960 לתקליטה “שירי חנוכה".
“בהתחלה לוין קיפניס פנה למוזיקאי יצחק אדל כדי שילחין את השיר, אבל הלחן שלו היה לקיפניס ‘יותר מדי מזרח־אירופי’", מספרת עפרה סמבורסקי־חמדת, בתו של המלחין דניאל סמבורסקי.
“אז, בשנת 1937, הוא פנה לאבא שלי שילחין. לאחר ששמע את הלחן של אבי, הרגיש קיפניס שהלחן ‘יותר מדי מערב־ אירופי’ ופנה לבנימין עומר שילחין את המילים. כך ששלושה מלחינים שונים הלחינו את השיר הזה. לבסוף הלחן הזה של אבא שלי הוא הלחן שהתקבל והפך מוכר בארץ ובעולם. אבא שלי אהב את הלחן הזה ושמח כשהשיר היה מושר בפי ילדים. הוא היה גאה בכך. זה הפך לשיר נצחי".
“אנו נושאים לפידים"
"אנו נושאים לפידים
בלילות אפלים.
זורחים השבילים מתחת רגלינו
ומי אשר לב לו
הצמא לאור -
יישא את עיניו ולבו אלינו
לאור ויבוא"
מילים: אהרן זאב
לחן: מרדכי זעירא
בשנות ה־30 היה המשורר הציוני אהרן זאב, לימים קצין חינוך ראשי של צה"ל, מורה בבית הספר “בורוכוב" בגבעתיים. בשנת 1936, לקראת מצעד חנוכה שיזמו חברי “הפועל" בשכונת בורוכוב בעיר, התבקש זאב לכתוב שיר חדש להצגה “המכתש". הוא פנה לחברו, המלחין מרדכי זעירא, שכתב את המנגינה, והשיר בוצע באותה הצגה. השיר הוקלט לראשונה ב־1950 על ידי המוזיקאי, הקריין והחזן אפרים די־זהב (גולדשטיין) ומאז זכה לשלל ביצועים.
"איני חושב שהשיר נכתב במכוון כשיר חנוכה", אומר יובל זעירא, בנו של מרדכי זעירא. "אומנם יש קשר לחנוכה במילים 'נס לא קרה לנו, פך שמן לא מצאנו', אבל לזיכרוני השיר אומץ כשיר חנוכה. אבי הלחין עוד שירים לחנוכה, בהם 'אנחנו נרות צבעים', 'שיר הלפיד' ו'שקט שקט, החנוכייה דולקת'".
“כד קטן"
"כד קטן, כד קטן
שמונה ימים שמנו נתן.
כל העם התפלא,
מאליו הוא מתמלא".
מילים: אהרן אשמן
לחן: יואל ולבה
השיר, שפורסם לראשונה בשנת 1948 בתוך הספר "שירים ומנגינות לגני ילדים ולבתי ספר", מספר את סיפור נס פך השמן. הקשר הראשוני בין המוזיקאי יואל ולבה למשורר והמחזאי אהרן אשמן נוצר בשנת 1927, ולאורך השנים הם יצרו יחד מספר שירי טבע וחגים.
"סבא שלי, שנולד באוקראינה, עלה לארץ בשנת 1920", מספרת דלית רגב, נכדתו של ולבה. "הוא היה חלוץ וחדור ציוניות, וכמוזיקאי הוא הלחין את השירים האלה, שחלק נכבד מהם היו שירי חגים ומועדים, כי הוא רצה להחיות את השפה העברית והוא ראה בזה שליחות. השיר 'כד קטן' התפרסם ברחבי הארץ ובחו"ל, והוא תמיד היה גאה בכך. כילדה היינו מבקרים אותו, והוא היה מנגן לנו באקורדיון את 'כד קטן' ועוד שירי חנוכה שהוא יצר. השיר היה סממן של החג אצלנו במשפחה. זה בהחלט היה חלק ממנו".
"סבתא שלי סיפרה שאביה, המוזיקאי יואל ולבה, שלימד בבתי ספר וניהל מקהלות, נהג להסתובב עם קונצרטינה וללמד את הילדים את שיריו, בהם גם 'כד קטן'", מוסיפה המשוררת והסופרת מיקה בן־שאול, נינתו של ולבה.
"סבא שלי היה איש רוח בכל רמ"ח איבריו ויהדות הייתה חשובה לו", מספר פרופ' עידן שגב, נכדו של אהרן אשמן. "הוא היה לוחם השפה העברית, והשירים שלו, כמו 'כד קטן', היו חלק טבעי מזה. הייתה לו יכולת יוצאת דופן להביא את המילים העבריות המדויקות".