"הכל בגלל הקורונה", אומרת הפסנתרנית ויזמית התרבות ד"ר מיכל טל, שתחנוך בחמישי הקרוב בערד את המהדורה השנייה של פסטיבל הפסנתר הבינלאומי בנגב שהיא המציאה ומשמשת כמנהלת האמנותית שלו.
בשנת ה-40 לאירוע: אלו הזוכים הגדולים של פסטיבל הקולנוע בירושלים
קורין אלאל חשפה: מתמודדת עם חשש לסרטן בלבלב
"אם יש כאלה שהקורונה שברה וריסקה אותם, לאנשים כמוני היא דווקא עשתה טוב. כשנהיה הרבה זמן פנוי וישבתי בבית, פתאום באו רעיונות. פרי אחד מהם היה פסטיבל פסנתר מקוון, בשיתוף קולגות שלי מחו"ל. זה כל כך הצליח שחיפשתי דרך להמשיך את זה גם לאחר שנפטרנו מהקורונה, אם כי אני מודה שזה די מפחיד ליצור משהו מאפס".
טל מצאה את מבוקשה בערד, כשבתמיכת ראש העיר שם, ניסן בן-חמו, היא מצאה אשתקד בעיר את המתנ"ס במקום כראוי לארח את הפסטיבל, שבמתכונתו הנרחבת הוא שונה מכיתות אמן תל-חי, המתקיימות מדי קיץ בשדה בוקר ומפסטיבל "צלילים במדבר", שנערך שם מדי חנוכה וכולל סוגי מוזיקה אחרים לצד מוזיקה קלאסית. "יש מקום לכולם", מבהירה טל ומתייחסת לפסטיבל ערד לזמר עברי, הקיים מזה 40 שנה.
הפסטיבל, שייערך השנה בין ה-27 ביולי לבין ה-3 באוגוסט במתנ"ס ובקונסרבטוריון בערד, יכלול קונצרטים, כיתות-אמן, הרצאות, סדנאות ועוד. ברסיטל הפתיחה בו תנגן מיצירות ליסט ושופן הפסנתרנית היפנית הצעירה נאגינו מארוייאמה, שזכתה באחרונה בפרס הראשון בתחרות "מאיין", בצרפת. ברסיטל אחר יופיע הפסנתרן הקנדי קווין צ'ן, זוכה פרס תחרות ארתור רובינשטיין. בין הפסנתרנים האחרים שינגנו בפסטיבל - עפרה יצחקי, רון טרכטמן, שיר זמל, אריאל הלוי וכמובן טל, שתחלוק רסיטל עם קלאודיוס טנסקי.
גולת הכותרת בפסטיבל, לדברי טל, יהיו שני קונצרטי גאלה, בהשתתפות זוכי תחרות הקונצ'רטו בו לצד הסינפונייטה הישראלית באר-שבע, בניצוחה של טליה אילן. "החיבור שלנו עם התזמורת הזאת הוא מובן מאליו", מדגישה טל "ויש בו כדי לבטא את המוזיקה הנרקמת בנגב, כשלחובבי המוזיקה באזור תהיה אפשרות ליהנות בלי תשלום מכיתות האמן שייערכו גם הפעם".
לטל, 61, דוקטור למוזיקולוגיה, מתלווה צילום, שבו היא נראית כפעוטה בת ארבע או חמש, המנגנת במיומנות מרשימה בפסנתר, לצד אביה, אלכסנדר טל, המנגן בכינור אגב מבט מחויך לעבר ילדת הפלא שלו. "אני לא אוהבת את התואר הזה", מצהירה טל. "בילדותי חייתי חיים נורמליים, שכללו פעילות בשומר הצעיר ומשחק כדורסל עד שמצוקת הגובה עצרה אותי".
איך יצאה לאביך, כנר הפילהרמונית, דווקא פסנתרנית?
"אבי אמנם ניסה לכוון אותי אל הכינור, אבל נמשכתי למשהו שונה. לאחר שנים, נסגר לי המעגל כששני ילדיי העדיפו כלי קשת על פני הפסנתר".
חוויית ילדות בלתי נשכחת הייתה לה כשאביה הביא אותה, בת ה-16 דאז, אל רב אמן הפסנתר ארתור רובינשטיין. "קשה להאמין איזה חום אנושי יצא ממנו", היא נפעמת לאחר שנים. "רובינשטיין, אז כבר בן 90 ועיוור, התמסר לחלוטין למוזיקה שניגנתי לו. מדבריו אני זוכרת אותו מציע לי לנגן יותר בפשטות. כמה צניעות הייתה בדברי המוזיקאי הענק הזה".
בסוף אותה שנה ניגנה לראשונה - ולמעשה בפעם האחרונה - עם הפילהרמונית, בניצוח נעם שריף, בקונצרט לנוער. "לא קל לסולן ישראלי, החי בארץ, לקבל הופעות עם התזמורות כאן, אם כי ניגנתי עם כולן", היא מעירה.
לפעמים את מרגישה שאין נביאה בעירה?
"כן, בהחלט וזה קורה גם לקולגות שלי".
שברובם, בניגוד אלייך, מסתובבים בעולם.
"אני בחרתי באופן מודע לחיות פה. מאז שסיימתי את לימודי המוזיקה שלי והקמתי משפחה עם בעלי, המוזיקאי שלמה טינטפולבר, אני פעילה כאן מאוד בנושא החינוך המוזיקלי, שממנו אני מרבה להגיח להופעות ולשיפוט בתחרויות פסנתר בחו"ל".
אגב, באשר לפילהרמונית, לטל נסגר מעגל עם התזמורת של המדינה, כאשר לורנס, בעלה של בתה, שירי, חצוצרן אוסטרי, התקבל לשורותיה. "זה מרגש אותי וגורם לי אושר, לאחר שכילדה היכל התרבות היה השמרטף שלי", היא מעירה.
מה בדרך?
"אני עומדת להוציא אלבום שבו אבצע יצירות של מלחינות. מדהים כמה מלחינות נפלאות פעלו בעולם מבלי שקולן איכשהו לא נשמע עד כה. עם כל הכבוד למוצרט, לבטהובן ולשופן, הגיע הזמן לחשוף גם אותן לקהל הרחב".