ב-16 באפריל 1960, בדרכו לסיבוב הופעות באנגליה, נסע אדי קוקרן, אז מכוכבי הרוק'נרול הנוסקים, במונית יחד עם ארוסתו הפזמונאית שרון שילי וחברו הטוב המוזיקאי ג'ין וינסנט. סמוך לחצות סטתה המונית מהדרך ופגעה בעמוד תאורה. קוקרן הועף דרך שמשת הרכב ונפצע אנושות בראשו. הוא הובהל לבית החולים אך מת מפצעיו למחרת. אחרי מותו הגיע שירו "Three Steps To Heaven" למקום הראשון במצעד הפזמונים באנגליה.
מותו של קוקרן בן ה-21 הסעיר את חובבי הרוק'נרול ברחבי העולם, שכן נגדעה קריירה של אחד המוזיקאים, הגיטריסטים והזמרים המשפיעים ופורצי הדרך בתחומו, ששילב בין מוזיקת רוקנ'רול לצלילי קאנטרי ופופ, הצליח לחבר בין טקסטים המדברים לבני נוער לבין טקסטים בוגרים יותר, וליצור סגנון ייחודי לו, סגנון אשר יש בו מן נימת המחאה שאפיינה מאוחר יותר את שירי אמצע וסוף שנות ה-60. בין האמנים שסיפרו שהצלילים של קוקרן השפיעו עליהם נמנים קליף ריצ'ארד ולהקת הצלליות, חברי להקת הביטלס, חברי להקת הרולינג סטונס, אלטון ג'ון, רוד סטיוארט, רוברט פלאנט ובילי ג'ואל.
בפרק זה של "רוקוויאם" חזר חוקר המוזיקה דודי פטימר אל סיפורו של קוקרן, החל מילדותו במינסוטה ובלוס אנג'לס, צעדיו הראשונים בתעשיית המוזיקה כנגן ליווי באולפני הקלטות ועד הפריצה הגדולה. בקריירה בת 6 שנים בלבד (1955-1960) שנגדעה כאמור בטרגדיה נוראית, הספיק קוקרן לספק מספר להיטים שהפכו לנכסי צאן ברזל בעולם הרוקנ'רול העולמי: "Twenty Flight Rock", "Summertime Blues" (השיר היחיד, בחייו, שהגיע לעשרת הגדולים במצעד הפזמונים האמריקאי), "C’mon Everybdy", "Teenage Heaven", "Sitting In The Balcony", "Somethin’ Else" ו-"Nervous Breakdown".