ים גרוניך, בתו של שלמה גרוניך שפרצה והשאירה חותם גדול בעונת "הכוכב הבא", הוציאה שיר ראשון חדש אותו כתבה והלחינה - "למה לא", סינגל נוקב ולא מתפשר, סוג של שיר מחאה שהיא מגדירה כשיר קריאה לאהבה, הכלה ורצון טוב לשינוי בריא. בשיחה עם איריס קול ב-103FM סיפרה גרוניך הצעירה על הריאליטי המוזיקלי, החיבור עם הסוכן רוברטו והמעורבות של אבא ביצירה.

כשזה לגמרי אותנטי, זה לא בתחרות בכלל עם קאברים שאת עושה.
"לגמרי. חיכיתי לרגע הזה שאני כבר אוכל באמת להשמיע קצת מהחומרים המקוריים שלי, אני צוברת אותם כבר הרבה זמן, אז זה באמת רגע מרגש בשבילי לשחרר את השיר הזה".

את חתומה אצל רוברטו, ספרי לי על זה קצת.
"נכון. בעצם מה שקרה זה שהייתי באיזושהי תקופה ששאלתי את עצמי: 'אוקיי מה הלאה?', האמת שזה היה איזה חודשיים לפני 'הכוכב הבא'. שאלתי את עצמי: 'טוב איך אני ממשיכה מפה, יש לי מלא חומרים, אני רוצה להתפתח, מה אני עושה?', ואז אחותי הציעה רעיון: 'מה עם רוברטו בן שושן?', ואני כזה: 'כן, את חושבת? אני לא יודעת', התחלתי להתלבט על זה, ואז אמרתי: 'יאללה, נלך על זה', השגתי את המספר שלו, הלכתי לפגישה איתו".

איך הצגת את עצמך?
"'קוראים לי ים גרוניך, אני מעוניינת בפגישה אצלך, אולי בחתימה, בוא נקבע פגישה, אפשרי?', ואז הוא אמר שכן. נפגשנו באמת, ובפגישה הזאת הבנתי כמה הבן אדם רציני, ומבין ביזנס, ומבין עניינים, וזה משהו שאני לא כל כך הבנתי בו, למען האמת. הייתי פשוט עושה את האומנות שלי ועושה את המוזיקה. התרשמתי נורא לטובה, ואז הסתבר לי שגם הוא, ובאמת עכשיו אנחנו עושים דרך ביחד, ממש כיף שם. ההחלטה ללכת ל'כוכב הבא' הייתה כזאת משותפת כשהייתי אצלו, וזהו, ומאז אנחנו ביחד בדרך".

כמה את מרגישה שיש לך עצמאות אומנותית?
"אני לגמרי מרגישה שיש לי עצמאות אומנותית, אגב, ייאמר מאוד לזכותו של רוברטו".

אני לא מדברת דווקא עליו, העולם הזה שאת נכנסת אליו, זה עסק בסופו של דבר.
"בואי נגיד שיש לי הרבה מאוד שירים שעדיין לא תכננתי לשחרר בזמן הקרוב, כי חשבתי שלא יתחברו לזה ישר, לא יצליחו אולי להבין את זה, אני יודעת, יש לי לפעמים ראש קצת שונה בנוף. אני גדלתי על soul ו-R&B שזה פחות מושמע כרגע בארץ. אבל אני לגמרי חושבת שיש מקום לסגנון הזה, לפחות מהאנשים שיצא לי להכיר. לא פגשתי בן אדם אחד שלא באמת מתחבר לסגנון הזה, ואני חושבת שיש לזה מקום, ויש לזה מקום גם בעברית. אני מבינה את העניין שצריך לתקשר עם הקהל, ולאט לאט אם יתחברו ויאהבו, אז אולי באמת אני אוכל לאתגר את הקהל, לאתגר את עצמי".

את נהנית להצטלם, זה מרגיש לך טבעי?
"כן, לגמרי. תמיד אהבתי את הבמה, מגיל מאוד צעיר הייתי בונה לעצמי מקוביות בגן במה, ילדה של תשומת לב. אין מה להגיד, אני מאוד אוהבת, כמובן בצניעות, אבל זה משהו שאני אוהבת לעשות".

הזכרת את אחותך, מה התפקיד שלה בחיים שלך?
"לאחותי באמת יש תפקיד מאוד מרכזי בחיים שלי, בשבילה. היא מייעצת לי. היא מוזיקלית, היא עסקה במוזיקה פעם, אבל היום כבר לא. קוראים לה שחר. היא גולשת, היא לומדת עכשיו ספורט-תרפיה. היא עם ראש על הכתפיים, בוא נגיד, כולם אומנים כאלה, אבא ואימא. וזהו, עכשיו אנחנו גרות ביחד ברמת-גן, החלטנו לאחד כוחות".

כמה את משמיעה לאבא ולאימא?
"הכל אני משמיעה להם, האמת, אנחנו מאוד פתוחים".

זה בקטע של דיון גם, מה אתם חושבים?
"זה בקטע של: 'קחו, תשמעו, אם אתם יכולים תרימו לי, ונמשיך הלאה'. הם אומרים תמיד את מה שהם חושבים, אבל בואי, הם לא כאלה אובייקטיביים גם".

ספרי לי עליו על 'למה לא', על השיר שלך.
"אז השיר 'למה לא', באמת נכתב משהו כמו לפני שלוש שנים, במהלך הקורונה, בתוך הסגר. הייתי בתוך הבית של האקס ואמרתי לו: 'תקשיב, אין לי מוזה, אני לא יודעת מה לעשות', הוא אמר לי: 'טוב שומעת, אני יוצא מהחדר, קחי את החדר, תנסי לכתוב'. ואז באמת נכתב השיר הזה מאוד מהר, אני חייבת להגיד, אחרי הרבה מאוד זמן שלא הצלחתי לכתוב בכלל, כי בסגר אין לך יותר מדי דברים שמבדרים אותך ביום-יום או שאת רואה שמעוררים בך השראה, את פתאום תקועה בבית ואין כלום. אז באמת, כל השאלות האלה שהתעוררו בעקבות הסגר, החוסר מודעות לגבי 'מה קורה?', 'מה נסגר עם העולם הזה?', שכל שנייה יצאה לי מהפה. אני לא היחידה, אני מניחה, ששואלת את עצמה את זה. לגבי הרלוונטיות של זה גם להיום, אני חושבת שיש בזה משהו רלוונטי לתמיד, כי אנחנו תמיד באיזשהו מקום לא לגמרי מבינים מה קורה במערכת או בהיררכיה, או באיך שהדברים עובדים, תמיד יש שאלות ואני חושבת שזה חשוב להציף אותן, ואני שמחה שזה מה שיצא לי בשיר הזה".

סייעה בהכנת הכתבה: ירדן חדד, 103fm